"מס נטפליקס" חוזר לחוק ההסדרים, ואת המחיר ישלם הציבור - לא החברות

רשות המסים מבקשת זה שנים לחייב במע"מ חברות זרות המעניקות שירותים אינטרנטיים לישראלים, בהם נטפליקס, ספוטיפיי, אמזון, אפליקציות ספורט בתשלום. הדבר נכון גם לגבי חברות זרות המוכרות מוצרים וירטואליים או מספקות שירותים באינטרנט.

● הפצצה שמחכה לחברות ההייטק בחוק ההסדרים
● מס הנסועה על רכב חשמלי חוזר: והפעם בחוק ההסדרים

עד כה הרשות לא רשמה הצלחה בנושא, אך כעת שוב מגיע "חוק נטפליקס" לעמדת הזינוק למרוץ החקיקה, ונכלל בטיוטות חוק ההסדרים לשנים 2023־2024.

בפעם הקודמת שהאוצר התיימר לחוקק את חיוב המע"מ על שירותים בלתי מוחשיים, בחוק ההסדרים לשנים 2021־2022, החוק פוצל מחוק ההסדרים, כי היה מורכב מדי לדיון המהיר שנדרש בחקיקת הבזק הצמודה לתקציב. האם הפעם הוא יגיע לקו הגמר, ואם כן, במי הוא יפגע?

אתגר הכלכלה הדיגיטלית

לפני כשנה וחצי נאם ראש האופוזיציה וראש הממשלה כיום, בנימין נתניהו, בוועידת ה־MUNI EXPO של מרכז השלטון המקומי, ואמר כי מס כזה הוא "דבר מטורף... אין שום היגיון כלכלי, יש לו היגיון פוליטי".

ואכן, החקיקה החדשה, אם תעבור, צפויה להוסיף ליוקר המחיה במגוון תחומים. אפליקציות סטרימינג כמו נטפליקס, אמזון פריים וידאו או דיסני פלוס יתייקרו ב־17%. כך, מנוי בסיסי לנטפליקס שעולה כיום 32.90 שקל יתייקר ל־38.50 שקל, בעוד שמנוי פרמיום יעלה מכ־70 לכ־82 שקל.

מדובר באתגר מיסוי שנולד על רקע הכלכלה הדיגיטלית, ועוסק בשאלת קביעת המע"מ על שירותים ומוצרים בלתי מוחשיים, בהם אפליקציות שמספקות שירותי טלוויזיה או רדיו ולמעשה שירותים אלקטרוניים ושירותי תקשורת רבים.

רשות המסים מנסה לסגור את הפרצה הזו שנים, וכבר ב־2016 קידמה תזכיר חוק שלפיו חברות זרות המוכרות מוצרים וירטואליים או מספקות שירותים באינטרנט ללקוחות ישראלים יחויבו במע"מ. גם ב־2019 עלה הנושא לדיון, כאשר מנהל רשות המסים, ערן יעקב, נדרש למצוא דרכים להתמודד עם הגירעון, והעלה על השולחן את הצורך להטיל מע"מ על שירותים דיגיטליים.

בחוק ההסדרים הקודם העריך האוצר כי המהלך יגדיל את הכנסות המדינה בכ־380 מיליון שקל בשנה. הפעם מדברים באוצר על כ־500 מיליון שקל בשנה. מהכיס של מי הם יגיעו?

"לפי המלצת ה־OECD"

לדברי מומחה המס עו"ד איתי ברכה, המפסיד המרכזי מהחוק יהיה - כרגיל - הציבור. "התוספת של המע"מ על שירותים בלתי מוחשיים לא תשנה לעסקים, ולא תייקר להם את ההתנהלות מול נותני השירותים שלהם, למשל על פרסומים בגוגל או שירותים אחרים שהם צורכים מחברות אינטרנטיות, כי הם מזדכים על המע"מ.

"אם שירות בנטפליקס או גוגל עלה להם עד כה 60 שקל, ועכשיו הם יידרשו לשלם 60 פלוס מע"מ, הם יוכלו להוציא את המע"מ בצד ימין ולקבל אותו מהמדינה בחזרה בצד שמאל, בדיווחים החודשיים.

"על מי זה כן ישפיע? על הכיס של הצרכן הפרטי, כי אין לו איפה לנכות הוצאות או להזדכות על המע"מ. התוספת תצא מהכיס שלו, והוא לא יקבל משהו בחזרה".

נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, מזכיר כי "מדובר בגזירה שמוסיפה ליוקר המחייה שכבר מכביד על כתפיו של הצרכן הישראלי. לאור חבות המס שתוטל על תושב החוץ (כלומר החברה הזרה, אל"ו וא"ג), עשוי תושב החוץ להטיל את מלוא נטל המס בשיעור של 17% על הצרכן הסופי, ללא יכולת של הצרכן להתנגד או לכל הפחות לנהל מו"מ מסחרי בנושא. אנו הצרכנים נשלם עוד עשרות ואף מאות שקלים לחודש על שירותי נטפליקס, מטא, לינקדאין, גוגל, בוקינג ועוד".

רו"ח שרייבר מתייחס לצפי ההכנסות לקופת המדינה ואומר כי "מהלך כזה יהפוך לכדור שלג, משום שכמות החברות הנותנות שירותים מסוג זה לישראלים היא עצומה, ומן הסתם תגדל עוד ככל שהטכנולוגיה מתפתחת".

להערכתו, "לאור ריבוי ספקי השרות הזרים העובדים עם השוק הישראלי בתחום השירותים באינטרנט, המורכבות הטכנית והמשפטית, וההבדלים בין הצרכנים - משקי בית, חברות שהן מלכ"רים, מוסדות פיננסים - הנושא יישאר שוב מחוץ לחוק כמו בעבר".

גורמים ברשות המסים לא מתרגשים מהביקורת ומציינים כי שוק השירותים הדיגיטליים הוא שוק תחרותי, וחלק ניכר מההתייקרות לא יתגלגל ללקוחות. לדברי גורם ברשות, "לא המצאנו משהו חדש. מדובר במודל מיסוי שכבר מיושם במדינות רבות בעולם, ובהמלצה של ה-OECD. זו פונקציה של גמישויות ביקוש והיצע. לרוב, בשווקים תחרותיים הנטל של המע"מ מתחלק בין הצרכן לנותן השירות".