הכותב הוא מרצה לפינטק במוסדות אקדמאים
היסטוריון חרוץ שירצה לתאר את התפתחות עולם הפיננסים הדיגיטלי, יוכל להתחיל את מסעו באינטרנט הראשוני של טים ברנס לי. פרקים ראשונים יוקדשו לדפדפן, לאפליקציה הסלולרית ולחידושים הפיננסיים שעלו מהם. פרק מיוחד מאוד יוקדש לגיבורי הבלוקצ'יין; ביטקוין, אית'ריום ועוד. והנה, כאן עוצר אותו היסטוריון ומתלבט; מהי ההתפתחות המשמעותית הבאה בעולם הפינטק? מהי אותה טכנולוגיה שתשנה לאורך ולרוחב את אופן הפעולה של התחום?
● על אנרכיזם דיגיטלי ועתיד הבורסות
אחד המועמדים הבולטים לתפקיד עשוי להיות המזומן הדיגיטלי של המדינה, ה-CBDC. מאחר שמדובר בשינוי מהותי של הילך חוקי של המדינה, הוא צפוי לשנות תצורות כלכליות, מוניטריות, פיננסיות ובוודאי עסקיות, לכל אורכה ורוחבה של הכלכלה. דבר זה יחייב אינספור אדפטציות ושינויים אצל כל השחקנים על לוח המשחק ויאפשר כר חדש של הזדמנויות עסקיות.
ד"ר מילי פרי, יו"ר מרכז הבלוקצ'יין בלשכה לטכנולוגיות מידע בישראל, מגדירה את ה-CBDC כמטבע מדינתי מזומן המונפק באופן דיגיטלי, מוצפן ולא פיזי (בניגוד לשטר או מטבעות שבשימוש היום). המטבע מונפק, באופן ריכוזי, על ידי מדינה ולא תאגיד או חברה עסקית. כלומר, "מטבעות" דיגיטליים כאלה, מגלמים התחייבות של המדינה ולא של בנק מסחרי או גורם אנונימי. העברה של שקל דיגיטלי, תתבצע בין ארנקים דיגיטליים (המייצגים את בעל הארנק; המשתמש). הארנקים ינהלו תקשורת ישירות מול הבנק המרכזי, או דרך מתווכים כגון בנקים מסחריים או חברות פינטק, שינהלו מאזן מרכזי של כל התנועות והעברות הכספים במדינה.
ליאב גפן, מנכ"ל חברת הביטוח (הנמצאת בהקמה) ״שוקו״, ואחד המומחים בתחום טוען, כי המעבר למזומן דיגיטלי יחתוך את עלויות הפצת המזומן הפיזי ותפעול הכסף. שרשרת ההפצה של המזומן הפיזי דורשת מהבנקים כוח אדם עצום, שימוש בנדל"ן בפריסה ארצית, כספומטים, הובלה מאובטחת וכו' - במודל שבו מתייתרים כל אלה מצטמצמת הכדאיות של החזקת המערכת הפיזית כולה. במקרה כזה, העמלות המסורתיות של הבנקים בעבור תפעול הכסף צפויות להיחתך או לשנות מודל עסקי.
תחום חדש שיצבור תאוצה עצומה הוא תחום ה-TaxTech, או הפינטק של המיסוי. בתצורתו הראשונה של התחום, מכניסות החברות שפועלות בו דיגיטציה ותהליכי בינה מלאכותית אל היום יום של משלמי המסים. חלקן מקילות על התנהלותם של נישומים, או מסייעות לרואי החשבון, ואחרות מיתרות את עבודתם של האחרונים. הכנסת המזומן הדיגיטלי תשנה לחלוטין את אופן המיסוי.
כך למשל, בסיום נסיעה במונית, יועבר מזומן דיגיטלי מארנק הנוסע אל ארנקו של הנהג. הטרנזאקציה תקלט באפליקציות החשבוניות, הן של הנוסע והן של הנהג, ובאופן אוטומטי ואוטונומי יועברו לרשות המסים 17% מהסכום המשולם; תשלום ישיר של המע"מ. בדומה לכך יכולים תשלומי מקדמות וחישובי מדרגות מס להתעדכן ולהשתנות באופן אוטונומי ואוטומטי בזמן אמת, ודוחות שנתיים יכולים "להיכתב" בזמן אמת, לחסוך זמן וטרחה.
בדומה, ישפיע השינוי על מערך האשראי במשק וחברות האשראי. כך, למשל עסקאות BNPL (קנייה עכשיו, תשלום אחר כך) יוכלו להתבצע באופן אוטומטי על ידי הארנקים הדיגיטליים ישירות בניהם ללא צורך במתווכים. בעולם הביטוח אוכל לשלם למוסך (לאחר שאושרה תביעתי), והעברת המזומן תבוצע מארנק חברת הביטוח.
מאחר שמדובר בשינוי תשתיתי, צפוי עולם ההזדמנויות העסקיות להשתרע על פני כל הענפים המשקיים. החל מהקמת חברות תשתית תחומיות חדשות, דרך יצירת חברות אדפטציה שיסייעו למשק לעבור משלב המזומן הפיזי לדיגיטלי, ועד ליצירה של חידושים מוחלטים בעולם הפיננסי, מודלים חדשים לרווח ועוד.
ד"ר מילי פרי מדגישה לסיום גם את חשיבות קידום מערכות תשלומים חוצי גבולות וכסף מתוכנת. היא מציבה גם אתגרים אתיים, כגון אתגרי פרטיות וזכויות אדם. גם אלה, יחייבו מתן פתרונות טכנולוגיים ויהוו הזדמנות לחברות חדשות בתחום.
ממבטו בעתיד, ההיסטוריון, יידע, מן הסתם, לתאר טוב יותר את המהפכה, אבל על הגיבורים שייצרו אותה ויכינו את עולם ההזדמנויות העסקיות להתעורר כבר בימים אלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.