בנק ישראל העלה את הריבית במשק ב-0.5%, העלאה שמינית ברציפות שהבנק ביצע בתוך פחות משנה, שהביאו את הריבית לשיא של 18 שנה, שיעור של 4.25%. עלייה זו באה לאחר שבתחילת החודש הצפי בשוק היה להעלאה מתונה יותר של 0.25%, אך בשבוע האחרון התחזיות קפצו לאחר נתוני האינפלציה המאכזבים והתכנסו לעלייה גבוהה יותר בשיעור של 0.5%.
● הריבית קפצה בפעם השמינית: בכמה התייקר החזר המשכנתה הממוצע?
● זה הנתון שמכשיר את הקרקע להעלאות ריבית נוספות | פרשנות
גלובס ערך שיחה עם הכלכלנים הבכירים המקומיים במטרה להבין מהו המאפיין העיקרי שהם רואים שהשפיע על החלטת הבנק וכיצד הם צופים שתיראה שנת 2023 מבחינת המשך עליות הריבית והמצב במשק. נראה שדעות הכלכלנים אינן חלוקות בנוגע לכך שאין זו עליית הריבית האחרונה של בנק ישראל.
מודי שפריר, אסטרטג שווקים ראשי בבנק הפועלים, הצביע בשיחה עם גלובס על נקודה חשובה שעולה מהודעת הבנק המרכזי, והיא שנראה שהבנק לא מדבר על עצירת עליות הריבית ומתבטא בצורה ניצית בנוגע להחלטות הריבית הקרובות. בהחלטה ציינו כי "קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה", כך שניתן יהיה לצפות להמשך עליות הריבית בזמן הקרוב אם האינפלציה אכן תמשיך במגמת העלייה.
גם רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות, צופה את המשך עליות הריבית בהמשך השנה. במזרחי טפחות סבורים כי הריבית תרשום עלייה נוספת של רבע אחוז ותגיע ל-4.5%. "הפעילות הכלכלית איתנה, שוק העבודה הדוק, וסביבת האינפלציה עולה. לכן, תהליך העלאת הריבית נמשך" אומר מנחם, ומסביר כי לפני הודעתו הבאה של בנק ישראל יפורסם מדד המחירים לצרכן של פברואר, ולנתונים תהיה השפעה של ממש על ההחלטה.
"התנודות בשערי המט"ח היוו גורם משמעותי בהחלטת הבנק"
גיא בית אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות, מדגיש כי בנק ישראל היה חייב לאותת שתהליך העלאות הריבית יימשך כתלות בנתונים השוטפים, וזאת למרות שהריבית כבר ברמה של 4.25%, מעבר למה שהם העריכו קודם לכן. "כל אמרה אחרת הייתה מתפרשת בשוק כסוף פסוק מבחינת העלאות הריבית, מה שעשוי היה לייצר התרחבות לא רצויה של התנאים הפיננסיים", הוא מציין.
יונתן כץ, הכלכלן הראשי בלידר שוקי הון, מתמקד דווקא בתנודות בשער החליפין כגורם המרכזי בהעלאת הריבית: "הדעות היו חלוקות מבחינת התחזיות לגובה העלאת הריבית, אם כי בימים האחרונים יותר כלכלנים בשוק ציפו לחצי אחוז. להערכתי הגורם המשמעותי בהחלטת הבנק להעלות בחצי אחוז הוא חוסר היציבות בשערי החליפין מול הדולר והאירו".
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, אומר שהם לא פוסלים עלייה נוספת בהחלטה הבאה ב-3 באפריל, הפעם של 0.25%. "הפוקוס יהיה על השאלה האם הפיחות בשקל מתמיד או נבלם וכיצד נוהגים הבנקים המרכזיים בעולם", אומר קליין, ומדגיש את שוק העבודה ההדוק, תוספות השכר הצפויות בסקטור הציבורי ותקציב מרחיב שצפויים להמשיך ולהחזיק את האינפלציה מעל ליעד בנק ישראל עוד חודשים רבים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.