הפתרון לגזירות בחוק ההסדרים: גילוי מרצון

הכותב הוא שותף במשרד עו"ד גולדמן ושות' העוסק במיסוי ובעבירות צווארון לבן

והנה, מתרחש לנגד עיננו פעם נוספת הריטואל הקבוע דרך חוק ההסדרים - רשות המסים מבקשת להגביר את האכיפה ומלחמתה בהון השחור בישראל ודוהרת קדימה במסלול "המזורז" של חוק ההסדרים עם הצעות חוק מרחיקות לכת שעבור האדם העובד והנורמטיבי עשויות להיות הרות-אסון - מבלי לתת את דעתה לצורך האקוטי להעניק לאזרחים מן השורה את האפשרות להימנע מקנסות כבדים ומהליכים פליליים.

הפעם, מדובר על איסור בהחזקת מזומן בבית וחיוב דיווח על החזקת קריפטו. והפעם, יותר מתמיד, אין כל מנוס אלא ללוות את המהלך הזה עם נוהל רחב של גילוי מרצון והנחיה לבנקים לשתף פעולה. 

● הסעיף בחוק ההסדרים שיאפשר לרשות המסים לקבל עליכם הרבה יותר מידע 
● חוק ההסדרים עבר תספורת: מה נשאר בחוץ ומי מרוויח? | בדיקת גלובס
● ההפתעה שמכינים באוצר למחזיקי קריפטו שמתכננים לעלות לישראל 

לפי טיוטת חוק ההסדרים, אם תעבור, החל מהשנה הבאה ייאסר באופן גורף להחזיר בבית או בעסק מזומן של שקלים או מטבע זר בשווי שיעלה על 200 אלף שקל, וכל החזקה של מזומן בשווי של למעלה מ-100 אלף שקל, ואחרי שנתיים של 50 אלף שקל בלבד - תהיה אסורה למעט נסיבות מסוימות.

על-פי טיוטת החוק המתוקנת שהופצה לאחרונה, רשות המסים תוכל להוציא צו לחיפוש (ותפיסה) של סכומי מזומן אם היא חושדת כי במשרד או בבית מוחזקים סכומים החוצים את הרף האמור. עוד קובע תזכיר החוק, כי כל סכום שתתפוס רשות המסים מעבר לסכומים אלה יוחרם, ויוטל על בעליהם קנס כספי כבד; ואם מדובר בהפרה חוזרת, יינקטו נגד הבעלים הליכים פליליים, לרבות בחשד להשתמטות מתשלום מסים כחוק. נוסף לכך, טיוטת חוק ההסדרים כוללת חובת דיווח לכל מי שמחזיק קריפטו בסכום של למעלה מ-200 אלף שקל. 

המהלכים האמורים כבר הועלו בעבר על-ידי רשות המסים ולא אושרו. עד היום התמקד החוק באכיפה כלפי תשלום במזומן, אלא שכעת, כך מסתמן, עולה המאבק בהחזקת המזומן שלב אחד נוסף.

הרצון והמוטיבציה של רשות המסים, משרד המשפטים וגופי אכיפה נוספים להילחם בהון השחור, שמשמש לפי התפיסה הרווחת את ארגוני הפשיעה ומוביל להפסדי גביית מסים בשווי של מיליארדי שקלים בשנה - הוא מובן מאליו אינו חדש. גם הרצון של רשות המסים לקבל אחיזה מוצקה יותר בפיקוח על קריפטו, אינו חדש.

לדעתי, המהלך של הגבלת החזקת מזומן בבית מנוגד לחוקי יסוד, כגון חוק יסוד: הקניין וחוק יסוד: חופש העיסוק וגם של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שכן הוא מנוגד לרצון של אזרחים רבים שלא לעבוד עם המערכת הבנקאית מסיבותיהם שלהם (לא דווקא עבריינים). אני בטוח שבג"ץ עוד יידרש לשאלות אלה.

ונדמה שעל מהלך אחד שנדרש כעת לא ניתן לעבור על סדר היום: פתיחה במבצע "גילוי מרצון" למשך תקופה משמעותית בטרם ייכנסו הוראות החוק החדשות לתוקף. זהו הכלי היחיד שהוכח עד כה ככלי יעיל לשמש כשלב מעבר בין המציאות שאנו מכירים כיום ואליה רגילים מאות אלפי ישראלים יגעי כפיים ונורמטיביים, לבין המציאות החדשה שמתעתדת רשות המסים להביא אלינו החל מהשנה הבאה.

אזכי  כי נוהל הגילוי מרצון, באמצעותו עודדה רשות המסים נישומים, עוסקים, יחידים ובעלי תפקיד בתאגידים לדווח לה באופן מפורט ומדויק, כבר הוכתר בעבר כהצלחה מסחררת, עת נכנסו לקופת המדינה מאות מיליוני שקל מכספים שהמדינה לא ידעה עליהם, ויותר מכך- רשת המס התרחבה מאוד, וכל זאת ללא צורך לנקוט בהליכים מינהליים ופליליים הדורשים משאבים רבים.

נוהל הגילוי מרצון שאני מצפה מרשות המסים לפרסם צריך להיות רחב ככל הניתן ולהעניק לאזרחים מן השורה הזדמנות "לכפר" גם על עסקאות עבר שעשו במזומן ולא עומדות בתקרות המזומן שנקבעו לאורך השנים במסגרת חוק המזומן. יש לפעול לכך שנוהל הגילוי מרצון יכלול גם דיווח רטרואקטיבי ואולי אף אנונימי, כפי שהיה בעבר. כך גם לגבי החזקת קריפטו, שבשלב זה נתבקש לקבעו לפי תקרה של 200 אלף שקל.

במציאות החוקית-רגולטורית-מיסויית שמשתנה לנגד עיננו מן הקצה אל הקצה, החזרתו לחיים של נוהל הגילוי מרצון הוא לא רק כורח המציאות - אלא אפילו בגדר הצלת נפשות ומשפחות.

אם בכל זאת החוק יעבור, במיוחד במסגרת חוק ההסדרים המזורז, על-מנת שהמהלך יהא יעיל ופרקטי, הבנקים חייבים להיות שותפים למהלך, שכן על-מנת למנוע החזקת מזומן בבית מעל התקרה שתיקבע בחוק, הבנקים צריכים להסכים להכניס את הכספים אליהם: גם את המזומנים וגם את הכספים שמקורם בקריפטו (שהבנקים מקשים על הכנסתם). אחרת, אנשים ייחשבו לעבריינים לכאורה, ללא כל אפשרות לרפא זאת בטרם נכנסת הגזירה.