"מאוד לא טריוויאלי בימים אלה לשמר את מרכזי הפיתוח של התאגידים הבינלאומיים הגדולים בישראל, והתהליכים שקורים בישראל הופכים את המשימה הזו לקשה עוד יותר", אומר בראיון לגלובס אורי הדומי, שניהל את חברת הרובוטיקה הרפואית מזור מימיה הראשונים ועד שנמכרה לחברת מדטרוניק ב־1.64 מיליארד דולר ב־2018. הדומי אמר את הדברים לגלובס לאחר שנאם בהפגנת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, שנערכה בסוף השבוע בחיפה.
● הנפקה, מכירה והפיכה לשלד בורסאי: "מסלול ההייטק" של הבורסה בתל אביב
● כך הפכו קרנות ההון־סיכון לפנים של המחאה המשפטית
● ההמלצה החריגה בבנקים: להגדיל חשיפה למניות בחו"ל
מדטרוניק היא חברת המכשור רפואי הגדולה בעולם כיום, הנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי של 112 מיליארד דולר.
מרכזי פיתוח של תאגידים בינלאומיים בישראל נחשבים לאחד הגורמים המובילים לשגשוג של הסקטור הטכנולוגי בארץ. בתחום התוכנה והתקשורת כל החברות המובילות מחזיקות מרכזים בישראל; בתחום המכשור הרפואי ישנם כמה מרכזים מובילים, בעלי קשרים ענפים עם קהילת החדשנות המקומית. כך למשל מדטרוניק, פיליפס, GE Healthcare וג'ונסון אנד ג'ונסון מחזיקות מרכזים בישראל המעסיקים מאות עובדים, וגם מקימות חממות, תומכים בסטארט־אפים, מנהלות איתם שיתופי פעולה ומדי פעם אף רוכשות אותם. מדטרוניק היא רוכשת פעילה במיוחד, שביצעה מעל עשר רכישות של חברות בישראל.
בתחום התרופות, לעומת תחום המכשור הרפואי, מספר מרכזי הפיתוח של תאגידים בינלאומיים נמוך מאוד (מרק־סרונו, פרינג ולונזה), אך לאחרונה הקימו מספר חברות מרכזים העוסקים בפיתוח כלים דיגיטליים לטובת פיתוח תרופות, בהן תאגיד GSK ותאגיד Verily מקבוצת גוגל, וחברות נוספות החלו להשקיע בחממות טכנולוגיות בארץ. כל פעילות נוספת של חברה כזו בישראל נחגגת בהתלהבות ונחשבת לקריטית עבור התעשייה המקומית, אבל זה ממש לא קל.
"קשה לשמר את מרכזי הפיתוח בישראל מסיבות רבות", אומר הדומי. "עלות ההעסקה, התפעול, תחרות מול אזורים אחרים בעולם שאימצו גישות של תמרוץ וסיוע. יש כאן אקדמיה שהמוניטין שלה מצוין כרגע אבל הולך ונשחק, ובעיקר - שינויים כלכליים גלובליים שמובילים חברות בינלאומיות לשלם פחות עבור רעיונות, ויותר עבור מוצרים בשלים. ישראל טובה ברעיונות, ופחות בסקייל־אפ (הפיכת הרעיונות למוצרים מסחריים מצליחים, ג'ו').
"כאשר כבר מתרחש סקייל אפ מוצלח, ומוצר עושה את כל הדרך הקשה לשוק ותופס את העין של חברה כמו מדטרוניק, כפי שקרה במזור, או בחברת Cathworks שמדטרוניק חתמה איתה לאחרונה על הסכם שיווק עם אופציה לרכישה - זה קורה אך ורק בעקבות היווצרות של רשת שיתופי פעולה רחבת היקף של החברה הצעירה עם גורמים שונים בחו"ל. עם האקדמיה בעולם, עם משקיעים, עם מפיצים".
"בסין אין כמעט מרכזי פיתוח, ולא בכדי"
על הרקע הזה, אומר הדומי כי "התהליכים הפוליטיים שמתרחשים הם פשוט סטירת לחי. אנחנו צריכים כל הזמן להסביר למשקיעים ושותפים מדוע כן כדאי להם לפעול בישראל למרות הכול. איך נסביר להם שכדאי להם להשקיע במדינה עם מערכת משפט לא יציבה, פוליטיזציה של קבלת החלטות ומערכת תקציבית שהיא כולה פוליטית, ולא ברור שהיא מתעדפת את הסביבה הטכנולוגית. זה הכול חוץ מרוח גבית".
אורי הדומי
אישי: בן 55, נשוי עם ילדים
מקצועי: כיום משמש כאחראי על יוזמות אסטרטגיות ושיתופי פעולה בחברת מדטרוניק. לפני כן כיהן כמנכ"ל חברת המכשור הרפואי מזור עד למכירתה למדטרוניק. בעברו עבד גם באינטל וייסד וניהל חברות מכשור רפואי. בעל תארים בכימיה, כלכלה ומנהל עסקים
עוד משהו: הקים בעבר 'חברותא' של מנהלי חברות מכשור רפואי ללימוד מאמרים אקדמיים בתחום הניהול. מאמין מאוד באסטרטגיה של לימוד מכישלונות
בהקשר של קשרים אקדמיים, מחדד הדומי כי "העולם האקדמי מבוסס על קשרים בינלאומיים, והאקדמיה היא לרוב הראשונה להפנות את הגב בעקבות תהליכים פוליטיים. אנחנו נראה מדענים שלא חוזרים לישראל, ובמקביל המעמד של האקדמיה המקומית יתערער - שני תהליכים שיזינו זה את זה".
הוא מציין כי חברות בינלאומיות מחויבות היום למדיניות בתחומי הקיימות, האתיקה והחברה. "הן מדברות על מגוון אנושי, הגינות, שוויון זכויות, זה מופיע בתור תנאי הכרחי", הוא מדגיש. "הן לא ירצו שהמוצרים שלהן יגיעו ממדינה שתסיר את הנושאים האלה מן החזון שלה".
"אפשר להגיד לי 'מה עם סין? מה עם סינגפור?', והתשובה היא שיש למדינות הללו קשרים אקדמיים עם העולם, ובסין יש מפעלי ייצור, אבל מרכזי פיתוח אין ממש, וזה לא מקרי לדעתי. לא רואים בסביבות האלה שיתופי פעולה בינלאומיים עם זירת החדשנות".
"היכולת לפתח וליצור דועכת בסביבה תוקפנית"
בהפגנה בחיפה אמר הדומי דברים חריפים אף יותר. "מזור פועלת בתחום הניתוחים הזעיר־פולשניים, כדי להביא מזור לחולה מבלי שנגרם חורבן מסביב", אמר בין היתר. "זאת מתוך הבנה שגוף האדם הוא מערכת סבוכה ומורכבת של מבנים, קשרים, רקמות ואיזונים, ושטיפול ללא תכנון מפורט שמתחשב בכל אלו ובבקרות שבין חלקי הגוף השונים, עלול לגרום לנזק שאינו בר תיקון, ואף לקריסה ואובדן.
"הממשלה בחרה לפעול בפולשנות ולהשתלט בכוחנות פוליטית לא מרוסנת על מנגנונים שאמורים להיות עצמאיים, על המערכות החיוניות לקיומה של רקמה אזרחית, דמוקרטית, מאוזנת ובריאה".
בדומה לכמה יזמים שראיינו לפניו, הדומי מדגיש כי חדשנות נוצרת בסביבה בטוחה רגולטורית המאופיינת גם בתחושת חופש. "היכולת לפתח וליצור יושבת על היכולת הבסיסית לחשוב ולפעול באופן חופשי", הוא אומר. "היא מתאפשרת בסביבה מגוונת בדעות, במקום שבו הזכויות של הפרט מוגנות ומובטחות. היא דועכת בסביבה אלימה ותוקפנית והיא נדירה בעיתות של חרדה. המהלכים שהממשלה הזו מקדמת נועדו לצמצם את החופש ולאיים על זכויות היסוד שלנו, האזרחים".
"ראש הממשלה יכול לעצור את המהלך"
הדומי לא הסתיר את הכתובת של נאומו: "יש לממשלה הזו הרבה כוח; ביכולתה, ובעיקר ביכולת של העומד בראשה, גם לעצור את המהלך וגם לבנות. אני בטוח שיש מקום לפשרה, להידברות אם היא כנה. אם היא מניפולטיבית, אז לא. ההתרשמות שלי הייתה שנשיא המדינה דיבר מדם לבו, בכנות והבנה. אני לא מוכן להיות כל כך פסימי ולהגיד 'אין סיכוי'.
"המפתח לכל התהליך הזה בידיים של ראש הממשלה. אני לא מצפה לא מרוטמן (ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ג'ו'), לא משר המשפטים ולא מאף אחד 'לרדת מהעץ', אני לא חושב שהם יכולים. היחיד שיכול לרדת מהעץ, שאולי בגלל החרדות הקיומיות והניסיון להימלטות מדין לא עושה את זה, זה ראש הממשלה. אני ממש מקווה שראש הממשלה לא ירצה להשאיר אחריו מורשת של חורבן של המדינה ושל החברה הזו. זה לא מגיע לא לו ולא לנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.