אחרי יום דרמטי במיוחד בגזרת המט"ח, בו השקל נחלש לרמות שפל שלא נראו מאז משבר הקורונה לפני כשלוש שנים, היום (ד') הוא מתייצב מול האירו, לרמת 3.88 שקל, ומול הליש"ט, לרמת 4.42 שקל. הזינוק של הדולר, שעבר מוקדם יותר את רף ה-1%, ירד עד לכדי עלייה של 0.3%-0.2% בלבד, כאשר שערו 3.65 שקלים.
● כשכולם דיברו על הדולר, האירו קפץ בכ-20% מול השקל בתוך חצי שנה. אלו הסיבות
● הם המרוויחים הגדולים מהתחזקות הדולר, אז למה הם לא מרוצים
● הערב הגרוע ביותר בוול סטריט השנה: למה זה קרה ומה צפוי הלאה | ניתוח
עם זאת, כאשר ברקע ממשיכות הקריאות הראשונות לחוקי הרפורמה המשפטית בכנסת, עדיין נשאלת השאלה - האם זה זמן מתאים לרכוש מט"ח? התשובה לכך לא חד משמעית ודי מורכבת. גלובס פנה לכלכלנים על מנת להבין מה האקלים בשוק המט"ח ואיך, אם בכלל, יש להתייחס אליו.
שמואל ברגר, מומחה ויועץ לחברות גדולות בניהול סיכונים פיננסיים ובעבר היה בעלי חברה שעסקה בתחום, אומר כי אין ספק שזה הזמן להגדיל את היקף המט"ח בתיק ההשקעות. "הגדלת הרכב המט"ח זה לא בהכרח דולר, אלא גם באמצעות פיקדונות או אג"ח", אומר ברגר, "הבנקים הישראליים, מכל מיני סיבות, מוכנים לשלם ללקוחות על פיקדונות גדולים מעל 6% ריבית שנתית. הסיבה לכך היא שלבנקים יש בעיות של מקדמי סיכון הבנקים האירופיים".
לעומתו, יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו, ניהול סיכונים במט"ח ובהשקעות, מדגיש כי ראשית על המשקיע להחליט אם יש לו בכלל צורך במטבע חוץ. "אם ההחלטה באה מתוך דחף של חוסר ביטחון - נשאלת השאלה כמה אני מוכן לסכן או מה אני מוכן לשלם עבור תחושת הביטחון", מציין פריימן ומוסיף כי לדעתו "השיקולים אמורים להיות יותר עסקיים - לדוגמה, אם אני חושש שהשינויים יפגעו בחברה שלי בישראל, אני אקנה מט"ח כדי להיערך ליציאה מישראל. לתחושת חוסר הביטחון יש מחיר".
ברגר מוסיף כי השקעות במטבע עשויות לאפשר מעין פיצוי על הפסדים במניות או אג"ח: "אם המצב הפוליטי הבעייתי ימשך והרפורמה המשפטית במתכונתה הנוכחית תעבור בקריאה שניה או שלישית, אפיק המט"ח יהיה המקום היחידי שיאפשר למשקיעים לפצות על ההפסדים בתיקי ההשקעות".
מסחר במט"ח? "מי שלא אוהב חום, שלא ייכנס למטבח"
שוק המט"ח הוא בעל מאפיינים שונים מאוד משוקי המניות. "יש יכולת למנף עם מעט מאוד הון ובהיקפים גדולים", מסביר פריימן, ומדגיש: "מי שלא אוהב חום, שלא ייכנס למטבח. מדובר בשוק תנודתי עם שינויים רבים. המהלך הנכון יותר בעיניי הוא זהירות והשקעה בסלים או אינדקסים ולא הסתמכות מלאה על שוק המטבע או שוקי המניות". פריימן אומר גם כי ההיחלשות החריפה של השקל אתמול הייתה קשורה ל"תנועת טורבו של המטבע", כאשר המשקיעים המוסדיים קנו יותר מ-2 מיליארד דולר כדי להגן על עצמם מהירידות החדות שנרשמו בבורסה המקומית.
בכל זאת, אם התקבלה ההחלטה להסתכן ולרכוש מט"ח, מה הדרך הכי בטוחה לבצע את המהלך - האם לרכוש מזומן או להשקיע בנכסים מוטי מטבע חוץ? והאם יש להתמקד בדולר או שאפשר לפזול גם למטבעות אחרים?
לדעת ברגר, ההטייה בתיק ההשקעות צריכה להיות מעט לטובת חו"ל. "אנחנו לא אחרי הפיק בנושא המהפכה המשפטית. כשנדע מה יעלה בגורל החקיקה נדע גם מה יקרה בשוק המט"ח. כל עוד יש סיכויים להידברות בין הקואליציה לאופוזיציה, אני חושב שלא צריך לרוץ ולהמיר את הכל למט"ח. אני חושב שהרכב התיק צריך להיות בערך 60/40 לטובת חו"ל מול ישראל".
עוד הוא מוסיף כי אם מדובר בהיקף השקעה גדול אז אפשר להגיע גם ל-50% מזומן, "מי שרוצה להשקיע כמה אלפי או עשרות אלפי שקלים, אני ממליץ על אגרות חוב דולריות. בכל מקום יש סיכונים, אבל את השיקולים צריך להתאים לפי כל לקוח".
בתוך כך, ברגר מציין כי "ההסתכלות של העולם על ישראל בשנים האחרונות היא זו שייצרה את השקל החזק. אבל קרו שני דברים לאחרונה: חלק מהסטארט-אפים קרסו והרבה מאוד 'יוניקורנים' איבדו גובה כתוצאה מהמשבר העולם, וגיוס כסף הפך למשימה מורכבת יותר. לכך צריך להוסיף את הריבית הגבוהה בישראל ואת העובדה שהאינפלציה פה גבוהה, ולדעתי היא לא תרד מהר. זה לא יקרה בלי האטה חריפה או מיתון גם בלי קשר לרפורמה".
בניית סל שיצמצם את הסיכון
לדעת פריימן, המהלך הנכון הוא להשקיע בסלי מטבעות לאור המגמה העולמית של העלאת ריביות. "נכון לבנות סל כדי לצמצם את הסיכון. ישנו אינדקס בשם DXY עם שישה מטבעות שנבדקים מול הדולר. אם כי יש לציין כי ברמה היסטורית - האינדקס ברמות גבוהות. אם בארה"ב תהיה האטה בקצב האינפלציה או מהלכי ממשל לעידוד פעילות כלכלית, האינדקס עשוי לרדת. על המשקיעים להתבונן על מרכיב הסיכון והתשואה, ואז לבנות 'קוקטייל' של נכסים. לא רק מט"ח, אלא מניות גם. בכל מקרה, זה מאוד פרטני פר לקוח".
שני הכלכלנים מסכימים על כך שלרפורמה במשפט ישנה השפעה משמעותית על יציבותו וחוזקו של השקל. לפי פריימן, "אם בשבוע הבא ימשיכו הדיבורים על פשרה ויתקיימו מגעים להידברות בין הצדדים, אנחנו עשויים לראות רגיעה במט"ח. משקיעים שיש להם פחות אפשרויות לתגובה מיידית, כדי שיפקחו עיניים וישימו לב לאקלים הפוליטי".
פריימן מנסה לסכם: "מי שנכנס לשוק המט"ח צריך להבין - האירוע הזה צץ פתאום והוא יכול גם להיעלם פתאום. הסיכון בשוק הוא למעלה מ-10%. זה לא מקום לשחק בו. גם אם כלכלת ישראל נחלשת, לתהליכים לוקח זמן והורדת דירוג האשראי לא תקרה בין לילה. חשוב מאוד לא להיכנס לפאניקה - זה הסיכון הגדול".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.