האלגוריתמים שעושים את העבודה של עורכי הדין

היא כותבת מסמכים משפטיים, מנתחת ראיות ומספקת טיעונים לבית המשפט, ומייצרת טיוטות משפטיות: בתקופה האחרונה טכנולוגיות בינה מלאכותית ((AI נכנסות למשרדי עורכי הדין, משנות את אופי העבודה, וחוסכות זמן יקר ומשאבים. אבל האם הן יכולות להחליף את עורכי הדין האנושיים?

● 100 משרדי עורכי הדין הטובים בישראל, והמגמות שמעצבות את הענף
● מומחים לתורת המשחקים מנסים להסביר למה עדיין אין פשרה ברפורמה המשפטית
● מה עושה הרפורמה המשפטית לכיס שלכם ומה הציבור חושב על הסיקור של התקשורת? 

בישראל יותר ויותר משרדים מטמיעים תוכנות ליגל־טק שחלקן מבוססות על בינה מלאכותית בשלב הזה השימוש העיקרי בטכנולוגיות הללו הוא בייעול והקלת תהליכי העבודה. בין התוכנות הנפוצות, הן אלה המאפשרות לבצע בדיקת נאותות לבירור מקיף של המצב הכלכלי של חברה לפני סגירת חוזה עמה. התוכנות מוצאות חריגות בין מסמכים רבים ומאפשרות לנתח את הטקסטים ולערוך חיפושים. שימוש אחר נפוץ הוא בתוכנה המאפשרת לשלוח ללקוח מילוי טופס "הכר את הלקוח" הנדרש לפי חוק איסור הלבנת הון.

התוכנה מבצעת טוב יותר?

"כל הקשור להשוואת מסמכים, לחיפוש מידע ספציפי בהררי חומר, להצבעה על 'דגלים אדומים' ולמשימות מונוטוניות, יוכל להתבצע טוב יותר באמצעות הבינה המלאכותית", אומר עו"ד רואי קידר, שותף המתמחה בתחום הטכנולוגיות המתקדמות ממשרד ארנון.

במסגרת סקר גלובס ו־statista נשאלו עורכי הדין איזה שיעור מהמשימות שלהם יוכל להערכתם להתבצע בעתיד על־ידי בינה מלאכותית. כ־60% מהנשאלים השיבו ש־30% ומטה מהמשימות שלהם יוכלו להתבצע על־ידי הטכנולוגיה, 18% העריכו שבין 41%־50% מהשימות, ואילו אחוז בודד ענה שהפיתוחים החדשים יוכלו להחליף אותם בביצוע 81%־90% מהמשימות.

​כך או כך, מדובר בשיעורים גבוהים למדי, שמשתקפים גם בשוק הליגל־טק, המספק פתרונות טכנולוגיים לשירותים משפטיים. מחקר שביצעה סטארטפלאן (StartPlan), חברת ייעוץ עסקי שמלווה חברות סטארט־אפ רבות בעולם, מעלה שבשנת 2020 שוק הטכנולוגיה המשפטית העולמי הוערך ב־17.6 מיליארד דולר. לפי הערכת החברה, שווי השוק העולמי צפוי לזנק בשנים הקרובות עד ל־2.5 מיליארד דולר בשנת 2027. לדברי דוראל ישי, מנכ"ל שותף בסטארטפלאן, "תחום המשפטים בשוק מוצרי התוכנה הוא מיושן ורק עכשיו מתחיל לעבור מהפכה טכנולוגית". ישי מוסיף "אנחנו נמצאים בפתחה של מהפכה: החל מכלים שמרכיבים הסכמים מדויקים בטכנולוגיית AI, דרך ניסוח של טענות משפטיות על בסיס פסק דין וחוקים קיימים ועד ביצוע בדיקת נאותות לעשרות אלפי עמודים בדקות ספורות בלבד".

המחקר גם מצא שבישראל פועלות יותר מ־30 חברות וסטארט־אפים בתחום. בין החברות: Litigate, שהוקמה ב־2017 וגייסה 6 מיליון דולר; Darrow הוקמה בשנת 2020, גייסה 24 מיליון דולר והקימה משרד שני בניו יורק; ו־SueApp שגייסה 123 מיליון דולר. לדברי דוראל ישי, מנכ"ל שותף בסטארטפלאן, "אנחנו נמצאים בפתחה של מהפכה: מכלים שמרכיבים הסכמים מדויקים בטכנולוגיית AI, דרך ניסוח של טענות משפטיות על־בסיס פסק־דין וחוקים קיימים ועד ביצוע בדיקת נאותות לעשרות אלפי עמודים בדקות ספורות בלבד".

הטכנולוגיות כבר במשרדים

במשרד עורכי הדין שבלת, לדוגמה, משתמשים בין היתר ב"מחולל מסמכים", מערכת המייצרת מסמכים משפטיים על־ידי שאלות ותשובות שבסופן מתקבל מסמך ש־80% ממנו מוכן לשימוש. המערכת מבוססת על מסמכי מאסטר שהוכנו על־ידי עורכי הדין. עורך הדין יתחיל במסמך בסיס ויקבל הצעות מהמערכת בהתאם לנתונים שימסור. המערכת מתעדכנת בכל שימוש ובכל שינוי רגולטורי ומאפשרת לייצר מסמכים שונים כמו לדוגמה הסכם מייסדים, הסכם נפוץ במחלקת ההייטק.

גם במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו עם המבורגר עברון נעשה שימוש בתוכנת AI. שם, נעזרים בתוכנה בקריאת חוזים ועריכתם. עו"ד ליאור אתגר, ראש תחום הגנת הפרטיות והמידע במשרד מסביר כי מאגר המידע הוקם על־ידי המשרד והבדיקה נעשית באמצעות אינדקס חכם, חיפוש של מילות חיפוש והצעת טקסטים חלופיים.

בחלק מהמשרדים נעזרים בתוכנות AI בניתוח ראיות והפקת תובנות מהן לצורך בניית טענות בבית המשפט. אחד מהמשרדים הללו הוא גורניצקי GNY, שם עושים שימוש בפלטפורמת apprentAI. לדברי גל בן חיים, מנהלת החדשנות במשרד, "הפלטפורמה מסייעת לעורכי דין להפיק את המידע הרלוונטי עבורם מתוך הררי החומר. המערכת מספקת תובנות לגבי עובדות שיכולות לתמוך בקו הטיעון שאותו מבקש עורך הדין להציג בבית המשפט במטרה להפריך את טענות שכנגד".

במשרד עורכי הדין פישר (FBC) משתמשים במערכת בינה מלאכותית לגילוי מסמכים שפותחה בשיתוף־פעולה עם יוצאי המשרד - עו"ד אלון זינגר ורו"ח שלומית אלסטר שהקימו לאחרונה סטארט־אפ בתחום הליגל־טק - "נרטיב לינקס". "היכולת הזו (לאתר מידע בין עומס מסמכים, נ"ש) היא קריטית לשם איתור 'ראיות זהב' שיכריעו בתיק, מסייעת לחקירת עדים ומאפשרת תגובה מהירה בזמן אמת", מסבירים במשרד.

 שלומית אלסטר / צילום: רמי זרנגר

דרך לשימור כוח־אדם איכותי

לדברי עו"ד זינגר, "בעולם עמוס בדאטה, עבודה בשיטות ידניות לא מאפשרת עמידה בסטנדרטים גבוהים אותם דורשים הלקוחות. כלים טכנולוגיים מאפשרים לעורכי דין לפנות יותר זמן לעבודה משפטית איכותית, המצריכה חשיבה ותכנון ולבניית אסטרטגיה משפטית מורכבת". אלסטר מוסיפה כי "ליותר ויותר עורכי דין חשוב מאוד לעבוד במשרדים המטמיעים פתרונות ליגל־טק, המפחיתים את העבודה הטכנית ומאפשרים להתמקד בעבודה המשפטית. זהו אחד המפתחות המרכזיים לשימור כוח־אדם איכותי בפירמות עורכי הדין כיום".

 אלון זינגר / צילום: אופיר אייב

אבל לא רק תוכנות בינה מלאכותית יקרות וארגוניות מסייעות היום לעורכי הדין. גם הצ'אט החדש של חברת OpenAI, ה־ChatGPT, נמצא בשימוש של עורכי דין רבים. הצ'אט שהפך אולי לכלי הבינה המלאכותית המפורסם והפופולארי בעולם, יכול לחסוך זמן רב בבניית מסמכים משפטיים פשוטים באנגלית. עו"ד רואי קידר אומר כי הרלוונטיות של הצ'אט עוד בשלבים מוקדמים בכל הנוגע לעולם המשפט. "בתצורה הנוכחית אפשר לייצר בו טיוטות של מסמכים משפטיים פשוטים באנגלית, שמחייבות עוד עבודה. עם זאת, ככל שהקונטקסט שמזינים לתוך הצ'אט מפורט יותר, כך הוא יכול להוציא תוצרים יותר מדויקים".

 עו''ד רואי קידר, שותף במשרד ארנון / צילום: יורם רשף

לדברי עו"ד יאיר גבע ,ראש מחלקת ההייטק במשרד הרצוג, ChatGPT מסייע בשאלות הנוגעות לידע רחב, אבל עם כוכבית. "ניתן לקבל אינדיקציה ראשונית על שאלות שהם בפריפריה של הידע. כמו למשל על חוקי עבודה במדינות שונות בארה"ב. אפשר להריץ את השאלות, לחדד את המחקר ולקבל רקע לפני שפונים לעורכי דין מקומיים. זה מקצר את איסוף המידע". גבע מבהיר כי הצ'אט יכול למסור מידע שגוי, והידע שלו מוגבל בנוגע לאירועים שהתרחשו לפני שנת 2021, אך המידע שניתן מספק כיוון ראשוני לגבי הנושא הנבדק. "אני חוסך 95% מהדרך. הפתרון האולטימטיבי הוא מוצר שאפשר לסמוך עליו ברמה גבוהה מאוד".

"לא מחליף את הצוות האנושי"

ועדיין, למרות התנופה בענף והטמעת התוכנות במשרדים, בשוק מביעים ספק רב באשר ליכולת של הטכנולוגיה להחליף את הגורם האנושי - היום ובעתיד. במיתר, למשל, משרד המעסיק 470 עורכי דין, עושים שימוש בתוכנות ליגל־טק, ומשתתפים באפיון תוכנות משפטיות, אבל עו"ד יואב אסטרייכר, שותף במחלקת הליטיגציה ויו"ר ועדת הטכנולוגיה של המשרד אומר ש"נכון לעכשיו המסקנה שלנו היא שאין AI משפטי בשל, או תוכנה שיש לה יכולת להחליף את הצוות המשפטי או לייעל משמעותית את העבודה המשפטית. לצערנו, הטכנולוגיה בעולם עוד לא ממש שם. אנחנו משתמשים בהרבה תוכנות לסיוע פריפריאלי בתחום אך זה עדיין לא AI אמיתי".

עו''ד יאיר זיו, שותף במשרד ש. הורוביץ, מוסיף כי אומנם שימוש בבינה מלאכותית יכול לחסוך זמן ועלויות ובמקרים מסוימים גם לשפר תוצרים, אבל בעיקר בעיבוד כמויות גדולות של מסמכים ומידע. לדבריו, למרות התקדמות הטכנולוגיה "עדיין לא נראה שאפשר להסתמך על בינה מלאכותית לצורך בנייה של טענות וניסוח טיעונים ברמה מספיקה".

עו"ד קידר מסביר כי הבינה המלאכותית אולי תצמצם את הצורך במספר האנשים הנדרשים לעבודה, אך היא רחוקה מלייתר את העובדים האנושיים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא סוגיית שיקול־הדעת. "שיקול־דעת מורכב מדברים שהבינה המלאכותית בכלל לא מתיימרת להחליף: תכנון לטווח ארוך, עמידה ברגולציה, התמודדות עם מספר שחקנים, 'תיאבון הסיכון' של הלקוח, אלמנטים פסיכולוגיים ועוד. במקום הקריטי הזה בין עורך הדין ללקוח, אין תחליף לניסיון האנושי", הוא אומר.

לטענתו, "עורכי דין שפיתחו מומחיות לא צריכים לחשוש. הבעיה הגדולה עשויה להגיע בעתיד, במציאות שבה הולכים להיחסך מעורכי דין זמן רב והקניית אותו שיקול־דעת קריטי בהכשרה, עלולה להיפגע".

גם עו"ד איתמר כהן, שותף במחלקת טכנולוגיה ורגולציה במשרד עמית פולק, מטלון אומר שיש שני אספקטים מרכזיים לכך שהמכונה לא תחליף את עורך הדין. "הראשון נוגע לאופיין של מערכות AI. אלה מבוססות על הסקה מן הכלל אל הפרט. המכונה 'מתאמנת' על כמויות גדולות של מידע עבר, וביחס למקרה החדש מנסה להפעיל את המסקנות שהסיקה בשלב האימון. אולם מנגד, ודווקא במקרים החשובים יותר, הערך האמיתי של עורך הדין טמון בהבחנות הייחודיות למקרה". כהן מתייחס ליצירתיות האנושית ולחשיבה מחוץ לקופסה. "צורת החשיבה לא מבוססת רק על ניסיון העבר אלא על פיתוח נקודות מבט חדשות, הטלת ספק וביקורת, וניסיון לעמוד על היבטיו הייחודיים של המקרה המסוים".

 עו''ד איתמר כהן / צילום: אייל טואג

סיבה נוספת לכך שהמחשב לא יחליף את הגורם האנושי נוגע ליחסים בין עורך הדין ללקוח. "השירות המשפטי מבוסס על היכרות, יחסי קרבה ואמון בין עורך הדין ובין הלקוח", אומר עו"ד כהן. "ייקח עוד זמן רב עד שהשוק יבשיל לכדי החלפה מלאה של הגורם האנושי לטובת גורם מקצועי רובוטי".

מודל החיוב השעתי ישתנה?

תמר הרמתי, מנהלת החדשנות בשבלת, מסבירה שההטמעה הטכנולוגית במשרד היא חלק מתפיסה שצריך לשנות את המודל העסקי של תמחור לפי שעה, בו אין ללקוח מושג כמה ישלם. לדבריה, החיסכון בזמן ובעבודה "שחורה", שמביאה הטכנולוגיה, יאפשר תשלום לפי שירות וערך, ולא לפי עלות שעתית. "ההשקעה של שבלת בהטמעת טכנולוגיות היא מתוך רצון לבנות מודל שעובד נכון יותר ולהביא לוודאות הגינות ושירות טוב יותר".

עו"ד גבע אומר שבעתיד התמחור יהיה מבוסס על תוצר ולא על שעות עבודה. "העתיד של הליגל־טק מצוי בפירמות עורכי דין שמפתחות כלים טכנולוגיים. הדור הבא של הפירמות יקומו כחברות הייטק שיהיו בהם שותפים עורכי דין, יזמים ומשקיעים שייתנו שירותים משפטיים על בסיס טכנולוגיה". לדבריו, בארה"ב יש כמה מדינות ששינו את כללי האתיקה ומאפשרות להקים פירמות שיש בהן לא רק עורכי דין. בארץ עדיין מחויבים לשותפות של עורכי דין בלבד.