נשיאת העליון הפרה את כללי ניגודי העניינים שהיא עצמה ניסחה. ולאחר פניית גלובס - פסלה את עצמה

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות דנה בתיק בניגוד עניינים, תוך שהיא פועלת בניגוד לכללים וההוראות שהיא עצמה חיברה ופרסמה לכל השופטים בישראל.

ביום שלישי השבוע התקיים דיון רגיש בבג"ץ בעניין העתירות סביב מתווה הכותל. התנועה הרפורמית, שהגישה את העתירה מיוצגת על ידי עו"ד אורלי ארז-לחובסקי, שמשמשת בעצמה כמנהלת של המרכז הרפורמי לדת ומדינה, הזרוע המשפטית של התנועה הרפורמית.

● אבי טיומקין: "אם ההפיכה המשטרית תצא לפועל, ישראל תהיה טורקיה" | ראיון 
● כיצד ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית הפכו חומר לפייקים? | המשרוקית 
● ״מחטף״: באוצר הנחיתו מכה על הפנסיה ועוררו סערה | בדיקת גלובס

נשיאת בית המשפט העליון חיות אשר יושבת בראש ההרכב, קיבלה להתמחות כבר לפני למעלה משנה את בנה של עו"ד ארז לחובסקי. לחובסקי הבן החל את ההתמחות שלו היום (ד'). ניגוד העניינים הבוטה, שלא היה ידוע כלל לצדדים, לא הפריע לאסתר חיות לדון בתיק. בפתח הדיון היא הפתיעה וסיפרה על כך באופן מינורי, אך מיהרה להבהיר כי היא לא רואה כאן ניגוד עניינים המונע ממנה לדון בתיק. אלא שמסמך שפרסמה הנשיאה עצמה, ובו "אמות מידה לגיבוש רשימת מניעויות לשופטים ורשמים" קובע בדיוק ההפך מטענתה כי אין בהתמחות של הבן כדי למנוע מהשופטת חיות לדון בעתירה בה אמו היא צד להליך.

את הדיון פתחה נשיאת בית המשפט העליון כך: "לפני שניגש לגופם של דברים, למען הגילוי הנאות וניקיון הדעת, אומר כי בנה של עו"ד ארז-לחובסקי אמור להתחיל להתמחות אצלי בחודש הקרוב. כמובן אמדר אותו מכל עיסוק בתיק הזה ואיני רואה בזה עילה לפסילה שלי מלדון בתיקים הללו, מישהו רוצה להתייחס? בבקשה. אם לא - נוכל להתקדם".

הצדדים שלא ציפו להודעה הזו, לא בדיוק קלטו את הנאמר, לא קיבלו זמן להתכונן למשמעויות המשפטיות של העובדות שהוצגו באופן מעורפל, ולאור העובדה כי הנשיאה חיות כבר הבהירה כי היא לא רואה בכך עילת פסילה, אף אחד לא הגיב, והדיון נמשך.

בפועל, עו"ד ארז-לחובסקי איננה רק מייצגת בתיק אלא גם צד בתיק לאור תפקידה הבכיר בתנועה הרפורמית. הניסוח "אמור להתחיל להתמחות אצלי בחודש הקרוב" הוא פתלתל, כאשר האמת היא שההתמחות החלה ממש למחרת, והמידור של המתמחה לא פותר כלל את בעיית מראית פני הצדק, כאשר השופטת דנה בתיק של אמו של המתמחה שלה עצמה.

על פי הכללים של חיות - מוטלת עליה החובה לפסול את עצמה

כאמור, לפי כללי ניגוד העניינים של הנשיאה חיות אשר פורסמו ב-2020, עולה בבירור כי על הנשיאה חיות מוטלת החובה לפסול את עצמה. כללים אלו פורסמו לאחר סדרת תחקירים של העיתונאי קלמן ליבסקינד על ניגודי העניינים של שופטי בית המשפט העליון.

הכללים קבעו כי על השופט להכניס לרשימת ההמנעויות "בני משפחה בדרגת קרבה ראשונה לעוזר משפטי או מתמחה שהם מתדיינים חוזרים, בתקופה שבה העוזר המשפטי או המתמחה מועסק בלשכת השופט או הרשם".

על פי המידע שהגיע לידי גלובס, כך אכן נוהגים השופטים בבתי המשפט, כולל בבית המשפט העליון. כך לדוגמה הוכנסו כלל עורכי הדין במשרד עו"ד אילן בומבך לרשימת המניעויות של השופט עופר גרוסקופף, זאת בשל העובדה כי בנו של בומבך עובד כמתמחה בלשכת גרוסקופף. כך לדוגמה, עו"ד רות גורדין, פרקליטה במחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה נמצאת ברשימת המניעויות של השופטת יעל וילנר, זאת מכיוון שבתה עובדת כמתמחה בלשכת וילנר.

המקרה של לחובסקי קיצוני בהרבה מן המקרה של גורדין. השופטת וילנר לא יושבת כלל בתיקים בהם מייצגת עו"ד גורדין, למרות שאיננה צד להליך ובסך הכל מייצגת את עמדת המדינה. ואילו לחובסקי מייצגת עמדה של עמותה פרטית שהיא עצמה משמשת כמנהלת של הזרוע המשפטית שלה.

עובדה זו כלל לא הפריעה לחיות, להמשיך לדון בתיק, תוך טענה כי אין בכך ניגוד עניינים.

לאחר פניית גלובס - פסלה את עצמה

בעקבות פניית גלובס ובה פורטה ההתנהלות הבעייתית של הנשיאה חיות, תוך אזכור התקדימים ההפוכים - הודיעה הנשיאה חיות כי היא פוסלת את עצמה. לאחר מכן פרסמה הנשיאה חיות החלטה לקונית בת שש מילים הקובעת כך: "בהליכים שבכותרת יבוא תחתיי השופט י' אלרון". לא הובא כל נימוק המסביר מדוע השופט אלרון מחליף את הנשיאה חיות. 

בתגובה לגלובס נתנה הנשיאה חיות תירוץ תמוה להתנהלותה. "המתמחה מר לחובסקי, החל את התמחותו בלשכת הנשיאה חיות היום (01.03.2023).

"בדיון שהתקיים אתמול בחמשת התיקים המאוחדים נושא השאילתה, ערכה הנשיאה גילוי נאות על כך וניתנה לצדדים הזדמנות להגיב. הצדדים לא הביעו הסתייגות מקיום הדיון בראשות הנשיאה".

לדברי חיות, "באמות המידה לגיבוש רשימת מניעויות לשופטים ולרשמים (7 באוגוסט 2020) נקבע כי בני משפחה בדרגת קרבה ראשונה לעוזר משפטי או מתמחה שהם מתדיינים חוזרים, בתקופה שבה העוזר המשפטי או המתמחה מועסק בלשכה השופט או הרשם, יכללו ברשימת המניעויות של השופט".

לדבריה, "כפי שהודגש באמות המידה השאלה אם על שופט לפסול את עצמו מלדון הליך מסוים היא שאלה שצריכה להיבחן על-ידו לגופה בכל מקרה ומקרה, בין אם הגורם שבגינו קמה עילת הפסילה נכלל ברשימת המניעויות ובין אם לאו, וזאת בהתאם למבחן "החשש הממשי למשוא פנים" הקבוע בסעיף 77א לחוק בתי המשפט".

לבסוף הסבירה חיות כי "חמשת התיקים המאוחדים שאליהם מתייחסת השאילתה מתנהלים בבית המשפט העליון מזה שנים ארוכות וניתנו בהם צווים על תנאי. בשל האפשרות שהדיון מיום 28.2.2023 יהיה הדיון האחרון בתיקים הנדונים ולאחריו יינתן פסק דין שיביא הליכים ממושכים אלה לסיומם, סברה הנשיאה כי ניתן להסתפק בגילוי נאות של העובדה שמר לחובסקי יחל את התמחותו בלשכתה לאחר אותו דיון וכי מר לחובסקי ימודר מכל עיסוק בהם. כך, כאמור, אף נעשה בפתח הדיון.

"משהחליט ההרכב לאחר הדיון אתמול להיענות לבקשת המדינה ולקבל הודעת עדכון נוספת, ומשנראה כי ההתדיינות בתיקים אלה תימשך וטרם הגיעה לסיומה - החליטה הנשיאה שלא להמשיך לדון בהם, וכך גם בכל תיקים נוספים שקבועים להרכב בראשותה במהלך תקופת התמחותו של מר לחובסקי, שבהם המרכז הרפורמי הוא בעל דין או שבעלי הדין מיוצגים על ידי עורכת הדין אורלי ארז-לחובסקי".

גם בתגובה - אין הסבר איך קבעה הנשיאה חיות כי אין מניעה שהיא תפסול את עצמה

בתגובה לא נמצא הסבר כלשהו המניח את הדעת איך מלכתחילה קבעה הנשיאה חיות כי אין מניעה שהיא תפסול את עצמה ודי בכך שהמתמחה ימודר מן העיסוק בתיק, ואילו לאחר פניית גלובס - החליטה לפסול את עצמה. עוד בטרם הפסילה, החליט היום ההרכב בראשותה כי "הממשלה תגיש הודעה מעודכנת כמבוקש, וזאת עד ליום 7.6.2023". כלומר, החלטה זו ניתנה, לאחר שהנשיאה חיות בעצמה כבר מודה כי היא מצויה בניגוד עניינים, ורגע לפני שפסלה את עצמה.

בעקבות פסילתה של חיות, נכנס להרכב השופט אלרון. לזהות ההרכב יש משמעות רבה לשאלה האם בג"ץ יחייב את המדינה לתת מעמד לזרם הרפורמי והקונסרבטיבי ברחבת הכותל. לא מן הנמנע, כי זה היה השיקול של חיות מלכתחילה מדוע לא גילתה את הזיקה מבעוד מועד, ומדוע היה חשוב לה לדון בתיק בניגוד לכללי ניגוד העניינים שהיא עצמה חיברה.

אין זה המקרה הראשון שבו הנשיאה חיות, היושבת כערכאת ערעור בלעדית על בקשות לפסול שופטים בשל ניגוד עניינים, מסתבכת בעצמה בסוגיות הקשורות לכך.