הטלטלה בקרדיט סוויס: מה יקרה לבנק ומה תהיה ההשפעה על ישראל?

פחות משבוע לאחר קריסתו של בנק סיליקון ואלי בקליפורניה, החשש ליציבות הבנקים עבר לאירופה. מניית קרדיט סוויס  צללה היום (ד') בצהריים ביותר מ-20% והציתה גל בהלה בבורסות אירופה, שצנחו ב-3% ויותר, בהובלת מניות הבנקים שירדו בשיעור חד הרבה יותר. 

● "זו רכבת הרים, הקמנו חדר מלחמה": משרדי עורכי הדין הישראלים מתמודדים עם קריסת הבנקים 
● הכי רחוק מסיליקון ואלי: שנת שיא לבנקים בישראל
● מדוע ביטוח פיקדונות בבנק לא מקודם אצלנו?

האירוע של קרדיט סוויס, כך מעריך הראל גילאון, מנכ"ל משותף באופנהיימר ישראל, הוא לא "מגה-אירוע", אך הוא פוגש שווקים עצבניים. להערכתו, גלי ההדף לא יגיעו עד לישראל.

"קרדיט סוויס עצרה את פרסום הדוח השנתי שהייתה אמורה לפרסם, כיוון שהיו כשלים בהליכי הדיווח. הם מדברים על כך שזיהו חולשות בדיווחים הפיננסיים, ופועלים לבצע תוכנית תיקון - הבקרה הפנימית שלהם לא הייתה אפקטיבית", מסביר גילאון.

"הם נאלצו לעכב את הדוחות כדי להתמודד עם שאלות שעלו מרשות ניירות הערך של ארה"ב. זה כמובן הוביל לצניחה במחיר המניה, אחרי שרק לפני חצי שנה הם גייס הון של 4 מיליארד דולר בהנפקה פרטית לבנק הלאומי הסעודי, שהפך לבעל העניין הגדול בבנק. הסעודים כבר הודיעו כי מסיבות רגולטוריות הם לא יכולים להזרים עוד כסף".

לדברי גילאון, קרדיט סוויס נחשבים ל"ילד הבעייתי" של תעשיית הבנקים הגדולים, בטח באירופה. "לאורך השנים היו שם הרבה מאוד עניינים, כמו קנס של חצי מיליארד דולר, הפסדים בגלל קריסת קרן הגידור ארקגוס וכדומה", הוא אומר. 

 הראל גילאון, מנכ''ל משותף באופנהיימר ישראל / צילום: תמר מצפי

שפל של כל הזמנים

גילאון מציין כי המניה של קרדיט סוויס נמצאת בשפל של כל הזמנים. לשם השוואה הוא מזכיר את סיבובי ההשקעה בבנק של כור - אז בשליטת נוחי דנקנר. "המחירים שבהם דנקנר השקיע בקרדיט סוויס כשנכנס בפעם השנייה היו 35-40 פרנק שוויצרי, לעומת כ-1.8 פרנק היום".  

מה צפוי להערכתך עכשיו?
"בדרך-כלל מה שרואים כשבנק אחד נופל או נמצא בצרה, זה שבימי המסחר הבאים כל הסקטור יורד, ואז בדרך-כלל מגיע תיקון כאשר מבודדים את הבנק הלא טוב - כי התעשייה הרי לא נשארת בוואקום. אי-אפשר שכולם ייקחו את הכסף וישימו אותו במזוודות, כסף שיוצא מבנק אחד עובר לאחרים.

"אני לא מאמין שקרדיט סוויס יקרוס, או שתהיה 'ריצה אל הבנק', אבל כן יכול להיות שייצא מהבנק כסף ויעבור לבנקים אחרים, שיתחזקו. יכול להיות שמישהו ינצל את המחיר הנמוך, אולי קרנות גידור ייכנסו להשקעה, ונדע על זה בעוד כמה ימים, ואולי הבנק יצטרך למכור נכסים, אבל זה לא כמו המקרה של ליהמן ברדרס ב-2008, שהיו לו נכסים רעילים במאזן".

גילאון מוסיף כי "אנחנו בעיצומם של כל מיני אירועים שכל אחד מתדלק את השני, והשווקים מאוד עצבניים. כשפורסם המדד (בארה"ב), השווקים עלו בחדות, כי המשקיעים הסיקו שהאינפלציה בשליטה, ושאולי הריבית לא תעלה כל-כך מהר. היה תיקון גדול, ועכשיו עם מקרה קרדיט סוויס הרבה גופים חוזרים למכור ולהקטין חשיפה. זה מהלך שמזין את עצמו".

עם זאת, הוא כאמור מעריך שלא מדובר ב"מגה-אירוע".

ההשפעות יגיעו עד לישראל?
"גלי ההדף צריכים להיות מאוד ארוכים בשביל זה. להפך, ייתכן אפילו שמשקיעים מישראל או אנשים פרטיים שיש להם חשבון בקרדיט סוויס יחליטו שהבנק מסוכן להם וירגישו יותר נוח עם בנק לאומי למשל. ראינו איך המגמה התהפכה כשחברות הייטק ש'נתקעו' עם SVB הזרימו כסף לדיסקונט ולפועלים.

"נכון שיש לחץ של משקיעים להוציא כסף מישראל, אבל צריך להבין שיש להן כסף שנמצא פה כל הזמן לפעילות המקומית, ומלכתחילה רוב הכסף שחברות ההייטק מגייסות לא נמצא בישראל. במקרה הזה דווקא כספים יכולים לחזור".

נקודת שבירה 

טמיר שפירא, מנכ"ל איילים קרנות נאמנות, מסביר כי ברקע הירידות במניות הבנקים האירופים כעת עומדת "עליית הריבית החדה בעולם בשנה האחרונה, שנועדה לטפל באינפלציה הגבוהה, אבל בימים האחרונים רואים את השלכותיה הנוספות". 

לדבריו, "עליית הריבית הובילה לירידה במחירי הנכסים. אגרות חוב, מניות וגם הנכסים הריאליים - כולם שווים פחות כתוצאה מהעלאת הריבית. יש בנקים ומוסדות פיננסיים שלא נערכו לכך מראש בצורה מיטבית, ויש גם מוסדות עם מאזנים חלשים שפשוט הגיעו לנקודה בעייתית, לנקודת שבירה". 

שפירא מוצא גם נקודות אור מקומית במצב הנוכחי. לדבריו, "אנחנו רואים שנוצר דיסוננס גדול בין הבנקים הישראלים הפועלים בשוק המקומי, לבנקים באירופה או הבנקים (האזוריים, ח' ש') בארה"ב. הבנקים כאן מראים יציבות, איתנות והלימות הון גבוהה. התוצאות הכספיות שלהם שפורסמו לאחרונה הציגו בצורה ברורה שהרווחיות שלהם גבוהה, ושפעילותם יציבה מאוד".

לדבריו, "אנחנו רואים שבבת-אחת שהחלה זרימה של כספים לישראל בשבוע החולף. קיבלנו לא מעט אינדיקציות שיש כספים שמחפשים בנקים בטוחים. זה משהו שהוא לא ייאמן, משום שאם היית שואל לפני שלושה שבועות, התמונה הייתה שונה. אז קיבלנו לא מעט פידבקים מהמערכת הבנקאית, שכאבה על זה שכספים מחפשים את הדרך החוצה מישראל (על רקע קידום הרפורמה המשפטית, ח' ש'). פתאום זה התהפך, ובתוך שבועיים". 

 טמיר שפירא, מנכ''ל איילים קרנות נאמנות / צילום: יח''צ

מה הדרך הטובה להגן על כספי המשקיע הממוצע?
"קודם כל צריך להקפיד על החלוקה הגאוגרפית. אנחנו כיום מבצעים חלוקה בהשקעות בעיקר בין ישראל לארה"ב, משום שלאירופה יש הרבה יותר בעיות, וגם המלחמה בין רוסיה לאוקראינה לא נגמרה. כל נושא המחסור בגז הטבעי משחק תפקיד. במילים אחרות, יש טריטוריות גאוגרפיות יותר מעניינות למשקיעים. אנחנו כיום בכלל לא מושקעים באירופה".

מה כן לעשות?
"במצבים שבהם בתנודתיות כל-כך גבוהה, שהם מצבי קיצון, קודם כל אסור להיות נמהרים. לא לקבל החלטות פזיזות. צריך לפעול בשיקול-דעת. לדאוג לניהול סיכונים נכון ופיזור של השקעות. על תיק ההשקעות להיות יציב עם פיזור מטבעי טוב. להקפיד על חשיפה לדולר, ולא רק לשקל".