קפריסין, יוון או פורטוגל: כל מה שידוע על תוכנית "אקסודוס" של ההייטקיסטים לאירופה

ביממה האחרונה הולכים ומתרבים הדיווחים על תוכנית המתגבשת בקרב כמה מנהלים ומשקיעים בהייטק הישראלי, להעתיק את החברות שהקימו בישראל לחו"ל. זאת מתוך כוונה לשמר אותן בתצורה אחידה במקרה וחקיקת המהפכה המשפטית תעבור, לדבריהם.

● המזל הרע של אנדי ג'סי: המנכ"ל הראשון של אמזון אחרי בזוס נקלע לסחרור לא צפוי | ניתוח
● כך משפיע הפיחות בשקל על ההייטקיסטים 
● "הבקשות לעבור עלו אקספוננציאלית מאז הרפורמה": ההייטקיסטים נוהרים לפורטוגל

"אני לא מעוניין לראות את ענף ההייטק מתנפץ לרסיסים ומתפזר בעולם, כבר עדיף לקחת אותו כפי שהוא ולהעביר אותו למקום אחר", אמר לגלובס אחד היזמים המובילים את המהלך. "אנחנו רוצים לשמר את ההייטק היהודי-הישראלי בתצורתו המקורית, אפילו אם לכמה שנים הוא לא יתקיים כאן".

למרות הפרסומים בתקשורת הישראלית, עדיין מדובר במשא-ומתן המתנהל באופן חסוי מהציבור והמדינות המדוברות טרם אישרו את קיומה של יוזמה כזו, כפי שהיא מתוארת על ידי היזמים הישראלים.

למרות בקשות חוזרות ונשנות טרם הוצגו הוכחות לקיומו של משא-ומתן שכזה - בין אם אלה מצגות או חלופות מיילים, אפילו בעילום שם. אך גם אם משא-ומתן כזה מתקיים בעצימות מלאה או חלקית, התנועה החד כיוונית מישראל החוצה לכיוונן כבר החלה.

 שלט בהפגנה ברחוב קפלן בתל אביב / צילום: רעי אש

לפני כשבועיים הכריזה חברת הפינטק ריסקיפייד על כך שתסייע לעובדים המעוניינים ברילוקיישן להיקלט במרכז הפיתוח שלה אותו חנכה לפני מספר חודשים בליסבון. מבחינת יזמי החברה, קיימת חשיבות לשמור עובדים שמעוניינים בלאו הכי לעבור למדינה אחרת ובכך למנוע את עזיבתם את החברה. גם עבור החברות המנהלות משא-ומתן עם ממשלות אירופאיות מדובר ברווח נקי: "אם התוכנית לא תצא לפועל, רק חיזקנו את הפעילות שלנו באותן המדינות", אמר הבכיר.

הנה כל מה שידוע על תוכנית האקסודוס של חברות ההייטק הישראליות בשלב זה.

מה כוללת תוכנית הההגירה?

יזמי ההייטק מדווחים על תוכנית נדיבה שמוצגת להם על ידי מדינה אירופאית הכוללת הרבה מעבר להטבות מס או ויזות עבודה. על פי מנכ"ל של חברה ציבורית גדולה ששוחח עם גלובס בעילום שם, מדובר בתוכנית שאפתנית הכוללת ויזות עבודה ומסלול מהיר לדרכון אירופי עבור עשרות אלפי עובדים ובני משפחותיהם; הטבות מס לחברות ולפרטים; בניית אזורי תעשייה ומגורים הסמוכים להם; וסיוע במציאת פתרונות חינוך ותעסוקה לבני המשפחות.

לאן יעקרו ההייטקיסטים?

בכירים המשתתפים בגיבוש תוכנית ה"אקסודוס" מדברים על שלוש מדינות אירופאיות שמנהלות מגעים רשמיים עם המנכ"לים, מבלי לציין את שמן, "מחשש ליצור משבר דיפלומטי", כפי שהתבטא אחד מהם.

 מחאת ההייטקיסטים / צילום: מטה המחאה

לגלובס נודע כי המדובר ביוון, בקפריסין ובפורטוגל, שלוש מדינות שכבר מנהלות קשרים עם יזמי הייטק ישראלים ומוכרות בזכות ההטבות שהן מציעות בשנים האחרונות למשיכת יזמים וחברות טכנולוגיה גם ללא קשר למהפכה המשפטית. יחד עם זאת גורמים מתוך אותן המדינות מזהים את המשבר בישראל כשעת כושר שבה ניתן לעודד ביתר קלות ישראלים להגר אליהן.

המדינות מתחייבות לספק תשתית לאומית, פיננסית ומסחרית - מה יספקו בתמורה חברות ההייטק?

על פי מנכ"ל של חברה גדולה, "חברות ההייטק לא נדרשות להסכים לדבר מלבד להעביר את עצמן לאותה מדינה, אם זו תענה על כל דרישותינו". ובכל זאת, אחת הדרישות המרכזיות של המדינות היא העברת קניין רוחני אליהן או רישום של קניין רוחני חדש, במקום בישראל.

דרישה זו היא מכשול מרכזית עבור החברות הישראליות בשל הגישה המחמירה של רשות המסים לעניין: חברות ישראליות מכירות בקושי הגדול להוציא קניין רוחני מישראל, מאחר ורשות המסים נוהגת לדרוש מס חברות בגובה 23% על הנכס, כאילו היתה זו חברה שנמכרה.

לשם הדגמה, חברה שגייסה 20 מיליון דולר לפי שווי של 100 מיליון דולר שמבקשת להוציא את כל הקניין הרוחני שלה מישראל, נדרשת לשלם מס מימוש בגובה ממוצע של 23 מיליון דולר - בתלות בשומה שהוצאה על ידי הרשות.

גם אם תחליט חברה ישראלית שאין לה בשלב זה קניין רוחני בישראל להעביר את המטה שלה למדינה אחרת ולרשום בה את הקניין הרוחני מלכתחילה, עשויה רשות המסים בישראל להחשיב את הקניין כישראלי במקורו מצידוקים שונים, בהם העובדה שהחברה נוסדה בישראל על ידי אזרחים ישראלים.

באיזה שלב נמצאת התוכנית?

לפי מנכ"ל של אחת מחברות ההייטק הגדולות בישראל, המשא-ומתן עם שרים וראשי מדינה מאותן המדינות נמצא בעיצומו כבר מספר שבועות ,ותופס נתח משמעותי מלוח הזמנים שלו. "לא הרבה יודעים אבל בכירים רבים בהייטק שינו דרמטית את לוח הפגישות שלהם בשבועות האחרונים מאז החלו ההתפתחויות במהפכה המשפטית".

מה אומרות על כך קפריסין, יוון ופורטוגל?

בשלב זה גורמים רשמיים מטעם המדינות ממלאים פיהם מים. הנספח הכלכלי של קפריסין אומר כי אין חדש במדיניות של האי כלפי יזמי הייטק ישראלים, ומקורבים למשרד הפיתוח היווני מספרים כי "יוון עדיין מדורגת גבוה במדד השחיתות והשופטים שם ממונים בצורה שמזכירה את מה שהיזמים הישראלים כל כך חוששים מפניו", אומר הגורם. "הפוליטיקה היוונית מאוד לא יציבה ותוכנית למעבר של אלפי אנשים בבת אחת ליוון היא דבר מורכב מבחינת מדינה כמו זו לביצוע - בקרוב יש בחירות וקשה יהיה להבטיח תוכנית כזו לטווח הארוך".

"יחד עם זאת, יוון שמה לה למטרה למשוך חברות טכנולוגיה מכל העולם בשנים האחרונות ורושמת שורה של הצלחות בנושא", אמר הגורם. ענקיות כמו ג'יי. פי. מורגן, מיקרוסופט, מטא, אפלייד מטריאלס וסמסונג פתחו מרכזי פיתוח באמצעות רכישת חברות מקומיות. סיסקו בונה כעת מרכז פיתוח מחוץ לסלוניקי, בעוד שבתחום הענן, מיקרוסופט וגוגל מרחיבות את פעילותן באמצעות בניית חוות שרתים. גוגל הצהירה כי פעילות הענן שלה במדינה תיצור עוד כ-20 אלף מקומות עבודה עד 2030. עיריות אתונה וסלוניקי הודיעו כי יפתחו רובעים מיוחדים ומרכזי תעסוקה לחברות, מאיצים ומוסדות אקדמיים. בנוסף, יוון מציעה ויזת זהב הכוללת מסלול מהיר לאזרחות על השקעה של 250 אלף יורו במדינה, כמו למשל על ידי רכישת דירה.

נציגי פורטוגל לא ענו לפניות גלובס, אך בשנים האחרונות מנהלת המדינה האטלנטית מדיניות נמרצת לעידוד הגירה של יזמי הייטק ועצמאים בעלי משכורות גבוהות. מאות ישראלים מועסקים בחברות הייטק ישראליות וזרות בפורטוגל באמצעות ויזת העבודה D7, המאפשרת להם להירשם כעצמאיים ולשלם מס הכנסה נמוך של כ-20%, תוך מיסוי של 10% על קרן פנסיה המוחזקת בישראל, או במדינות אחרות.

רו"ח ערן כהן, מנכ"ל לשכת המסחר ישראל קפריסין אומר כי בחצי השנה האחרונה מנסה המדינה למשוך אליה יזמי הייטק ישראלים באמצעות מס חברות מופחת בגובה 2.5%, במקום 12.5% עבור חברות רגילות, עוד לפני הרפורמה המשפטית . למרות זאת אומר כהן "לא מתנהל כעת שיח מול ממשלת קפריסין בנושא נכון לעכשיו".

המכשול למעבר של החברות לקפריסין היה, לטענתו, דרישת האי מהחברות לרשום את הקניין הרוחני שלהם בשטחה. יחד עם זאת, אומר כהן, ענף הנדל"ן המתפתח במדינה מעודד יזמים לפתוח משרדים באי. לדבריו, "יזמי נדל"ן עובדים יחד עם אנשי הייטק כדי לבנות מבנים חדשים במיוחד עבורם, או לפתח אחרים".

בכל זאת, הוא טוען, "אין לקפריסין יכולת לקלוט אפילו 1,000 ישראלים בבת אחת. מחירי השכירות עלו בשיעור של 30%-40% בשנה האחרונה, ובמרכז לימסול מושכרים משרדים במחיר ששווה ל-120 שקל למטר מרובע. גם מס ההכנסה דומה לזה שבישראל, אם כי הוא נעצר ב-35%".