חילונים, חרדים וערבים: הניתוח של בנק ישראל חושף את הפערים

ניתוח מיוחד של בנק ישראל שפורסם היום (ג') חושף את הפערים בין אוכלוסיות שונות בישראל בשורה של פרמטרים - החל מההכנסה, ההשכלה ועד לגודל משק הבית, כאשר בחלק מהם גדלו הפערים בשנים האחרונות, ואילו בחלקם הם דווקא צומצמו. 

● בנק ישראל: פריון העבודה גבוה משחשבתם
● בנק ישראל: להעלאות הריבית השפעה נמוכה על ירידת מחירי הדירות 
● בנק ישראל: "מחיר למשתכן" הובילה לעליות מחירים בכל היישובים בהם פעלה
● בנק ישראל: רוצים לצאת להנפקה בבורסה? עשו זאת בנפרד ואל תצטרפו לגל 

באשר להכנסה הפנויה לנפש, המהווה את אחד המדדים המקובלים לרמת ההכנסה של האוכלוסייה, זו מלמדת כי ההכנסה הפנויה לנפש אצל הערבים והחרדים היא כמחצית מאשר אצל היהודים שאינם חרדים. מדד זה מביא לידי ביטוי את כמות המשאבים הזמינים למשק הבית תוך התחשבות בגודלו היחסי, ומשמש, בין היתר, לקביעת קו העוני.

לפי בנק ישראל, פערי ההכנסה בין משקי בית מהחברה החרדית ליהודים שאינם חרדים נובעים בעיקר מהיקף תעסוקה ואקדמיזציה נמוכים אצל הגברים החרדים לצד מספר רב יותר של ילדים במשפחות החרדיות. "לעומת זאת, מקור עיקר הפערים מול משקי הבית מהחברה הערבית הוא בשיעורי תעסוקה נמוכים בקרב נשים ובשיעור נמוך של אקדמאים בקרב הגברים", הסבירו בבנק ישראל.

השוואה לשנת 2019, ללא השפעות תקופת הקורונה, מניבה תוצאות דומות אך עם פערים ניכרים יותר בהכנסה מעבודה ותרומה משמעותית יותר של ההעברות אל משקי הבית לצמצום פערי ההכנסות.

בבנק ישראל ציינו עוד כי בלטו במיוחד הפערים בתשומת העבודה ובשיעור האקדמאים בין גברים חרדים ונשים ערביות לקבוצות האחרות. "בחינת המגמות במשתנים השונים מעלה שבחברה הערבית ישנה מגמה חיובית של צמצום הפערים, המתבטאת בעלייה של היקף ההשכלה ושל שיעורי התעסוקה, בפרט בקרב הנשים. מגמת הגידול של מספר מקבלי התארים בחברה הערבית צפויה לצמצם בעתיד את פערי ההכנסות בין הקבוצות, דבר שעשוי לתרום למוביליות החברתית בטווח הארוך", הסבירו בבנק המרכזי.

עם זאת, הם ציינו כי שיעור התעסוקה אינו מראה את התמונה הכוללת, משום שיש השפעה להיקף המשרה של המועסקים. כך, השוואה של מספר שעות העבודה השבועיות למועסק מעלה שגברים חרדים עובדים בשבוע כ-21% פחות מאשר בני גילם הלא-חרדים, ואילו הערבים עובדים מספר שעות דומה לזה של בני גילם היהודים שאינם חרדים. במקביל, היקף המשרה של נשים עובדות חרדיות וערביות נמוך בממוצע ב-17% ו-7% מזה של יהודיות שאינה חרדיות, בהתאמה.

החרדים חשופים יותר לשינוי במדיניות הרווחה

בבנק ישראל ציינו במהלך הדוח השנתי שלהם כי בשל ההיסמכות של החרדים על קצבאות, אוכלוסייה זו חשופה לסיכון גבוה יותר משינויים במדיניות הרווחה והתמיכות. "הפער בין קבוצות האוכלוסייה בשיעורי פריון הילודה מדגיש את ההיבט המאקרו-כלכלי של סוגיה זו. תחזית האוכלוסייה של הלמ"ס (החלופה הבינונית) צופה כי עד שנת 2065 שיעורי החרדים והערבים באוכלוסיית ישראל יגיעו ל-32% ו-19%, בהתאמה.

"כדי לשמור על רמת חיים דומה לזו שבמדינות ה-OECD ולצמצם את אי-השוויון הכלכלי בין קבוצות האוכלוסייה, נדרשים כיום צעדי מדיניות לשיפור ההון האנושי הרלוונטי לשוק העבודה ופריון העבודה בקבוצות אלה", אמרו בבנק ישראל.

הם טוענים כי בתוכנית של בנק ישראל להאצת הצמיחה במשק ישנה התייחסות לצעדי מדיניות אסטרטגיים, שיישומם צפוי להביא לצמצום פער ההכנסה מעבודה בין הקבוצות בטווח הארוך באמצעות הרחבת ההון האנושי הרלוונטי לשוק העבודה בקבוצות האמורות.

בין הצעדים הללו נמנים הרחבה ושיפור האיכות של החינוך בגילים 0 עד 3 תוך סבסודו להורים עובדים בשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות; הגדלת היקף התקצוב הדיפרנציאלי במערכת החינוך, ובפרט בחינוך העל-יסודי, לטובת בתי הספר באשכולות הטיפוח הנמוכים; תגבור לימודי העברית לערבים ושיפור מיומנויות רלוונטיות לצורכי שוק העבודה בקרב בנים חרדים.

"צעדים אלה ואחרים צפויים להגדיל את מספר האקדמאים, את תשומת העבודה ואת כושר ההשתכרות של המועסקים, ובכך לצמצם את פערי ההכנסות בין הקבוצות בתוך ישראל ובין ישראל למדינות ה- OECD", הוסבר בדוח. 

המכון החרדי למחקרי מדיניות מסר בתגובה כי "מעבר לפערים בהיקף התעסוקה ושעות העבודה בין חרדים וערבים ליהודים לא-חרדים, על פי נתוני המכון החרדי למחקרי מדיניות ישנם פערים משמעותיים בשכר השעתי שמרוויחים נשים וגברים חרדים לעומת אלה שאינם חרדים.

"כך למשל, נשים יהודיות לא-חרדיות מרוויחות שכר שעתי הגבוה ב-18% משכרן השעתי של נשים חרדיות, וגברים יהודים לא-חרדים מרוויחים שכר שעתי הגבוה ב-60% משכרם של גברים חרדים.

"הגורמים לפערי השכר השעתי בין חרדים ושאינם חרדים נובעים ממספר סיבות, אחת מהן היא כמובן רמת ההכשרה של החרדים. עם זאת, דוח בנק ישראל מראה כי התשואה להשכלה אקדמית במגזר החרדי אינה משמעותית כפי שניתן היה לצפות, ומגמות התעסוקה עדיין מובילות, גם אקדמאיים, לתעסוקה בענף החינוך הפנים-חרדי.

"יהודית מילצקי, חוקרת בכירה בתחום התעסוקה במכון החרדי, אומרת: 'חשוב להבין שהציבור החרדי, בשל חסמים תרבותיים וכלכליים, לצד פערי ידע ומחסור בכלים ומיומנויות נדרשות, נמנע ברובו המוחלט מלימודים אקדמיים ונשען באופן גורף על הכשרות מקצועית. מערכת זאת נותנת כיום מענה מוגבל מאוד והינה בעלת השלכות קריטיות על טיב השתתפות המגזר החרדי בשוק העבודה, גם בכמות וגם באיכות התעסוקה'".

מילצקי מוסיפה כי 'בהיעדר מערכות הכשרה אפקטיביות, מאורגנות, מקצועיות ומותאמות לצרכי המעסיקים ולענפי תעסוקה מבוקשים בישראל, היכולת להשפיע על אופן ההשתתפות של חרדים בשוק העבודה בישראל הינה מוגבלת מאוד. מאמצים ממשלתיים מרובים שהושקעו בשנים האחרונות לא הצליחו לייצר שינויים מהותיים בהשתתפות בשוק העבודה (במיוחד בקרב גברים חרדים), ונדרשת חשיבה מחודשת על ארגז הכלים להאצת שילוב איכותי של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה בישראל, באופן שיאפשר שכר גבוה יותר והישענות על קצבאות ותשלומי העברה נמוכה יותר".