אחרי יותר משנה של מלחמה, הכלכלה הרוסית מתחילה להתפרק

החודשים הראשונים של הפלישה הרוסית לאוקראינה, בתחילת השנה שעברה, הובילו לעלייה במחירי הנפט והגז - שהייתה רווחית למוסקבה. אבל הימים האלה נגמרו. המלחמה נכנסה זה מכבר לשנתה השנייה, הסנקציות שהטילו מדינות המערב מכות חזק יותר, ההכנסות של הממשלה הרוסית מתכווצות והכלכלה שם עברה למגמה של צמיחה זעירה, שכנראה תימשך בטווח הנראה לעין.

● כמעט 20 אלף ישראלים ביקרו בקהיר בשנה האחרונה. האם היא בדרך להחליף את שארם?
● המראיין שמצא את הדרך אל לבם של היזמים הגדולים בעולם - ועושה מזה מיליונים
● "יחסי העבודה מתפוררים": החוקר שמדמיין רשת ביטחון סוציאלי חדשה | הצוללת

מאז איבדה המדינה רבים מהלקוחות הגדולים של מוצרי היצוא המשמעותיים ביותר שלה, גז ונפט; האיתנות הפיננסית של הממשלה נפגעה קשות; הרובל צנח ביותר מ-20% מול הדולר מאז נובמבר; וכוח העבודה הצטמצם דרמטית בשל גיוס נרחב למלחמה בשילוב אזרחים רבים שברחו מהמדינה מפני שחששו שיישלחו לחזית; ואי-הוודאות הבריחה את המשקיעים.

"הכלכלה הרוסית נכנסת לנסיגה ארוכת טווח", צפתה אלכסנדרה פרוקופנקו, פקידה בבנק המרכזי של רוסיה לשעבר שעזבה את המדינה זמן קצר לאחר הפלישה. אמנם בטווח הקצר לא נראה שהקשיים הכלכליים גדולים במידה כזאת עד שיציבו איום על יכולתה של רוסיה להמשיך במלחמה, אבל הצניחה בהכנסות המדינה מגבירה את הקושי ליישב בין ההוצאות הצבאיות התופחות לבין הסובסידיות והתמיכות הדרושות לנשיא ולדימיר פוטין כדי לאפשר לאזרחים חיים סבירים מבחינה כלכלית.

המיליארדר הרוסי אולג דריפסקה הזהיר החודש שהמזומנים של רוסיה אוזלים. "לא יהיה כסף בשנה הבאה, אנחנו זקוקים למשקיעים זרים", אמר איל האנרגיה והכרייה בכנס כלכלי.

רוסיה פונה מזרחה

לאחר שבמידה רבה איבדה את השוק האירופי הסמוך אליה, ולאחר שמשקיעים מערביים אחרים נסוגו ממנה, מוסקבה נעשית יותר ויותר תלויה בסין. המצב הזה מעורר חששות ארוכי שנים מכך שרוסיה תהפוך לקולוניה כלכלית של שכנתה הדומיננטית מדרום-מזרח.

"למרות החוסן של רוסיה בטווח הקצר, התמונה לטווח ארוך עגומה: מוסקבה תסתכל הרבה יותר פנימה ותהיה תלויה באופן גלוי יותר בסין", אמרה מריה שגינה, עמיתה בכירה במכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים בלונדון.

 פוטין. השנה צפויה ירידה נוספת בתמ''ג / צילום: Associated Press, Mikhail Klimentyev

חלק גדול מההידרדרות שכבר מתרחשת וזו הצפויה נובע מהימור שגוי שלקח פוטין בשנה שעברה - כשהניח שיוכל למנף את אספקת האנרגיה הרוסית כדי להגביל את התמיכה של מערב אירופה באוקראינה.

אלא שהממשלות האירופיות, במקום למתן את תמיכתן בקייב, דווקא הזדרזו למצוא מקורות חדשים של גז טבעי ונפט. זרם הגז הרוסי לאירופה נפסק ברובו, ולאחר זינוק ראשוני - מחירי הגז בעולם ירדו בחדות. כעת אומרים במוסקבה שיקצצו את תפוקת הנפט ב־5% עד יוני בהשוואה לרמה הקודמת. כיום רוסיה בעצם מוכרת נפט בהנחה לעומת המחירים בעולם.

כתוצאה, הכנסות הממשלה מאנרגיה ירדו בכמעט 50% בחודשיים הראשונים של השנה בהשוואה לשנה שעברה, בעוד שהגירעון בתקציב העמיק. הפער הפיסקלי הגיע ל־34 מיליארד דולר בחודשיים הראשונים, סכום המקביל ליותר מ־1.5% מכלל התפוקה הכלכלית. הנתון הזה מכריח את מוסקבה להוציא עוד ועוד כס, מקרן העושר הריבונית של המדינה, אחת מרשתות הביטחון המרכזיות שלה למקרי משבר.

קרן העושר מכילה כעת 147 מיליארד דולר, 28 מיליארד דולר פחות מאשר לפני הפלישה לאוקראינה. אבל הממשלה הרוסית עדיין יכולה ללוות כספים מגורמים מקומיים, והצליחה למצוא דרכים למכור את הנפט שלה לסין ולהודו. סין גם קפצה על ההזדמנות לספק לרוסיה סחורות שהיתה רגילה לקבל ממדינות המערב.

העמדה הרשמית ברוסיה היא שהקשיים קיימים, אבל שהכלכלה הסתגלה אליהם מהר. פוטין עצמו טוען שממשלתו נהגו ביעילות בהתמודדות עם האיומים על כלכלת המדינה. "אתם יודעים, יש עיקרון שאומר 'רובים לעומת חמאה'", אמר פוטין בנאום לאומה בחודש שעבר, "ההגנה על המדינה היא כמובן בעדיפות עליונה, אבל גם כשאנחנו פותרים בעיות אסטרטגיות באזור שלנו, אסור לנו לחזור על טעויות העבר ולהשמיד את הכלכלה שלנו בדרך".

פוטין שולט ברוסיה יותר מ-20 שנה, ולאורך רובן ההכנסות הגבוהות ממכירת נפט וגז עמדו בבסיס החוזה החברתי שלפיו רוב הרוסים נמנעו מהתנגדות פוליטית ומהפגנות, ובתמורה קיבלו רמת חיים גבוהה יותר.

קרן המטבע הבינלאומי העריכה שפוטנציאל הצמיחה של רוסיה היה כ־3.5% לפני 2014, השנה בה כבשה את חצי האי קרים מידי אוקראינה. כעת ירד הפוטנציאל הזה לכ־1% בלבד, אומרים חלק מהכלכלנים, כשהפריון ירד, הכלכלה מפגרת מבחינה טכנולוגית ויותר מבודדת. "לכלכלה כמו של רוסיה, 1% זה כלום; זו אפילו לא רמה של שימור", אמרה פרוקופנקו, הפקידה לשעבר בבנק המרכזי.

הירידה ביצוא, שוק התעסוקה הצפוף והגדלת הוצאות הממשלה מחריפים את הסיכון לאינפלציה, כך נמסר מהבנק המרכזי החודש. האינפלציה ברוסיה הייתה סביב 11% בפברואר בהשוואה לאותו חודש בשנה שעברה. עוד אמרו בבנק כי הקצב הזה יירד באופן זמני עד מתחת ל־4% בחודשים הקרובים, אם כי הסיבה לכך היא בסיס ההשוואה הגבוה של התייקרות המחירים בשנה שעברה. ישנם כמה אינדיקטורים כלכליים אחרים שצפויים להשתפר זמנית בחודשים הקרובים בגלל השפעות כאלה, אומרים כלכלנים.

התעשייה הרוסית נמצאת במחסור העובדים החמור ביותר מאז שהחלו לאסוף את נתוני שוק התעסוקה ב־1993, כך נמסר ממכון גיידר למדיניות כלכלית ממוסקבה. בריחת המוחות לאחר הפלישה והגיוס של כ־300 אלף גברים בסתיו האחרון הביאו למצב שבו כחצי מהחברות סובלות ממחסור בעובדים, על פי הבנק המרכזי. בעלי מקצועות כמו מנעולנים, רתכים ומפעילי מכונות מאוד מבוקשים היום.

בביקור שערך לאחרונה במפעל מטוסים אמר פוטין שהמחסור בעובדים פוגע בייצור הצבאי, ועל כן הוא הוסיף שהממשלה הכינה רשימה של מקצועות בעדיפות גבוהה שמי שעובדים בהם יכולים לקבל דחיית שירות.

התפכחות בעלי העסקים

לפני המלחמה, אולג מנסורוב חלם להתחרות ב־SpaceX של אלון מאסק. אבל לאחר הפלישה משקיעים בחברה שלו, SR Space, שיושבת במוסקבה, משכו את כספם.

באפריל 2022, החברה הפרטית שהשיק ב־2020 במימון של קרנות הון סיכון, כבר הגיעה לפשיטת רגל. כדי להציל אותה, מנסורוב הפך אותה לחברה של טכנולוגיית מידע שמספקת שירותים שונים, מעיצוב אתרים ועד ניתוח צילומי לוויין.

חברות מערביות שסיפקו שירותים מסוג זה עזבו את השוק הרוסי בזמן המלחמה, ומנסורוב מצא לקוחות פוטנציאליים בין החברות הממשלתיות הגדולות שבעבר דחו את חיזוריו, בהן חברת הגז הלאומית גזפרום וחברת הנדסת הגרעין הממשלתית רוסאטום.

"במקום להתמקד בפיתוח מוצר טכנולוגי פורץ דרך ואיכותי בתהליך שייקח זמן רב, החלטנו להפוך לחברה קלאסית שפשוט מייצרת הכנסה", אמר מנסורוב. "הבנו שהדבר הכי חשוב הוא לשרוד".

חברות אחרות בתעשיות שונות מנסות להסתגל לאיסורי היבוא של המערב. בזמן שמוסקבה הגבירה את היבוא של טכנולוגיות חיוניות למלחמתה באוקראינה ממדינות אחרות, כולל מעבדים ושבבים מסין, בתחומים אזרחיים רבים הולך ונעשה קשה למצוא חלקי חילוף.

בבנק המרכזי אומרים שהסיכונים גוברים בעיקר בתחום התעופה, שם מחסור במטוסים חדשים ובחלקים יכול לגרור בעיות תחזוקה. חברות שעוסקות במידע וחברות מימון מתקשות להסתדר בלי גישה לטכנולוגיות מערביות כמו תוכנות, מערכות ניהול מאגרי נתונים וכלי אנליזה וציוד, כך נמסר מהבנק.

רוסיה ניסתה להחליף מוצרים זרים במוצרים בייצור עצמי שנים לפני הסנקציות המוטלות עליה כעת, אבל הצליחה בכך באופן מוגבל. חלק גדול מציוד הטלפוניה שלה וכן תוכנות מתוחכמות המשמשות בתעשיית קידוחי הנפט מיובאים מהמערב.

"זה קצת כמו לחזור לתקופה הסובייטית, לעשות הכל בעצמנו", אמר וסילי אסטרוב, כלכלן במכון וינה ללימודים כלכליים בינלאומיים. "יהיה כמעט בלתי אפשרי להחליף באופן מספק את כל מה שחסר". אנליסטים בבנק המרכזי הגדירו את המציאות שלאחר המלחמה כ"תיעוש הפוך" והציעו להסתמך על טכנולוגיה פחות מתוחכמת.

איליה קורובנקוב, מנהל Chili.Lab, חברת טכנולוגיית מידע קטנה מניז'ני נובוגרוד המציעה שירותי אינטרנט וסחר מקוון, אמר שלפני המלחמה לקוחות לעתים קרובות הזמינו פונקציות חדשות, אך כעת העבודה מתמקדת בתיקון ושיפור מערכות קיימות. "זה הגיוני", אמר. "אנחנו לא יודעים מה יקרה עוד חודש".

הפיקציה של הייצור הצבאי

עם כל השינויים האלה, הכלכלה הרוסית נעשית יותר ויותר תלויה בממשלה. חלק גדול מהצמיחה בייצור כיום מגיע ממפעלים המייצרים טילים, פגזים ומדים לצבא, שמחליפים את הכמויות הגדולות של מוצרים אלה שנשלחו לחזית. פוטין הצהיר שחלק מבתי החרושת עובדים משמרות כפולות כדי לעמוד בביקוש.

בעוד שהנתונים הסטטיסטיים הממשלתיים לא מפרטים את כמויות הייצור לצורכי הצבא, הרי שהתפוקה של "מוצרי מתכת מוגמרים" - שורה בדוחות שלפי אנליסטים כוללת גם כלי נשק ותחמושת - גדלה ב־7% בשנה שעברה. ייצור מחשבים, מוצרי אלקטרוניקה, ומוצרים אופטיים, עוד שורה שכנראה כוללת תפוקה לצורכי הצבא, גדלה ב־2% בחישוב שנתי וב־41% בדצמבר לעומת נובמבר. לעומת זאת, תפוקת ייצור המכוניות ירדה בכ־45%.

אלא שייצור צבאי זו פיקציה שמסתירה את הבעיות. "זו לא צמיחה אמיתית, פרודוקטיבית. זה לא מפתח את הכלכלה", אמרה פרוקופנקו.

רוסיה הצליחה להימנע מהרע מכל בשנה שעברה, ומה שסייע לה בכך הם קודם כל מחירי האנרגיה הגבוהים בעולם. הודות לכך, התוצר המקומי הגולמי ירד ב־2.1% על פי נתונים רשמיים, הרבה פחות מהתחזיות המוקדמות לירידות בסדרי גודל של 10% עד 15%.

יצוא הגז לאירופה התחיל לרדת רק בקיץ האחרון. האיסור באיחוד האירופי על נפט רוסי בהובלה ימית ותקרת המחיר שקבעה קבוצת שבע המדינות החלו להשפיע רק בדצמבר. סנקציות על מוצרי נפט כמו דיזל נכנסו לתוקף רק בחודש שעבר. העיכובים האלה שמרו על ההכנסות מאנרגיה גבוהות ועזרו לממשלה לשחרר סיוע פיסקלי עצום בגובה כ־4% מהתמ"ג ב־2022, על פי קרן המטבע הבינלאומית.

בינואר ובפברואר השנה, עם זאת, ההכנסות מנפט ומגז, שאחראיות לכמחצית מכלל ההכנסה הממשלתית, ירדו ב־46% בחישוב שנתי, בעוד שהוצאות המדינה זינקו ביותר מ־50%.

אנליסטים מעריכים שהמחיר למכירת נפט רוסי ללא הפסד - כלומר בכמה כסף צריכה רוסיה למכור חבית כדי לאזן את הדוח - תפח ליותר מ־100 דולר לחבית בעקבות המעמסה שמטיל המאמץ המלחמתי על התקציב.

הנפט הגולמי של הרי אורל, מוצר הדגל של רוסיה, נמכר תמורת 49.56 דולר לחבית בממוצע בפברואר, על פי משרד האוצר, הנחה גדולה מהבנצ'מרק העולמי, ברנט, שנמכר בחודש שעבר סביב כ־80 דולר לחבית, אם כי חלק מהאנליסטים טוענים שההפרש קטן יותר. בחודש שעבר שינתה הממשלה הרוסית את הנוסחה שלה למיסוי על נפט בניסיון לסחוט מהיצרנים יותר.

"כעת יש לרוסיה פחות כוח מיקוח בשוק הנפט העולמי, בגלל שיש לרוסים הרבה פחות אפשרויות בחירה מבחינת לאן לשלוח את הנפט", אמר אסטרוב, הכלכלן ממכון וינה.

מדובר במצב שבו גם היצרנים וגם הצרכנים סובלים. המכירות הקמעונאיות ירדו ב־6.7% ב־2022, הנתון הגרוע ביותר מאז 2015, על פי נתונים רשמיים. מכירות של מכוניות חדשות ירדו ב־62% בפברואר לעומת השנה שעברה, על פי איגוד החברות האירופיות שמושבו במוסקבה.

דווקא החזקים ברחו

לפני כמעט עשור השיקו ארטם טמירוב ואחיו בית קפה במרכז מוסקבה בשם קואופרטיב צ'רני, או הקואופרטיב השחור. ממש לפני המלחמה רכשו מטען קלייה לקפה ותכננו להתחיל למכור את הפולים שלהם בסופרמרקטים.

הפלישה שמה סוף לתוכניות שלהם. בין האזרחים הרבים שברחו מרוסיה אחרי הפלישה היו בדיוק אותם אנשים שיכלו להרשות לעצמם להוציא כסף בחנויות יוקרתיות כמו קואופרטיב צ'רני, והמכירות צנחו. למרות עלייה שנרשמה בקיץ - שטמירוב ייחס לרוסים שרצו להתעלם מהמציאות החדשה שבה הם חיים - אחרי שפוטין הכריז על גיוס המילואים המכירות קרסו שוב.

השנה מצפים רוב האנליסטים לירידה נוספת בתמ"ג, אם כי חלקם, כמו קרן המטבע הבינלאומית, צופים בכל זאת צמיחה קטנה. אבל בקרן אמרו גם שעד 2027 התוצר צפוי להיות נמוך ב־7% מכפי שצפו תחזיות לפני המלחמה. "אובדן ההון האנושי, הבידוד משווקי המימון העולמיים וגישה מוגבלת לטכנולוגיה מתקדמת יפגעו בכלכלה הרוסית", נמסר מקרן המטבע.

בחברת הייעוץ Rystad Energy צופים שהשקעות בחיפוש וייצור נפט וגז רוסיים ירדו ל־33 מיליארד דולר השנה בהשוואה לצפי של 57 מיליארד דולר לפני הפלישה. המשמעות של זה תהיה פחות תפוקה לאורך הדרך. אנליסטים בבריטיש פטרוליום מעריכים שסך תפוקת הנפט הרוסית, שעמדה על כ־12 מיליון חביות ביום ב־2019, ירד ל-7-9 מיליון חביות ביום עד 2035.

"אנחנו לא מדברים על משבר של שנה או שנתיים", אמר אסטרוב. "הכלכלה הרוסית תופסת כיוון אחר".