נפילה ברווחיותן של ספקיות ורשתות המזון, ולא רק בגלל משברי שטראוס ושופרסל

זו הייתה שנה סוערת שבה התרחשו מספר משברים יוצאי דופן בענף הקמעונאות בישראל, ושתוצאות החברות המרכזיות בו מעידות על ירידה ניכרת ברווחיהן אשתקד. שני אירועים דרמטיים "עלו" לחברות הגדולות בענף, יצרנית המזון שטראוס ורשת שופרסל, במחיקה של מאות מיליוני שקלים מרווחיהן.

● מהסגר בסין ועד קניה ווסט: התוכניות של מותגי הספורט השתבשו | ניתוח
● כשהרחוב בוער, הרייטינג עולה: 5 הערות על החודש הדרמטי בטלוויזיה
● הישראלים משנים הרגלי חיסכון: פחות כסף בעו"ש ובפקדונות הקצרים  

ברקע התרחשו טלטלות אינפלציוניות, משבר בשרשרת האספקה ועלייה במחירי חומרי הגלם, שדחקו בספקיות הגדולות לדרוש העלאות מחירים, כשבחלק מרשתות המזון הורדו מוצרים מהמדפים באופן זמני, כדי לנסות להרחיק את רוע הגזרה. בסיכומה של שנת 2022 הן יבואניות ויצרניות המזון שנסחרות בבורסה והן הרשתות הקמעונאיות הגדולות סיכמו שנה עגומה עם שחיקה משמעותית בשיעורי הרווח הגולמי והתפעולי שלהן.

על רקע הפגיעה בהכנסה הפנויה של משקי הבית לנוכח עליית הריבית וההאטה צפויה בפעילות המשק, נראה כי העלאות מחירים לטובת שיפור הרווחיותן של החברות הללו בשנה הקרובה, צפויות להיתקל בנטיית הציבור לרכוש בזמנים שכאלה מוצרים זולים יותר, שבוודאי לא תעשה את החיים קלים עבורן.

ניתוח גלובס מציג את רווחי החברות כולל שש יבואניות ויצרניות של מוצרי מזון וצריכה מובילות: שטראוס גרופ  (פעילות ישראל בלבד),  דיפלומט   (כנ"ל), וילי פוד , נטו מלינדה , סנו  וחברת התוצרת החקלאית ביכורי שדה .

אלה רשמו הכנסות בהיקף מצרפי של 13.6 מיליארד שקל בסיכום השנה שחלפה, עלייה של 5% בתוך שנה. עם זאת, שיעור הרווחיות הגולמית מהמכירות נפל מ-28.1% בסיכום 2021 ל-23% בסיכום השנה שחלפה. 

"אשמה" עיקרית בצניחת הרווחיות המצרפית של הספקיות היא קבוצת שטראוס, שבסוף חודש אפריל שעבר דיווחה על ממצאים של חיידק הסלמונלה בחלק מקווי ייצור השוקולד במפעל הממתקים שלה בנוף הגליל, מה שהוביל לריקול הגדול בתולדות המשק ולהשבתה ממושכת של המפעל. האירוע הוביל לפגיעה של 482 מיליון שקל במכירות שטראוס אשתקד ונגס 293 מיליון שקל מהרווח הנקי של החברה, שצנח בכ-90%.

בשטראוס נפל שיעור הרווחיות הגולמית באופן חריג מ-39% ב-2021 ל-29% בשנה שעברה, וגם סנו רשמה הרעה בשיעורי הרווחיות הגולמית, מ-38% ל-33%. כל האחרות רשמו לכל היותר דשדוש, ולא נרשם שיפור חד אצל מי מהן. לפגיעה ברווחיות הגולמית תרמו גם, כאמור, עליית מחירי התשומות והתובלה הימית (שרשמה לאחרונה ירידה חדה).

הרווחיות התפעולית המצרפית של הספקיות צללה גם היא מ-9.4% ל-3.8% בסיכום 2022, כשגם כאן ניכרת השפעת שטראוס שעברה להציג הפסד תפעולי של 22 מיליון שקל בפעילותה בישראל. ההרעה ברווחיות התפעולית נבעהף בין היתר, גם מעלייה בהוצאות שכר.

ומה באשר לרשתות המזון הגדולות? בבורסה נסחרות חמש מהן: שופרסל, רמי לוי, יוחננוף, ויקטורי וטיב טעם. נתוניה של רשת שישית, יינות ביתן, נחשפים דרך תוצאותיה של בעלת השליטה, אלקטרה מוצרי צריכה. כשסוכמים את נתוני הרשתות עולה כי אשתקד נרשמה עלייה מתונה של 2% בהיקף ההכנסות המצרפי שהסתכם ב-32.2 מיליארד שקל. עם זאת, גם כאן ירדה הרווחיות הגולמית המצרפית (26.5% לעומת 27% ב-2021), בעוד ששיעור הרווחיות התפעולית צלל מ-5.2% ל-3% בסיכום השנה שחלפה.

רה־ארגון והוצאות שחקו את הרווחיות התפעולית

על עיקר השחיקה ברווחיות הייתה "אחראית" רשת הקמעונאות הגדולה במשק, שופרסל, שעמדה אשתקד במרכז סערה שנגעה לנושאי המשרה הבכירה ברשת שהסתיימה בהדחת המנכ"ל והיו"ר הקודמים. בסיום השנה מצאה עצמה שופרסל עם המנכ"ל המיתולגי איציק אברכהן בתפקיד היו"ר ועם אורי וטרמן כמנכ"ל החדש. השניים הובילו תוכנית התייעלות אגרסיבית שכללה סגירת סניפים ופיטורי עובדי מטה בעלות של 183 מיליון שקל, שעשו שמות ברווחיה.

מי שעברה להציג אשתקד הפסד כבד בעקבות תוכנית התייעלות הייתה רשת יינות ביתן, שביצעה רה-ארגון בסניפיה, כוללת סגירת כמה סניפים מפסידים, לקראת הסבה למותג קרפור (Carrefour) תחתיו היא צפויה להתחיל לפעול השנה. סיבות אחרות לשחיקה ברווחיות התפעולית של הרשתות היו עלייה בהוצאות השכר, טיפוס בדמי השכירות בשל הצמדה למדד המחירים לצרכן, לצד התייקרות במחירי הפרסום והפצת המוצרים. 

"ב־2022 ציבור הקונים היה זהיר יותר"

דייוויד קפלן, אנליסט בכיר בפסגות בית השקעות, מסביר כי "הרווחיות נשמרה אשתקד בצורה טובה יותר בקרב רשתות הקמעונאות לעומת הספקיות". לדבריו, "נתון זה מוסבר לא רק מהבעיות החריגות שהיו בשטראוס בשנה שעברה, אלא מעיד להערכתי על משהו אחר.

"במהלך 2022, ובמיוחד ברבעון האחרון, הקמעונאים 'עשו שרירים' מול הספקים, וראינו מקרים שבהם הם לא סיפקו מוצרים, או הצליחו לספוג את העלאות המחירים. כמו כן, גם ציבור הקונים היה יותר זהיר בקניות שלו. כך שזה לא כל כך מפתיע שהרווחיות אצל הקמעונאים נמצאת במצב יותר טוב מאשר אצל הספקים".

למעשה, למעט ביכורי שדה, כלל הספקיות רשמו ירידה בשיעור הרווח הגולמי. בשיעור הרווח התפעולי, כולן ללא יוצאת מן הכלל, רשמו הרעה בנתון בהשוואה בין שתי השנים.

מי שהייתה בעין הסערה במהלך השנה השעברה, על רקע דרישתה להעלאת מחירים, הייתה היבואנית דיפלומט, שעם מותגיה נמנים ג'ילט וטונה סטארקיסט. החברה, הנמצאת בשליטת משפחת מנדל ונעם וימן ובניהולו של האחרון, הציגה שחיקה מתונה בשיעור הרווחיות הגולמית שלה בישראל, שירד מ-22% ל-21.8% בסיכום 2022. שיעור הרווחיות התפעולית ירד מ-5.3% ל-4%. החברה הסבירה את הירידה ברווחיות התפעולית, כתוצאה מגידול במלאי וההתייקרות שלו וכן על רקע צמצום הוצאות בשנת 2021 עדיין עקב הקורונה.

גם וילי פוד, שבשליטת האחים ויליגר ובניהולו של ארז וינר, רשמה שחיקה ברווחיות הגולמית מהמכירות מ-30.4% ב-2021 ל-28.7% בסיכום השנה שחלפה, על רקע התייקרות חומרי הגלם ועלייה במחירי התובלה הימית. שיעור הרווח התפעולי רשם גם הוא שחיקה וירד מכ-11% ל-9%, בין היתר על רקע עלייה בהוצאות הפרסום של החברה.

שחיקה משמעותית ברווחיות של סנו

מי שעברה שחיקה משמעותית בשיעורי הרווחיות היא סנו, שלה גם פעילות ייצור משמעותית בארץ. שיעור הרווחיות הגולמית שלה ירד מ-37.8% ל-33.5% ב-2022, ושיעור הרווח התפעולי נחתך מ-16.6% ל-9.9% בסיכום השנה שחלפה.

החברה, שבשליטת משפחת לנדסברג ובניהולו של יובל לנדסברג, ציינה את התייקרות חומרי הגלם כגורם ששחק את הרווחיות הגולמית, וגם כי לא עדכנה את מחירי המכירה לרשתות בהתאם לאותו זינוק. בנוסף, נרשמו עליות במחירי הפרסום, שכר העובדים והפצת המוצרים, ששחקו את הרווחיות הפעולית. החברה גם מכרה קרקע וקיבלה שיפוי מחברת הביטוח בעקבות שריפה בשנת 2021, מה שהקפיץ באופן חד-פעמי את הרווחיות התפעולית דאז.

יבואנית המזון נטו מלינדה, בשליטת קבוצת נטו של משפחת עזרא ודוד מצסה, רשמה גם היא שחיקה בשיעורי הרווחיות שלה. שיעור הרווח הגולמי ירד מ-14.9% ל-11.9%, והרווח התפעולי ירד מ-7.1% ל-4.3%. החברה ציינה בהקשר של הרווחיות הגולמית שנשחקה כי הגבירה את מכירת מוצרי הבשר הקפוא בשנה שחלפה, שלהם שיעורי רווחיות נמוכים יותר. ניכר כי הרווחיות התפעולית ירדה על רקע עלייה בהוצאות המכירה והשיווק, אף ששיעורן מההכנסות היה דומה בשתי התקופות.

ביכורי שדה בניהולו של אילן שבע, אחד מבעלי השליטה, רשמה כאמור עלייה קלה בשיעור הרווח הגולמי מ-24.9% ל-25.1%, אך ירידה בשיעור הרווח התפעולי מ-4% ל-3.1%. השחיקה בשיעור הרווחיות התפעולית נבעה מהתייקרות השכר ועלייה גם בדמי השכירות בנכסים, על רקע עליות במדד המחירים לצרכן.

כיצד תשפיע כניסת קרפור על הענף?

סיפור גדול שעתיד להשפיע על ענף הקמעונאות בשנים הקרובות היא כניסתה של רשת קרפור לארץ, דרך רשת יינות ביתן. נתוני הרשת מקבוצת אלקטרה  צריכה מלמדים כי את שנת 2022 היא חתמה עם שחיקה של 4% בהכנסות שהסתכמו ב-2.83 מיליארד שקל. יינות ביתן הציגה הפסד תפעולי שנתי של 112 מיליון שקל, מול רווח תפעולי 57.5 מיליון שקל בשנה שקדמה לה. סיבה מרכזית לכך הייתה תוכנית ההתייעלות שביצעה החברה.

האם קרפור תהיה "גיים צ'יינג'ר" בענף הקמעונאות? קפלן מפסגות סבור שלא. לדבריו, "רשת קרפור נתפסת בציבור כ'תחרות חדשה', אבל זה לא באמת המצב. זו יותר החלפה של מותג קמעונאות ישן (יינות ביתן-מגה) בחדש. ההשפעה על המותג הפרטי שקרפור תביא מוגבלת.

"כשמסתכלים על שלושת השחקנים הגדולים בתחום המותגים הפרטיים: שופרסל, רמי לוי ויוחננוף - לשלושתם מותג פרטי שמטפס לכיוון רבע מהמכירות. אז המותג הפרטי של קרפור יתחרה לצורך העניין במותג הפרטי של שופרסל, יוחננוף או רמי לוי".

בינתיים רשמה כאמור שופרסל שחיקה חדה ברווחיה בעקבות תוכנית התייעלות שריסקה את הרווחיות התפעולית שלה ל-1.9% בלבד מההכנסות ב-2022 למול כ-5% שנה קודם לכן. בשורה התחתונה התאפס הרווח הנקי של הרשת כמעט לחלוטין.

רשת הדיסקאונט רמי לוי  דווקא הצליחה להעלות את היקף המכירות בצורה משמעותית בסיכום השנה. הן זינקו ב-9%, העלייה החדה ביותר לסך של 7 מיליארד שקל. זו נובעת ככל הנראה מהעדפת הציבור לסלי קניות מוזלים. שיעור הרווחיות התפעולית של רמי לוי נשחק ל-4.5% מול 5% בשנת 2021, בחברה הסבירו זאת בין היתר בהתייקרות מחירי התשומות לצד עלייה בהוצאות פחת.

יוחננוף  רשמה אומנם עלייה מתונה יותר בהכנסות (7%) ל-3.7 מיליארד שקל בסיכום השנה שעברה, אך שיעורי הרווחיות היו גבוהים יחסית למתחרות. שיעור הרווח הגולמי עלה ל-27.5%, בין היתר על רקע גידול בפעילות היבוא של הרשת. שיעור הרווח התפעולי נשחק ל-7.5% למול 8% שנה קודם לכן, כשהוא מושפע לדברי ההנהלה מגידול בהוצאות מכירה ושיווק על רקע תוספת סניפים והשפעות האינפלציה.

בטיב טעם  ובויקטורי  נשמרו שיעורי הרווחיות הגולמית, בעוד ששיעורי הרווחיות התפעולי ירדו: בטיב טעם מ-7.1% ל-6.5% (מעלייה בהוצאות השכר ועליית מחירי השירותים), ובויקטורי מ-3.9% ל-3.4% (התייקרות הארנונה ושכר הדירה).