ברקע ההסלמה הביטחונית: הכלכלה הישראלית נכנסת לשבוע גורלי

השבוע הנוכחי יסמן במידה רבה את הכיוון שאליו תתקדם הכלכלה הישראלית בחודשים הקרובים. במוקד: המתיחות הביטחונית החריגה בגזרות השונות, פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ ודירוג האשראי שתעניק לישראל סוכנות הדירוג החשובה מכולן - מודי'ס. בתום השבוע, נדע האם האינפלציה מתקררת, נקבל כיוון לגבי גובה הריבית של בנק ישראל ועד כמה באמת משפיעים השינויים שמקדמת הממשלה במערכת המשפט על סוכנויות הדירוג.

● פחות עסקאות ביותר כסף: מי נשאר בשוק הדיור המקומי? | בדיקת גלובס 
● מנכ"ל הבנק הגדול בארה"ב מזהיר: ענני הסערה בדרך 
● מנהל ההשקעות שממליץ איפה לשים את הכסף בימים של חוסר ודאות 

אי־הוודאות לגבי המצב הביטחוני השפיעה בינתיים בעיקר שוק המט"ח ועל שער השקל. בזמן חג הפסח, השפעות הסלמה הביטחונית הורגשו מהר ובחדות. בצל ירי הטילים מרצועת עזה ומלבנון, השקל איבד 1%־2% מול הדולר והאירו, ששבר שיא של שנתיים וכבר נושק לרמה של 4 שקלים.

הפיחות מול הדולר התרחש בניגוד למצב שנרשם בימים שלפני כן, בהם השקל נהנה ממגמה חיובית שקיבלה רוח גבית מהיחלשות הדולר בעולם. מדד הדולר בעולם (DXY) עומד כעת על 102 נקודות, לאחר שעלה קצת בתחילת השבוע. בזמן הפיחות בשקל בשבוע שעבר, לצד ההסלמה הביטחונית, המדד היה הכי נמוך זה חודשיים ועמד על 101.6 נקודות.

בגזרה של הבורסה בתל אביב שקט יותר, והיא פתחה את שבוע המסחר המקוצר במגמה מעורבת וללא תנודות חריגות. מחזורי המסחר היו דלילים במיוחד, כצפוי בימי חול המועד, מה שמעיד שהמשקיעים לא יצאו מגדרם לבצע פעולות קנייה או מכירה. מחזור המסחר במניות עמד ביום הראשון של חול המועד על 415 מיליון שקל, לעומת ממוצע של 2.1 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2023. מחזור המסחר באג"ח עמד על 534 מיליון שקל, לעומת מחזור יומי של 4.1 מיליארד שקל בממוצע ברבעון ראשון.

המצב הביטחוני: הפעם זה עשוי להיות אחרת

רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות, מזהיר בסקירתו שהמצב הביטחוני עשוי להשפיע על המצב בשווקים. "ככלל, ניסיון העבר מלמד כי עם הזמן הפכה הסוגיה הביטחונית מהותית פחות מבחינת שוק ההון", הוא אומר, אך באותה נשימה מדגיש כי לסבב הנוכחי עלולה להיות השפעה ניכרת יותר בעקבות ריבוי החזיתות, סמיכות המועדים הרגישים והמשך המחאה נגד הרפורמה המשפטית. בשל שלל גורמים אלו, מסביר מנחם, גם הסיכוי להתלקחות גדל: "הדבר כבר משתקף בשער השקל, שפחת ב־1.4% בהשוואה לשער היציג מיום שלישי. כל עוד ההסלמה נמשכת, השפעתה על התוצר והפעילות הכלכלית עלולה להיות משמעותית יותר".

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו השקעות, סבור שהמשק הישראלי נמצא במצב עדיין למדי בשל שלל האירועים, הן הביטחוניים והן הפוליטיים־מדיניים: "מאז החל קידום השינויים במערכת המשפט, יש חוסר אמון מסוים כלפי השוק הישראלי. אנו רואים שבזמן חג הפסח, בו רוב הסוחרים הם זרים, מתבצע קניית מט"ח ופיחות משמעותי בחשיפה למשק הישראלי". לדבריו, כאשר מוסיפים את הבעיה הביטחונית לסנטימנט השלילי שבו מצוי השוק הישראלי, "אין פלא שאנו רואים ירידה בשוק המט"ח".

 תקיפת חיל האוויר ברצועת עזה, בשבוע שעבר / צילום: Reuters, Ahmed Zakot

האינפלציה: הנתונים שיסמנו את כיוון הריבית

בין אם המתיחות הביטחונית תשכך, מצפים לכלכלה הישראלית שני אירועי מאקרו משמעותיים שצפויים להתרחש עוד באותו היום. הראשון והשגרתי יותר, הוא פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ ביום שישי הקרוב. בעוד שבעולם כבר רואים סימנים להתמתנות האינפלציה, בישראל מצב זה עוד רחוק. אפילו התחזית שפרסם רק לאחרונה בנק ישראל מדברת על כך שבסוף השנה הנוכחית האינפלציה תעמוד על 3.9% - מעל היעד הקבוע בחוק (1%־3%). בינתיים, האינפלציה הפתיעה לרעה עם עלייה של 0.5% בחודש שעבר, ועומדת כעת על קצב שנתי של 5.2%.

"בנק ישראל פרסם תחזית לריבית העתידית בשני תרחישים: בתרחיש של 'יישוב המחלוקת המשפטית' - הריבית תעלה ל־4.75% ברבעון הראשון של 2024, והנגיד פרופ' אמיר ירון אף אמר שאם תהיה התמתנות באינפלציה הריבית אף תרד", אומר מודי שפריר, אסטרטג ראשי בבנק הפועלים.

בתרחיש נוסף, ממשיך שפריר, בו "שינויים חוקיים ומוסדיים ילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה - מעריכים בבנק כי הריבית תעלה גם בשנה הקרובה, ותהיה גבוהה בעד 2% מהתרחיש של 'ישוב המחלוקת המשפטית'". כלומר, היא עשויה להגיע בשיאה קרוב ל־7%.

בשבוע שעבר הסביר הנגיד פרופ' ירון, את ההחלטה להעלות את הריבית במשק ברבע אחוז בלבד, ל־4.5%, בכך שהאינפלציה בישראל עודנה גבוהה. הנגיד הסביר שיש צפי לכך שהחל משנת 2024 האינפלציה תתכנס לעבר היעד של הבנק. כלומר, הצפי הפעם הוא לירידה קלה בקצב השנתי של האינפלציה, לרמה של 5%.

הדוח הקריטי לדירוג של ישראל

כאמור, שבוע המאקרו מסתיים בשיא כאשר חברת דירוג האשראי מודי'ס תפרסם את תחזית הדירוג שלה למדינת ישראל. הדירוג עומד כרגע על A1, דירוג חיובי מאוד, אך הצפי לתחזית הקרובה התעכר כאשר בחודש שעבר הוציאה חברת הדירוג אזהרה חריגה למשקיעים.

באזהרה היא סוקרת את ההצעות לשינויים במערכת המשפט שיוזמת ממשלת ישראל בחודשים האחרונים, ומזהירה כי אם הן יתקבלו במלואן, הן "יחלישו משמעותית את כוחה של מערכת המשפט בישראל", ולפיכך יהיו גם "בעלות השלכות שליליות על דירוג האשראי של ישראל".

הסוכנות רמזה כי תשקול לשנות את אופק הדירוג (Outlook) אם הרפורמה תעבור במלואה. כלומר, הציון עצמו לא ישתנה, אך אופק הדירוג ירד.

"רק באפריל 2022 אופק הדירוג של ישראל הוגדר כ'חיובי', בין היתר על רקע ההיחלצות ממשבר הקורונה והמשמעת התקציבית", כותבים האנליסטים, "אך אלה עשויים להיות בלתי מספיקים כדי לקזז את החלשת המוסדות אם התוכן והדרך שבה הרפורמות המשפטיות יועברו יצביעו על החלשה שכזו". כעת, לאחר שהליך החקיקה הוקפא זמנית ונפתחו השיחות בבית הנשיא, יכול להיות שנשמע קולות מתונים יותר מצד חברת הדירוג. אולם, בשלב זה עוד קשה להעריך.