הטרנד הבא של ענקיות הטכנולוגיה: השקת מוצרי חיסכון פיננסי

ענקית הטכנולוגיה אפל הפתיעה השבוע (יום ב') את ענקיות הטכנולוגיה והבנקים גם יחד, כאשר השיקה מוצר חיסכון בנקאי חדש ללקוחות כרטיס האשראי שלה, הזמין בארה״ב בלבד בשלב זה: פיקדון נושא ריבית שנתית בהיקף של 4.15%. בפועל, יישמר הפיקדון בבנק גולדמן זאקס המשמש כשותף של אפל, ויחסה תחת ההגנות הממשלתיות על פיקדונות בסכום של עד 250 אלף דולר במקרה של חדלות פירעון. זהו גם הרף המקסימלי לחיסכון הניתן להפקדה בשלב זה.

● 37 שנה לאחר ההנפקה: כמה הרוויח מי שהשקיע אלף דולר במיקרוסופט מהיום הראשון?
● לקראת דוחות חברות הטכנולוגיה בוול סטריט: "אנו מגיעים עם ציפיות נמוכות" | ניתוח
● כשל שוק או הזדמנות: כך הפכו הקמעונאיות למשקיעות בסטארט־אפים

משום כך, אפשר להניח שאפל אינה מתכוונת להתחרות בבנקים, אך היא רואה במכשיר האייפון מתוצרתה את הארנק האלקטרוני של העתיד - מכשיר שיאפשר בקלות רבה יותר לבצע פעולות פיננסיות אישיות. הטלפון החכם הפופולרי כבר הפך לכרטיס אשראי באמצעות שירות "אפל פיי", ולארנק דיגיטלי בזעיר אנפין באמצעות "אפל קאש".

עם זאת, ההפקדה והמשיכה אינן עניין פשוט: על מנת לפדות את החיסכון החדש למשל, יש לבצע העברה של היתרה לחשבון בנק חיצוני, או ישירות לארנק הדיגיטלי Apple Cash.

שיעור הריבית המוצע גבוה במיוחד ביחס לשוק התחרותי ממילא - אפילו גולדמן זאקס מציע פיקדון דומה בריבית של 3.9% בלבד. מדובר במחיר השקה שאפל וגולדמן מוכנים לשלם, ככל הנראה לטווח הקצר, במטרה לנצל את הריביות הגבוהות בכלכלות רבות, אולי רגע לפני שהן מתחילות לרדת. בנקים דיגיטליים נוספים מציעים ריביות גבוהות אף יותר: Vio לדוגמה מציע פיקדון בריבית של 4.77%, ו־UFB Direct, זרוע הדיגיטל של אקסוס בנק, נותן אפילו 5.02% על פיקדון דומה.

נראה שבאפל מתבססים כעת על הצורך של לקוחות בשירות המסופק על ידי מותגים גדולים - אחרי קריסת כמה בנקים בינוניים ואזוריים בארה"ב בחודש שעבר.

בקורונה כולם קנו אונליין

אפל יודעת לזהות הזדמנויות פיננסיות, ללא ספק, אם כי היא נוטה לעשות זאת באיחור. טרנד מוצרי החיסכון בימים אלה, שבהם ריבית הפריים האמריקאית עומדת על 5%, שיא מאז שנת 2007, צפוי לסחוף אליו עוד ענקיות טכנולוגיה רבות. כבר היום בנקים דיגיטליים מציעים פיקדונות בריבית אטרקטיבית - הבולט שבהם הוא Ally Bank, שמציע כיום חיסכון בריבית שנתית של 3.75%.

ההשקה החגיגית של אפל השכיחה שרק לפני כשנה היא, כמו ענקיות טכנולוגיה רבות אחרות, הצטרפה לטרנד שביקש להרוויח מהריביות הנמוכות של שנות הקורונה: שוק ההלוואות לקניות צרכניות בתשלומים, שקיבל את הכינוי "קנה עכשיו, שלם אחר כך" (BNPL - Buy Now, Pay Later). גם לשוק הזה אפל הצטרפה באיחור מה, כשרק ביוני שעבר השיקה את השירות, שבמסגרתו היא מספקת ללקוחותיה הלוואה לרכישת מכשיריה. גם השקה זו נעשתה בשותפות עם גולדמן זאקס, לאחר חודשים של עיכוב וביצוע פיילוט בקנדה עם חברת Affirm, החברה הבולטת בשוק התשלומים החדש.

שוק זה הציע בשנים האחרונות ללקוחות עסקה חלומית: פריסת רכישות לתשלומים ללא ריבית. בפועל מדובר בהלוואה ללא תשלום, כאשר את העמלה סופגת החברה, שמרוויחה עמלה על כל עסקה מבית העסק. תחום ה־BNPL צמח בעיקר בשנות הקורונה בזכות ההצלחה של אתרי המסחר האלקטרוני. זה התחיל ברכישות ביגוד ומוצרי קוסמטיקה באתרי קמעונות, והתרחב למוצרי כושר וקניות מקוונות.

הענקיות בורחות מהתשלומים

אלא שעם עליית הריבית ועליית המחירים בשווקים, החלו להיפער סדקים בשוק ה־BNPL. גולדמן זאקס למשל שוקל בימים אלה למכור את חטיבת התשלומים שלו, גרינסקיי, שאותה רכש רק לפני שנה וחצי תמורת 2.2 מיליארד דולר. אמזון, שנכנסה לתחום באמצעות הסכם שותפות עם השחקנית הגדולה בשוק, Affirm, החליטה שלא לחדש אותו.

קלרנה השבדית, שלמעשה המציאה את שוק ה"קנה עכשיו שלם אחר כך", צנחה משווי של 45.6 מיליארד דולר ב־2021 ל־6.5 מיליארד דולר בלבד ב־2022. הרגולטורים בבריטניה ובארה"ב החלו לבדוק את החברות בתחום, מחשש שאלו "אינן מספקות את ההגנות והזכויות ללקוחות כפי שמספקות חברות האשראי", כך על פי ההצהרה של הסוכנות להגנה על צרכנים פיננסיים בארה״ב (CFPB).

אפל עלולה לגלות שהכניסה שלה לשוק הפיקדונות הצפוף הייתה מאוחרת מדי - הצפי להורדת ריביות בטווח הבינוני עשוי להותיר אותה, ואת השותף גולדמן זאקס, עם התחייבויות גבוהות ללקוחות רבים מדי.