תקציב משרד התחבורה: מרבית ההצהרות של רגב נותרו באוויר

אתמול הודיע משרד התחבורה על סיכום תקציבי, שהושג באיחור רב, מול משרד האוצר. המשא-ומתן התפוצץ בין המשרדים בליל התקציב, ורגב נשלחה עם הבטחות על פתק של ראש הממשלה נתניהו.

כשרגב נכנסה למשרד התחבורה, היא הצהירה הצהרות דרמטיות: התנגדות לנת"צים שאותם כינתה ריקים, התנגדות למטרו עד להקמת מסילות רכבת לאילת ולקריית שמונה, הקמת שאטלים ימיים ורכבת על גלגלים וכן רכבת קליע, בנוסף הודיעה רגב על כוונתה לבטל את אגרות הגודש. בהמשך היא פרסמה רפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית ללא תיאום מול משרד האוצר בעלות של כ-600 מיליון שקל, רק חצי שנה לאחר שרפורמה קודמת נכנסה לתוקף בתקופת מרב מיכאלי במשרד.

● על מה מתבססת מדיניות התחבורה של השרה מירי רגב? | ניתוח
● מתי הרכבת תתחיל לפעול? כל מה שכדאי לדעת על הקו האדום | שאלות ותשובות

אולם, להצהרות אין כיסוי של ממש בתקציב משרד התחבורה, ובחלק מהמקרים אפילו להפך.

אבל רגב רשמה ההישג דווקא בזירה אחרת, והיא חוק ההסדרים - ממנו הוסרו מס הנסועה על רכבים חשמליים והקמת רשויות מטרופוליניות שהיו מבזרות את כוחו של המשרד.

אגרת הגודש נשארה בפנים

ובחזרה לתקציב: בסיכום בין המשרדים נכתב כי "משרד התחבורה יפעל לקידום פרויקט המטרו לרבות מענה באופן מלא שלא יעכב את האירועים הנמצאים בנתיב הקריטי", והוסכם על מינוי מנהל לרשות המטרו, שהובהר שתהיה עצמאית, ועל בעלי תפקידים נוספים. מכך אפשר להניח בטעות שמשרד האוצר נאות להקים את מסילות הרכבת לאילת ולקריית שמונה, אלא שלפרויקט זה תוקצבו רק 200 מיליון שקל לצורך תכנון. לשם הבנת סדרי הגודל, עלות הפרויקט כולו מוערכת בכ-60 מיליארד שקל.

הסיכום התקציבי בין המשרדים גם מראה שאין ביטול של אגרות הגודש. החוק לקידום האגרה התקבל בממשלה הקודמת, ומשרד האוצר תלה ביישומו תקציבים רבים לשיפור תדירות וזמינות קווי התחבורה הציבורית.

במשא-ומתן כעת, הצליח האוצר גם לקשור תקציבים שהופנו לתשתיות תחבורה, אך לא הצליח להביא לידי ביטולם במקרה שתבוטל האגרה כפי ששאף, אלא רק לדחייה בהרשאה התקציבית לקידומם של מסופים, נת"צים, שבילי אופניים וחניוני חנה וסע אם האגרה לא תכנס לפועל.

המדיניות במשרד התחבורה ממשיכה כסדרה

ההבטחות של רגב להפעלת שאטלים ימיים ש"יעקפו את הפקקים" זכו לתקציב של 7.5 מיליון שקל בלבד, ואף הוא מותנה ב"הצגה של השוואה בינלאומית במקומות בהם הופעל שאטל ימי, הוכחת כדאיותו הכלכלית, התחבורתית והאורבנית וכן בבחינת התאמתו לישראל", ניסוח שמשאיר כוח רב בידי האוצר בקבלת ההחלטה אם לתקצב.

גם רפורמת התעריפים שרגב דרשה תתוקצב רק באופן חלקי ועל חשבון השירות בתחבורה הציבורית. לפי הסיכום, 660 מיליון שקל יוקצו לתגבור שירות האוטובוסים, ותוספת לשכר הנהגים או שינוי המחירים בתחבורה הציבורית תגיע מתקציב זה. מאחר שעלות תוספת השכר לנהגים היא כ-360 מיליון שקל, לביצוע הרפורמה נותרו רק 300 מיליון. בחודש יולי הקרוב מחירי התחבורה הציבורית צפויים לעלות באופן משמעותי לנוכח ההתייקרות בתשומות והדלק בפרט, ולכן הרפורמה של רגב לא רק תקוצץ, אלא גם תאלץ לקזז העלאה במחירים. כאמור, המחיר הוא היעדר תקציב לתוספות שירות לתדירות וקווים נוספים בתחבורה הציבורית.

כך למעט דקויות, המדיניות במשרד התחבורה ממשיכה כסדרה בנתיים, ורגב לא הצליחה להוביל שינוי רדיקלי כפי שהצהירה שתעשה. התוכניות שהצהירה כי תקדם, שיש עליהן מחלוקת מקצועית עמוקה, תוקצבו לכל היותר רק לתכנון, ניתנת ודאות להקמת מערכת המטרו ולצד המשך בניית נת"צים, נקבע כי אם המשרד יחליט להמיר נתיב לתחבורה ציבורית בנתיב לרכב פרטי, סכום ההקמה יקוזז מתקציבו.

מקום שבו רגב הצליחה לגרוף הישגים הוא בתוכנית האסטרטגית לכבישים. התוכנית הוכנה במשרד התחבורה בתקופת השרה הקודמת מרב מיכאלי ועל-ידי אנשי המקצוע במשרד. אל הכבישים שתוכננו גם כך להיכנס לתוכנית שעלותה 15 מיליארד שקל ל-5 שנים, רגב הצליחה להכניס לא מעט כבישים ביהודה ושומרון.

לצד הקמת מחלפים, נתיבי תחבורה ציבורית והרחבה בכביש 2, כביש 4, 40, 44, 65, 70, 77, 79 ועוד, נוספו כבישים ומחלפים ביהודה ושומרון, יורחב כביש 60, וכביש 55 ונוספים. בנוסף יתקבל תקציב משמעותי גם לתחזוקת הכבישים.

גם פרויקט נתיב פלוס, שאליו רגב התנגדה בעבר, יורחב לכביש 444, שבו יתווסף נתיב לתחבורה ציבורית ושיתופית, כביש 40, כביש 6 וכביש 4.

המסילה המזרחית

רגב התגאתה ב"הקמת מסילה מזרחית", אלא שהחלטה על הקמת מסילה כזו בין חדרה ללוד כבר אושרה בתקופת ישראל כ"ץ במשרד, והעבודות עליה מבוצעות כעת. לעומת זאת, המשכה של המסילה לא נדון בסיכום בין המשרדים.

פרויקטים תחבורתיים משמעותיים ביישובים שנחשבים ל"בייס" של רגב נכנסו לתקצוב רק מבחינת התכנון, ולשם כך הוקצו 300 מיליון שקל. כך בין השאר תכנון מערכת הסעת המונים או חיבור לרשת קיימת כזו תתוקצב לאזור ראש העין ואלעד. בהסכמים הקואליציוניים יהדות התורה דרשה את חיבור המטרו לאזור זה, והתקצוב שהתקבל רחוק מכך. כן יוקצה תקציב לתכנון מערכות כאלו באזור קסם-אריאל, אזור אשדוד-אשקלון, קו ירושלים-בית שמש, חדרה-נתניה ומטרוניות בקריית ים ובקריית אתא.

ההסכמות שהושגו, והקשירה בין סעיפים שונים בתקציב, מצביעות על חוסר אמון די חריג בין משרד האוצר למשרד התחבורה.

כך, אם נת"צים יבוטלו - תקציב ההקמה שלהם יקוזז; אם אגרות הגודש יבוטלו - התקציב להקמת תשתיות תחבורה יידחה; תקציב לרשויות מקומיות יינתן רק עם קביעת סטנדרטיזציה מקצועית; ועוד ועוד התניות וירידה לפרטי פרטים בכל סעיף.

בנוסף להיעדר האמון, המשא-ומתן לווה בחילופי עקיצות בין השרים הממונים, שלשניהם ניסיון קודם במשרד התחבורה וביניהם מתחים לא מעטים.