מחיר החלב מזנק הבוקר. מה עומד מאחורי ההעלאות?

מחיר החלב עולה הבוקר ב-9.23%. זאת לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומועצת החלב הגיעו להסכמות לגבי פריסת העלייה, שהייתה אמורה לעמוד הבוקר על 17.5%. לפי ההסכם, שעוד דורש את אישור הדירקטונים של החברות, שאר העלאת המחירים תתפרס על שלוש שנים: המחיר יעלה ב-3.1% נוספים במאי 2024, במאי 2025 ובמאי 2026.

כעת מחיר ליטר חלב בקרטון יעמוד על 6.8 שקלים, לעומת 6.23 שקלים עד כה. גביע גבינה לבנה יעלה 5.44 שקלים לעומת 4.98 שקלים. מחיר קילו גבינה צהובה של 28% יעמוד על 48.9 שקלים לעומת 44.79 שקלים.

● מס הסוכר בוטל. אז למה חברות המשקאות מעלות מחירים? | בדיקת גלובס
● הממשלה נלחמת במשקיעים, ושוכרי הדירות משלמים את המחיר | ניתוח
● קשת ו-RGE השיקו בהפתעה מיזם טלוויזיה חדש. כמה צפוי לעלות מנוי?

מדובר בשידור חוזר: באוגוסט האחרון הוסכם שבמקום עלייה של 14% תהיה עלייה של 4.9% בלבד, והשאר יידחה לפעם הבאה - שהיא הנוכחית. למעשה, החלק שנדחה עתה הוא הרכיב הרטרואקטיבי שנדחה גם בשנה שעברה. בתמורה לדחייה, באוצר מבטיחים מעין ריבית למחלבות דרך המחיר לצרכן. כלומר, הממשלה כופה על הצרכנים לקחת הלוואה מיצרניות החלב. הממשלה הנוכחית, בדיוק כמו הקודמת, מגלגלת את החוב הלאה.

המלחמה באוקראינה מקפיצה עלויות

בהחלטה הקודמת, לצד הדחייה ננקטו צעדים אחרים לשם הורדת יוקר המזון: ביטול מכסים וחשיפה מלאה לתחרות של מספר סוגי גבינות וכן עדכון "מחיר המטרה", כלומר מחיר המינימום שהמחלבות מחויבות לשלם לרפתנים, על־פי רפתות גדולות (ויעילות) יותר. כעת אין סימן לצעדים בסגנון זה.

ישנם מספר גורמים לעליית המחירים, אך ובראש ובראשונה מדובר בהתייקרות הגרעינים המשמשים כמזון לפרות - אלה מיובאים ממדינות שלהן מגזר חקלאי יצואני חזק כמו רוסיה ואוקראינה, שכעת נמצאות במלחמה קשה שמשבשת את הסחר. נראה כי החלב הישראלי תלוי מאוד בתשומות חיצוניות ובסחר הבינלאומי. בעקבות כך, מחיר החלב הגולמי זינק בלמעלה מ־25% מ־2021 ועד היום. מכיוון שהפלישה הרוסית לאוקראינה לא צפויה להסתיים בזמן הקרוב, המחירים עשויים להישאר גבוהים בעתיד הנראה לעין.

המודל הייחודי של משק החלב בישראל

אולם הבעיה אינה רק העלייה הנקודתית במחיר החלב - החלב הישראלי יקר מלכתחילה. על־פי אתר Numbeo, מחיר ליטר חלב בישראל הוא ה־22 היקר ביותר בעולם, 42% יותר מבגרמניה, 46% יותר מבצרפת, ו־63% יותר מבארה"ב. המחיר ב־Numbeo לא כולל את ההאמרה האחרונה, שצפויה להעמיד אותנו קרוב לקנדה - המדינה המערבית היחידה מלבד ישראל שגם בה יש תכנון ריכוזי של ייצור החלב.

"חוק תכנון משק החלב" מעניק למועצת החלב, שכוללת 686 רפתות, סמכות לנהל את השוק יחד עם הממשלה. בניגוד לתכנון הריכוזי בענף הביצים, שבו השר נדרש רק להתייעץ עם המועצה לגבי כמות מכסות הייצור - למועצת החלב יש סמכות גם בקביעת הכמות. מי שלא מקבל מכסה, לא יכול לייצר חלב על־פי חוק. הרפתנים זכאים למחיר מינימלי בשם "מחיר מטרה" שנקבע על־פי נוסחה. גם המחיר לצרכן מפוקח במחיר מקסימום, מה שמשאיר את נתח הרווחים של המוצרים המפוקחים לנמוך במיוחד - למרות שחלק מהמוצרים נמכרים מאוד. לכן, כל שינוי במחיר המפוקח משפיע דרמטית על המחלבות כמו תנובה וטרה.

מכסות החלב הוכרו במהלך השנים כנכס קנייני של ממש שניתן לסחור בו - ואף להוריש אותו. נוסף על כך, קיים איסור בחוק לייצר חלב ביישוב שאינו יישוב המגורים - מה שמקשה על בניית רפתות גדולות ויעילות יותר. ב־2015 האיחוד האירופי ביטל סופית את התכנון הריכוזי בענף החלב, מה שהשאיר את ישראל כמדינה כמעט ייחודית במערב.

מחירי החלב הגולמי בישראל גבוהים באופן קבוע מאלה של ממוצע האיחוד האירופי בעשרות אחוזים, מלבד קפריסין ומלטה שמחיריהן דומים לאלה שבישראל. גורמים בענף החלב מצביעים על כך כראיה שלא התכנון הריכוזי מביא למחירים הגבוהים - אלא היותנו "כלכלת אי" הממעטת לסחור עם שכנותיה, ולכן לא יכולה ליהנות מיתרונות לגודל כמו באירופה. אלא שבקפריסין יש 1.2 מיליון איש, ובמלטה - 520 אלף בלבד. אפשר להניח כי במדינות כאלה אכן קשה יותר לייצר יתרון לגודל בהשוואה לכמעט 10 מיליון איש בישראל.

כך או כך, החלב בישראל יקר - ומתייקר. עד כדי כך שהפער בינו לבין האלטרנטיבות היקרות של חלב צמחי הולך ומצטמצם. אומנם 9.90 שקלים לליטר חלב סויה ברמי לוי הוא מחיר גבוה, אך הפער בינו לבין כ־6.8 שקלים לליטר (המחיר לאחר ההעלאה הקרובה) קטן יותר לעומת 4.91 שקלים שהיה מקובל בין 2016 ל־2019.

הביקוש לתחליפים מזנק. הרגלי הצריכה ישתנו?

כשפער המחיר פחות רחב, שיקולי בריאות, טעם ואידאולוגיה עשויים להכריע את הכף לטובת החלב הצמחי. ובהתאם - הצריכה של חלב צמחי מזנקת. על־פי נתוני סטורנקסט, בין 2018 ל־2022 הצריכה של חלב צמחי בשוק הקמעונאי זינקה מ־15.6 מיליון ליטר ל־31.7 מיליון ליטר. כלומר, אנחנו צורכים יותר מפי שניים חלב צמחי בהשוואה ללפני 5 שנים בלבד. באותו הזמן, שוק חלב הפרה התכווץ אבסולוטית ב־3.8%.

שוק הגבינות הצמחיות, לעומת זאת, זוכה להצלחה קטנה בהרבה: 5.5% בלבד מכלל שוק מוצרי החלב הם גבינות. אלה, כך נראה, מתקשות לפרוץ מעבר לקהל המיידי של טבעונים שאינם צורכים מוצרי בקר.

בעוד חלב סויה היה בעבר המלך הבלתי מעורער של שוק הצמחיים, המגוון הגדל מאפשר לאנשים להתנסות בטעמים נוספים, מה שמוביל לשינוי דרמטי בהעדפות הצרכנים. כלל משקאות שיבולת השועל מהווים היום 38.8% משוק החלב הצמחי ב־2023 - זינוק אדיר לעומת 10% בלבד ב־2020. חלב הסויה עדיין מוביל, עם 42.6% מהשוק - אך הוא איבד את מעמדו של מעל 60% מהשוק ב־2020. אפילו מבחינת המכר האבסולוטי בליטרים - חלב הסויה מאבד מעט את תפוצתו, בעוד שיבולת השועל זוכה לכל הגידול.

ביום חמישי האחרון, חברת Remilk הכריזה כי קיבלה אישור רגולטורי לשיווק חלב מתורבת מיוצר במעבדה, ללא שימוש בפרות. עם זאת, כנראה ייקחו חודשים רבים עד שהוא יגיע למדפים בפועל, וזמן רב עוד יותר עד שחלב מתורבת יהפוך למתחרה מרכזי בשוק החלב.

מיכל בצר, מנהלת אגף השיווק בחטיבת החלב של תנובה, אומרת כי אומנם "אין ספק שזהו אפיק משמעותי בפודטק בהסתכלות קדימה, שנמצא עדיין בחיתוליו", אך "בשלב זה ההתמודדות היא עם אתגרים רבים כדוגמת אתגר סנסורי (טעם), כשרות, המחרה, רגולציה, הנגשה ואריזה צרכנית, וייקח לזה זמן להתממש במלוא הפוטנציאל".

בכל מקרה, חלב צמחי וחלב מתורבת כאחד נמצאים בשוק חופשי, משכך, החלב הצמחי הוא רווחי במיוחד עבור היצרנים. גם בגזרת המחיר, יש מי שמנסה להתחרות - קרפור, למשל, הבטיחה למכור חלב סויה ב־6.90 שקלים וחלב שיבולת שועל ב־8.90 שקלים - לא הרבה מעל מחיר חלב הפרה.

החלב הצמחי כבר תופס כ־12% משוק החלב הניגר, ועם הפיתוחים בתחום והתחרות הגוברת - אנחנו צפויים לראות אותו הופך לחלק ניכר מצריכת החלב הישראלית.