להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
עו"ד אפי נוה, שכיהן בעבר כראש לשכת עורכי הדין, הודיע לאחרונה כי בכוונתו להתמודד שוב על התפקיד. לרגל ההכרזה הוא התראיין בחדשות 12, וכשנשאל על עמדתו לגבי הרפורמה המשפטית, הוא העלה סוגיה שקשורה לנושא, שבעיניו דורשת תיקון. "אני לא יודע אם אתה יודע", הוא אמר למראיין גיא פלג, "אבל 60% מהשופטים במדינת ישראל באים מהפרקליטות ומהתביעה המשטרתית… פרקליט בפרקליטות 15 ו-20 שנה, בוקר אחד חוצה את הכביש, נעשה שופט, ללא צינון…". נוה מצביע על בעיה שעשויה להיראות מהותית, אבל על מה הוא מסתמך?
● המועמדים המובילים וחזרתו של אפי נוה: מי יהיה היו"ר הבא של לשכת עורכי הדין
מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) ניסה לבדוק את הסוגיה הזאת במסמך שפרסם ב-2020. הם בדקו כ-800 שופטים מכהנים על בסיס מאגר קורות-החיים של הרשות השופטת, ומצאו כי רק 15% מהם כיהנו בתפקידם האחרון בפרקליטות המדינה, ורק 4% מהשופטים מילאו את תפקידם האחרון בתביעה המשטרתית. כלומר, מדובר בכ-20% מהשופטים - ולא ב-60% כפי שטען נוה. יתרה מזאת, על-פי נתוני הממ"מ, רוב השופטים, 55%, עבדו בתפקידם האחרון במגזר הפרטי, ורק 44% הגיעו מהמגזר הציבורי בכללותו.
מה עשויה להיות הבעיה בבדיקה הזאת? כפי שמציינים בממ"מ, היות שחלק ניכר מהשופטים מילאו כמה תפקידים בתחומים שונים לפני מינויים, יש קושי מובנה לשקלל את כלל התפקידים לכדי "רקע תעסוקתי" אחיד. במילים אחרות, אפשר לשאול איך בעצם קובעים מי "הגיע מהפרקליטות", והאם שופט שהתמחה שם במשך כשנה לפני עשור צריך להיכלל בהגדרה כזאת (בהקשר זה כדאי לשים לב שנוה דיבר בראיון על מי שעבד בפרקליטות "15 ו-20 שנה").
המשכנו הלאה והפנינו שאלה בעניין לדוברות הרשות השופטת. שם מסרו לנו בתגובה כי טענתו של נוה "שגויה", וצירפו נתונים על פילוח הרקע של השופטים לפי ערכאות. לפי הנתונים, בשנים 2019-2022 שיעור שופטי השלום שהגיעו מהמגזר הציבורי עמד על 61.5%; בקרב שופטי המחוזי הנתון עמד על 56.5%; ובעליון מדובר על 37.5%. הנתונים מהשלום והמחוזי אולי עשויים להזכיר את טענתו של נוה, אך חשוב לשים לב כי "המגזר הציבורי" כולל על-פי הנתונים גם גופים כמו האקדמיה, רשויות מוניציפליות, משרדי ממשלה ועוד.
אז אולי זה מה שבלבל את נוה? מטעמו מסרו לנו דווקא הסבר אחר, שלפיו "הנתונים עליהם דיבר עו"ד אפי נוה מתייחסים לעורכי דין שהגיעו למשרת שיפוט לאחר שעבדו שנים רבות בפרקליטות או בתביעה המשטרתית, בניגוד למחקר של הכנסת שמתייחס למעבר ישיר לשיפוט. המחקר של הכנסת התעלם ממצבים בהם הייתה תקופת ביניים קצרה בין התפקידים, שאינה מעידה על בית גידולם (הפרקליטות), ובכך עיוות את הנתונים".
בתשובה לשאלה על מה אם כן ביסס נוה את דבריו, נמסר כי "הוא התבסס על מחקר שנעשה בתחילת כהונתו כיו"ר לשכת עורכי הדין (2015), ועל בסיס מידע שפורסם באתר הנהלת בתי המשפט. המחקר שנעשה בכנסת התבצע בשנת 2020, לכן הניסיון להשוות בין הנתונים הוא שגוי מהיסוד". ביקשנו לקבל את המחקר שעליו דיבר נוה, אך זה לא נמסר לנו.
בשורה התחתונה: דבריו של נוה אינם מבוססים. לא עלה בידינו לאתר מקור שתומך בטענתו שלפיה 60% מהשופטים מגיעים מהפרקליטות ומהתביעה המשטרתית. לפי הממצאים הקיימים, שמתייחסים רק למקום העבודה האחרון של השופטים, הנתון הוא רחוק מאוד מטענתו, ועומד על כ-20% בלבד.
תחקיר: יובל אינהורן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: אפי נוה
ארגון: מתמודד לראשות לשת עורכי הדין
תוכנית: חדשות סוף השבוע
ציטוט: "60% מהשופטים בישראל באים מהפרקליטות והתביעה המשטרתית"
תאריך: 29.4
ציון: לא מבוסס
כאשר עו"ד אפי נוה, מי שהיה בעבר ראש לשכת עורכי הדין ושכיום מתמודד שוב על ראשות הלשכה, נשאל בריאיון לחדשות 12 באשר לעמדתו ביחס לרפורמה המשפטית, נוה התייחס לתיקונים שלדבריו יש לעשות במערכת המשפט. אחת הסוגיות שהוא העלה היא הרקע התעסוקתי של השופטים. לטענתו, סביר ששופטים שמגיעים מרשויות התביעה, ייטו לפסוק לטובת התביעה. אבל עד כמה רחבה התופעה של שופטים שמגיעים מרשויות התביעה? לפי נוה, "60 אחוז מהשופטים במדינת ישראל באים מהפרקליטות והתביעה המשטרתית". בדקנו האם הנתונים אכן עולים בקנה אחד עם דברי נוה.
בנובמבר 2020 פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) מסמך, בו מופיעים נתונים על הרקע התעסוקתי של שופטים. הנתונים נותחו על בסיס קורות חייהם של השופטים המכהנים בחודשים מאי-יוני 2020, כפי שאלה מופיעים במאגר קורות החיים של הרשות השופטת. במועד שליפת הנתונים היה במאגר קורות החיים מידע על 807 שופטים ורשמים (מי שיש להם סמכויות שיפוט מוגבלות) שכיהנו בכל ערכאות הרשות השופטת (אולם לגבי שני שופטים לא נמצא מידע על הרקע התעסוקתי שלהם). ב-ממ"מ מציינים כי היות שחלק ניכר מהשופטים מילאו כמה תפקידים בתחומים שונים לפני שמונו לשיפוט, יש קושי מובנה לשקלל את כלל התפקידים לכדי "רקע תעסוקתי" אחיד. לכן, לצורך הגדרת הרקע התעסוקתי נבחן ככלל רק התפקיד האחרון שמילא השופט לפני שמונה לכהונה. במקרים שבהם משך הזמן בתפקיד זה היה קצר יחסית (עד כשנתיים), נבחן גם התפקיד הקודם שמילא השופט.
מהנתונים עולה כי 15% בלבד מהשופטים מילאו את תפקידם האחרון בפרקליטות המדינה - ורק 4% מהשופטים מילאו את תפקידם האחרון בתביעה המשטרתית. כלומר, מבין כ-800 שופטים מכהנים במאי-יוני 2020, רק 19% היו כאלה שתפקידם האחרון היה בפרקליטות המדינה ובתביעה המשטרתית - נתון שרחוק מזה שציין נוה.
יתרה מזאת, על פי נתוני ה-ממ"מ, רוב השופטים, 55% (כ-440 שופטים), עבדו בתפקידם האחרון במגזר הפרטי. זאת, לעומת כ-350 שופטים (44%) שתפקידם האחרון היה במגזר הציבורי. כעשרה שופטים הועסקו במקביל בשני המגזרים, או שהועסקו לזמן קצר יחסית (עד כשנתיים) באחד המגזרים לאחר שנים רבות יחסית שבהן הועסקו במגזר השני.
אם ממקדים את המבט על מקום ההעסקה או על התפקיד שמילאו השופטים במגזר הציבורי, אזי ניתן ללמוד כי 15% מכלל השופטים (122 שופטים) הועסקו בפרקליטות המדינה; 10% הועסקו במערכת בתי המשפט שלא בתפקידי שיפוט, לרוב כעוזרים משפטיים; 4% נוספים הועסקו ביחידת התביעות המשטרתית; 3% הועסקו במשרד המשפטים שלא במסגרת פרקליטות המדינה; 3% היו רשמי הוצאה לפועל; 1% שימשו כפרקליטים או שופטים צבאיים.
פנינו גם לרשות השופטת בשאלה האם 60% מהשופטים הגיעו מפרקליטות המדינה ומהתביעה המשטרתית. הרשות השופטת השיבה לנו כי "הטענה שגויה" וצירפה את הנתונים הבאים: בשנים 2019-2022, בבתי-המשפט השלום שיעור השופטים המגיעים מהמגזר הציבורי עומד על 61.5%, בבית המשפט המחוזי הנתון עומד על 56.5% ובבית-המשפט העליון 37.5% בלבד מן השופטים הם מהמגזר הציבורי. אבל - כפי שהדגישו ברשות השופטת - רשימת העיסוקים במגזר הציבורי רחבה הרבה יותר מהפרקליטות והמשטרה בלבד וכוללת גופים רבים נוספים, כמו: אקדמיה, רשויות מוניציפליות, משרדי ממשלה שונים, סנגוריה ציבורית ועוד. כלומר, שיעור המגיעים מהפרקליטות ומהמשטרה בלבד נמוך הרבה יותר.
אף שזה לא נושא הבדיקה, החלטנו להרחיב את היריעה ולבדוק בעצמנו, על בסיס מאגר קורות החיים של הרשות השופטת, כמה משופטי העליון הגיעו מפרקליטות המדינה ומהתביעה המשטרתית. היחיד שמילא את תפקידו האחרון בפרקליטות המדינה הוא המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן. אף שופט לא מילא בעברו תפקיד בתביעה המשטרתית. לצד זאת, השופט נעם סולברג שימש במשך כ-7 שנים כעוזר (בדרגות שונות) ליועץ המשפטי לממשלה. מעבר לכך, בדקנו גם כמה שופטים עבדו או התמחו בשלב כלשהו (לאו דווקא בתפקידם האחרון) בפרקליטות המדינה (ללא אבחנה האם הם עסקו בעניינים פליליים או אזרחיים). על פי הבדיקה שלנו, מתוך 15 שופטים, 6 שופטים עבדו או התמחו בעבר בפרקליטות (40% מכלל שופטי העליון): המשנה לנשיאה פוגלמן והשופטים אלרון, ברק-ארז, וילנר, סולברג ושטיין. נציין כי השופט עופר גרוסקופף שירת בצה"ל במפקדת הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) כקצין בענף ייעוץ וחקיקה וכיועץ משפטי לפרויקטי הדיור בצה"ל.
בתשובה לפנייתנו, עו"ד נוה השיב כי הנתון עליו דיבר בריאיון מבוסס "על מחקר שנעשה בתחילת כהונתו כיו"ר לשכת עו"ד שכזכור הייתה בין השנים 2015-2018 ועל בסיס מידע שפורסם באתר הנהלת בתי המשפט" (התגובה המלאה תובא בהמשך). ביחס לטענה זו, נציין כי בריאיון נוה לא הבהיר שהוא מתייחס לנתוני עבר - וכי הרושם העולה מדבריו הוא שמדובר במצב בהווה. כמו כן, נוה לא העביר לנו את המחקר אותו הזכיר.
תגובת לשכת עו"ד אפי נוה: "הנתונים עליהם דיבר עו"ד אפי נוה מתייחסים לעורכי דין שהגיעו למשרת שיפוט לאחר שעבדו שנים רבות בפרקליטות או בתביעה המשטרתית, בניגוד למחקר של הכנסת שמתייחס למעבר ישיר לשיפוט. המחקר של הכנסת התעלם ממצבים בהם הייתה תקופת ביניים קצרה בין התפקידים, שאינה מעידה על בית גידולם (הפרקליטות) ובכך עיוות את הנתונים. באשר לנתון עליו דיבר בראיון, נציין כי הוא התבסס על מחקר שנעשה בתחילת כהונתו כיו"ר לשכת עו"ד שכזכור הייתה בין השנים 2015-2018 ועל בסיס מידע שפורסם באתר הנהלת בתי המשפט. המחקר שנעשה בכנסת התבצע בשנת 2020 לכן הניסיון להשוות בין הנתונים הוא שגוי מהיסוד".
לסיכום, לא הצלחנו למצוא תימוכין לדבריו של נוה על כך ש-60% מהשופטים מגיעים מפרקליטות המדינה ומהתביעה המשטרתית. כן נמצאו בבדיקתנו נתונים שמחלישים טענה זו, ביניהם נתוני ה-ממ"מ לפיהם רק 19% מהשופטים מילאו את תפקידם האחרון בגופים אלה. לכן דבריו של נוה לא מבוססים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
