הממשלה אישרה תוכנית להגדלת תשתיות יצוא הגז הטבעי למצרים

ממשלת ישראל אישרה היום (ב') את התוכנית להגדלת היקפי תשתיות אספקת גז טבעי למצרים. התוכנית שאושרה כוללת רצועת תשתיות משולבת ומתקני תשתית בקטע אשלים-ניצנה, והיא עתידה להגדיל את כמויות האפשרויות של יצוא הגז הטבעי למצרים. הפרויקט והתוכנית קודמו על ידי חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) ובתמיכת משרד האנרגיה והתשתיות.

מקטע הצנרת היבשתי החדש בתוואי שבין רמת חובב לגבול עם מצרים באזור ניצנה, וישמש כתשתית ליצוא גז טבעי מישראל למצרים - וכך יגדלו האפשרויות ליצוא גז ממצרים למדינות אירופה שזקוקות למקור גז טבעי בצל השפעות פלישת רוסיה לאוקראינה.

אורכו של הקו (רמת חובב-אשלים- ניצנה) הוא כ-65 ק"מ, והוא יאפשר הזרמה של עוד 6 BCM בשנה למצרים. שווי היצוא בהיקף זה הוא כ-200 מיליון שקל הכנסות בשנה לנתג''ז לטובת פיתוח משק הגז הטבעי, ומאות מיליוני שקלים ממיסים ותמלוגים.

המועצה לענייני משק הגז הטבעי ברשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והתשתיות, יצאה בימים אלו בשימוע ציבורי, במטרה להחליט על חלוקת המקום בקו היצוא רמת חובב-ניצנה בין מאגרי הגז הטבעי בצורה הוגנת ושוויונית, ועל אופן מימון הקו שמוערך בכ-900 מיליון שקל, באמצעות היצואנים.

"ההחלטה הנוכחית מגדילה את פוטנציאל שיתוף הפעולה בין ישראל ומצרים בתחום הגז הטבעי לקראת ההחלטות בעניין היצוא שנידרש לקבל בקרוב", אמר שר האנרגיה והתשתיות, ח"כ ישראל כ"ץ. "שיתוף הפעולה בין המדינות יחזק את הכלכלה, יחזק את רווחתם של אזרחי מדינת ישראל ויחזק את היציבות האזורית - ואמשיך לפעול למען הרחבתו בתחומי הגז הטבעי, אנרגיות מתחדשות, מימן ואגירת אנרגיה".

ב-2022: גידול של כ-28.8% ביצוא הגז

מדוח ההכנסות של אגף תמלוגים, חשבונאות וכלכלה במשרד האנרגיה עולה כי בשנת 2022 נרשמו יותר מ-1.7 מיליארד שקל מתמלוגי הגז הטבעי, מחצבים ומאגרות - זינוק של 33.9% ביחס ל-2021. בנוסף, הדוח מצביע על גידול של כ-28.8% ביצוא הגז הטבעי למצרים ולירדן, שהפכה, בניגוד למצרים, לתלויה בגז הטבעי הישראלי. בד בבד, חל גידול של כ-13.8% בהפקת הגז הטבעי לעומת 2021.

עיקר ההכנסות ב-2022 היו מתמלוגי הגז הטבעי, שהסתכמו בכ-1.681 מיליארד שקל, גידול של כ-36.6%. העלייה נבעה מגידול בהפקה של הגז הטבעי ובעיקרן הכמויות ליצוא, עלייה במחירי הגז הטבעי ליצוא ועלייה בשער החליפין של הדולר.

מרבית ההכנסות ממאגר לוויתן

מרבית ההכנסות מתמלוגי הגז הטבעי, כ-977 מיליון שקל, מקורם במאגר מהפקה של כ-11.58 BCM גז טבעי ממאגר לוויתן, לעומת הכנסות של כ-709 מיליון שקל מהפקה של כ-10.81 BCM בשנת 2021 - עלייה של כ-37.9%. סך ההכנסות מתמלוגי לוויתן שמקורן ביצוא הסתכמו ב-736 מיליון שקל לעומת כ-450 מיליון שקל בשנת 2021, זינוק של כ-63.7%.

בד בבד, ההכנסות ממאגר תמר הסתכמו בכ-687 מיליון שקל מהפקה של כ-10.3 BCM וכ-467 אלף חביות קונדנסט נלווה. עלייה של כ-31.5% מ-2021, אז ההכנסות עמדו על כ-709 מיליון שקל מהפקה של כ-8.69 BCM וכ-403 אלף חביות קונדנסט. לקראת סוף השנה שעברה נגבו תמלוגים גם מכריש, בהיקף של כ-17.4 מיליון שקל.