רשות המסים מקלה על משקיעי הייטק, אבל יש גם כוכביות

לאחר תקופה ארוכה של אי בהירות וחוסר ודאות באשר לאופן מיסוי גיוסים באמצעות עסקאות SAFE, בהן מוזרם כסף ללא קביעת שווי לחברה, פרסמה רשות המסים את עמדתה בנושא, ולפיה עסקאות השקעה במנגנון SAFE  לא יחשבו כהלוואה והמשקיעים לא ישלמו עליהן מס כמו על הכנסה מריבית.

● 600 מיליון דולר: מה עומד מאחורי האקזיט הענק של משפחת פפושדו בחוות השרתים | בדיקת גלובס
● החברה שביצעה גיוס שהיקפו פי 10 משווייה והישראלית שהחליטה להמר על ספאק 

עסקאות השקעה במנגנון SAFE הן עסקאות בהן משקיע מזרים כסף לחברת סטארט-אפ באופן מידי, אך מקבל מניות בחברה רק במועד מאוחר יותר כאשר מתבצע גיוס מימון רחב יותר של החברה. כך למעשה, ההחלטה על שווי החברה לפיו נעשית ההמרה של ההשקעה למניות נדחית. מדובר ביתרון לחברה בתקופות משבר - דוגמת היום - בהן שווי החברות נמצא בשפל. המנגנון אף מאפשר לחברות לסגור הסכם ללא בדיקות נאותות ארוכות ומסורבלות.

בעסקאות אלו המשקיע מקבל הנחה ביחס לשווי שנקבע בגיוס ההון המשמעותי והרחב.

בשנים האחרונות נוצרה אי וודאות סביב השאלה כיצד יש לסווג את רכיב ההנחה בהשקעות - ההפרש בין סכום ההשקעה במועד ביצוע ההשקעה לבין השווי ההוגן של המניות המוקצות למשקיע בגין אותה השקעה במועד המימוש המאוחר - והאם אותו הפרש יסווג כהכנסת ריבית.

בשבוע שעבר, במענה לפניית האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) מחודש מאי 2022, פרסמה רשות המסים מעין "מסלול ירוק", לפיו בהתקיים נסיבות מסוימות, יראו את השקעת ה-SAFE כמקדמה על חשבון מניות, ומשכך לא יחול אירוע מס במועד המימוש למניות ולא תחול על החברה חובת ניכוי מס במקור.

לפי הנחיית רשות המיסים, אם במועד המימוש התנאים הקבועים בהנחיה לא יתקיימו, אין בכך כדי לגזור את סיווג השקעת ה-SAFE לצרכי מס, וסיווג זה יקבע לפי כלל נסיבות העסקה.

שורה ארוכה ומאתגרת של תנאים

עו"ד ורו"ח דניאל פסרמן, ראש תחום מסים במשרד גורניצקי ושות', מסביר כי "הנחיית רשות המסים מתייחסות רק לחברות פרטיות, תושבות ישראל, אשר פועלות בתחום התעשייה עתירת הידע (הייטק) ונמצאות בשלב שבו מרבית הוצאותיהן מסווגות כהוצאות בגין מחקר ופיתוח או הוצאות ייצור ושיווק של מוצרים אשר פותחו על ידן ושלא ביצעו גיוס הון לפי שווי מניה ידוע בפרק זמן של שלושה חודשים לפני מועד הסגירה של הסכם ה-SAFE".

פסרמן מוסיף כי "ההנחיות חלות רק על השקעות SAFE אשר עומדות בשורה ארוכה ומאתגרת של תנאים ספציפיים אשר נחתמו או יחתמו בין חברות למשקיעי SAFE ליום 31 בדצמבר 2024 או בהתאם להנחיה אחרת שתפורסם על ידי רשות המסים".

בין התנאים המרכזיים נדרש כי סכום השקעת ה-SAFE עבור משקיע אחד לא יעלה על 40 מיליון שקל; היכולת להעביר את ה-SAFE לצד ג' כפופה להסכמת החברה או לאדם שעליו הוסכם מראש בהסכם ה-SAFE; הסכם ה-SAFE לא כולל ריבית, תמלוגים או כל תשואה אחרת, ממועד ההשקעה ועד מועד המרת ה-SAFE למניות החברה.

עוד על פי הנחיית רשות המסים, יש להראות כי לא הוטלו שיעבודים או עיקולים על נכסי החברה או ערבויות לטובת המשקיע; כי גובה ההנחה הטמון במימוש ה-SAFE למניות אינו משתנה בהתאם לחלוף הזמן; למשקיע אין זכות להחזר כספי השקעת ה-SAFE שלא על דרך מימוש למניות החברה, למעט במקרים מסוימים כגון פירוק החברה, מינוי מנהל מיוחד או כונס נכסים; מימוש ה-SAFE למניות החברה יבוצע בהתאם למנגנון שנקבע מראש, בעת גיוס הון, הנפקה בבורסה או אירוע מסוג אקזיט ובמסגרת גיוס הון המהווה טריגר למימוש ה-SAFE, הסכום שגויס לחברה מקרב משקיעים שאינם משקיעי ה-SAFE יהיה לפחות 25% מסכום ההון שגויס.

בנוסף, נקבע כי כדי לעמוד בפטור ממס בעסקאות ה-SAFE, החברה לא תדרוש לצרכי מס הוצאות מימון בגין ה-SAFE.

לדברי עו"ד ורו"ח דניאל פסרמן, "בשנים האחרונות מנגנון ה-SAFE הפך מאוד נפוץ, והעמימות ששררה לגבי אופן מיסוי השקעות SAFE יצרה אי נחת בקרב משקיעים וחברות. על רקע זה נעשתה פניית ה-IATI לפני כשנה למחלקה המקצועית ברשות המסים, ולאחר דיונים ארוכים פורסם מכתבו של רולנד עם-שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים. מכתב ההנחיות קובע שבהתקיים התנאים המפורטים בו, תראה רשות המסים את השקעת ה-SAFE כהשקעה הונית (מקדמה על חשבון מניות). מבחינה זו מכתב ההנחיות הוא בשורה של ממש ויש לברך על כך.

"יחד עם זאת, הנחיות רשות המסים כוללות כ-20 תנאים, שחלקם עשוי שלא להתקיים במקרים לא מעטים. עולה השאלה מה יהא על אותן השקעות SAFE שלא יעמדו בדרישות המחמירות ומה תהיה עמדת רשות המסים בנסיבות אלו. המכתב עצמו מציין מפורשות כי אם התנאים אינם מתקיימים אין בכך כדי לגזור את סיווג ה-SAFE לצרכי מס, כלומר רשות המסים אינה מכריעה בעניין. מבחינה זו, נותר מתחם עמימות לא מבוטל. ימים ומפקחי מס יגידו".

החשש הוא כי הפרשנות שיתנו מפקחי המס לתנאים תהיה פרשנות מכבידה אשר תוציא מכלל ההנחייה חברות רבות.

חשיבות לתכנון מראש

לדברי עו"ד קשת סירוטה-לוינר, ראש מחלקת מסים במשרד נשיץ ברנדס אמיר, הפתרון לכך הוא תכנון מוקדם. "ההנחיות החדשות יוצרות ודאות בנוגע לעמדת רשות המסים לגבי הסיווג המיסוי של הסכמים העומדים בתנאי ההנחיה האמורה לחול על מרבית הסכמי ה-SAFE הקיימים. ההנחיות יקלו משמעותית על אי הוודאות המיסויית, שהקשתה על החברות ועל המשקיעים לפעול באמצעות ה-SAFE".

לדבריה, "ה-SAFE הוא דרך המימון השכיחה לגיוס הון על ידי חברות בשנים האחרונות. מדובר בהליך גיוס הון שתנאיו נקבעים לאורך מספר נקודות בחיי החברה, ואשר מעניק למשקיע בתמורה להזרמת ההון - הנחה על מחיר מניות בסיבובי השקעה עתידיים. לאור הדמיון שלו להלוואה, ליוותה אותו אי ודאות באשר לסיווג רכיב ההנחה - האם כריבית הכפופה לניכוי במקור או כרכיב הוני המאפיין מנגנוני רכישת מניות בשלבים? נייר העמדה של רשות המסים מבהיר את התנאים שבהם יראו ב-SAFE מקדמה על חשבון מניות באופן שמסיר, או לפחות מצמצם בצורה משמעותית, את אי הוודאות המיסויית ששררה. כעת קיימת חשיבות גדולה לתכנון מראש ולניסוח הסכמים עתידיים של סייף באופן שמקיים את התנאים הקבועים במסגרת נייר העמדה של רשות המסים".

רו"ח אלון פנחס, מנכ״ל חברת וויסלרייט, מרגיש שזה לא מספיק. לדבריו, "ברור שההנחיה לא תיתן מענה לכל חברות ההזנק ואם בסוף שנת 2024 רשות המסים לא תיתן מענה עמוק לסוגיית עסקאות במנגנון SAFE על כל ההיבטים, סביר שאנו נישאר מאחורי שאר העולם. אי הוודאות והעמימות שהייתה קיימת עד להנחיות שפורסמו בסוף השבוע שעבר יחזרו ויתגברו ביתר שאת".