מה עומד מאחורי הדרישה של רשות התחרות לקבל את נתוני הריבית של הבנקים?

בתחילת השבוע שעבר, מיד לאחר העלאת הריבית העשירית של בנק ישראל, רשות התחרות העבירה לבנקים דרישה לקבלת מידע על גלגול עליית הריבית לציבור. מדובר בפעם השלישית שברשות התחרות מבקשים מידע מהבנקים בנושא. במוקד הבקשה הפעם ישנם ממצאים לפיהם הבנקים גלגלו את העלאות הריבית בעיקר לפיקדונות של עסקים גדולים וחזקים, עליהם הם מתחרים, ולא לעסקים הקטנים יותר ולמשקי הבית, להם כוח מיקוח נמוך יותר.

● להתרחק מיזמיות נדל"ן: מנהל קרנות הגידור ממליץ איך להכות את השוק
● ראש בראש: המספרים של שחקני ניהול הגמל אלטשולר שחם ומור
● באוצר נפרדים מהכלכלנית הראשית, אבל בקושי התחילו באיתור מחליף

זאת, כאשר ברקע עומדים נתונים ברורים של בנק ישראל, לפיהם הבנקים העלו את הריביות על ההלוואות בשיעור גבוה הרבה יותר מאשר הריביות שהם מעניקים לכל הסגמנטים בציבור על הפיקדונות.

לא נלחמים על הלקוחות הקטנים

ברשות התחרות החלו בבדיקת הנושא עם תחילת העלאות הריבית באפריל שעבר. הדרישה הראשונה לקבלת מידע הועברה לבנקים בספטמבר כאשר סבב השלמות הועבר להם במרץ. בסבב ההשלמות, התבררה שונות גדולה בין לקוחות שונים, לפיה עסקים גדולים נהנו מריבית גבוהה יותר על הפיקדונות, בעוד שאל יתר הלקוחות כמעט לא גולגלה עליית הריבית, כך שהפער בין הסגמנטים הולך וגדל.

על כן, הוחלט ברשות התחרות על הרחבת הבדיקה, שכללה דרישה לקבל את גובה הריבית על הפיקדונות ואת שיעור הגלגול של בנק ישראל על פי הסגמנטים השונים - עסקים גדולים, עסקים קטנים ומשקי בית. הסיבה לפערים המתרחבים ביניהם היא שאל מול העסקים הגדולים יש תחרות בין הבנקים, כאשר מעבר להיקף הכספים הגדול שאלו מחזיקים, הם גם מבצעים השוואה בין הבנקים; זאת לעומת רבים מבין העסקים הקטנים ומשקי הבית, שנוטים להפקיד את הכסף היכן שהם מחזיקים חשבון פעיל.

מנגד, מצד הבנקים, אל מול משקי הבית יש שיווי משקל מתואם בין הבנקים והם לא ממהרים להתחרות אחד מול השני על לקוחות של בנק אחר, כך שהלקוחות החלשים יותר מקבלים פחות הצעות מבנקים אחרים. חשוב לציין כי שיווי המשקל הזה, לפיו הבנקים לא "פולשים" לנתח השוק של המתחרים בקרב משקי הבית והעסקים הקטנים, לא מהווה הפרה של חוק התחרות, ומותר לפי חוק ובית המשפט העליון אף קבע זאת.

השלב האחרון בבקשות המידע?

כך, מי שיכול לאתגר את הבנקים בנושא הם גופים חוץ־בנקאיים, שזכו לאחרונה לבשורה משמחת מהכנסת, כשבמסגרת חוק ההסדרים קודם גם חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום. במסגרת השינוי בחוק, הוצא ממנו האיסור לפיו ארנקים דיגיטליים לא יוכלו להעניק ריבית על פיקדון.

ברשות התחרות מאמינים שהבדיקה שלהם, יחד עם השינוי בחוק, תזיז את הבנקים במערכת מעמדתם הנוכחית, כך שלמעשה הבדיקה נועדה לוודא שהבנקים לא יכשילו את השחקנים החדשים, מה שכן מהווה הפרה של חוק התחרות.

בדרך כלל בדיקות כאלה, בארץ וגם בעולם, אורכות כשנה־שנה וחצי, וככל הנראה זהו השלב האחרון בבקשות המידע, כך שברשות התחרות צפויים להתחיל לגבש את חוות הדעת שלהם בנושא בקרוב. ברשות יצטרכו לבנות תיק שיעמוד בביקורת שיפוטית, כך שיאפשר מצד אחד כניסת שחקנים חדשים ומצד שני יהיה בו כדי להצביע על הפרה של חוק התחרות.

נציין כי מי שאמור לפקח על הנושא, לאחר כניסת השחקנים החדשים לשוק היא הרשות לניירות ערך, שם הסבירו כי "כמו בכל ענף ובמיוחד בענף הפיננסים, תחרות מייעלת את המערכת, משפרת את השירות ומוזילה עלויות לצרכן. בכך, נאפשר לחברות שיקבלו מאתנו רישיון הזדמנות אמיתית לייצר תחרות בת קיימא מול הבנקים וחברות כרטיסי האשראי".

משה קמחי, מנכ"ל ומייסד חברת הפינטק נימה, שהופיע בפני הוועדה למיזמים ציבוריים בראשות ח"כ דוד טל, שאישרה את השינוי בחוק סביב מתן ריבית על פיקדונות בארנקים דיגיטליים, אמר כי בסביבת הריבית הנוכחית, כשהאינפלציה גואה ושוחקת את הכסף, הפערים בין היכולת של הבנקים להציע ריבית על הפיקדונות לבין יתר המתחרים היא קריטית לתחרות.

"השירות של ניהול כספי הלקוחות לא מצוי רק אצל הבנקים. עד היום נימה ושכמותה לא יכלו לתת תרומה מלאה ללקוחות שלהם, וזאת ללא סיבה הגיונית", מסביר קמחי.

"בדיונים בכנסת, אמרתי שאנחנו לא מתכוונים לתת הלוואה מהכספים שמוחזקים אצלנו, אבל מדוע למנוע מאיתנו לגלגל חלק מהכסף שאנחנו מנהלים עבור הלקוחות שלנו ללקוחות? את כספי הלקוחות אנחנו מפקידים בפיקדון בבנק, אז למה אני לא יכול לתת ללקוח שלי חלוקת רווח מהתשואה שאני עושה עליו? אנחנו מנהלים את הכספים בהתאם לאופן הנדרש מאיתנו, ולכן הטיעון שאנחנו עלולים להשקיע את הכספים באופן מסוכן הוא מופרך.

"זאת כאשר לחלק מהלקוחות שלנו (נימה החלה את דרכה כפתרון להעברת כספים לעובדים זרים, ר"ו), אין כלל חשבון בנק והם נמצאים מחוץ למערכת הבנקאית ובעצם מודרים כעת מההטבה הזו".