שר הכלכלה ניר ברקת: "המונופולים מעלים מחירים בלי סיבה, ואנחנו נדרשים לצעדים דרסטיים"

לקראת כנס האנרגיה של גלובס, שר הכלכלה ניר ברקת התראיין לעורכת גלובס נעמה סיקולר בנושא טכנולוגיה בשוק האנרגיה, הפוטנציאל של ההייטק הישראלי והנושאים השנויים במחלוקת - איך מורידים את יוקר המחיה, האם ההתנגשות מול רשות התחרות הכרחית, ואיך מתנהלים כלכלית בנושא הרפורמה המשפטית. 

● מנכ"ל אנרג'יאן: "הטכנולוגיה והחדשנות הישראלים ישנו את עסקי הנפט והגז הגלובליים" | כנס האנרגיה של גלובס
● בכיר בהליברטון: ליזמות וחדשנות יש תפקיד מרכזי בתעשיית האנרגיה | כנס האנרגיה של גלובס

הראיון נפתח בשאלה למה דווקא עכשיו אנחנו שומעים את ברקת מתבטא בעניין יוקר המחיה, והתשובה של השר היא: "נכנסנו למשרד לפני 5 חודשים".

ברקת ממשיך להסביר כי "הנענו את הרגולציה הישראלית לכבד את הרגולציה האירופית, ובאמצעות פיילוט קרפור הוכחנו שאפשר לייבא מוצרים על-פי התקן האירופי. אנחנו מתכוונים להרחיב את זה בצורה דרמטית".

התקציב היה אמור להיות הזדמנות גדולה להעביר בשורות בנושא יוקר המחיה, ואנחנו לא רואים כאלה. 
"התקציב יביא יציבות למשק, ועכשיו הולכים לסדרה של מהלכים משלימים. קרפור הצליחה להוריד באופן דרמטי את מחירי המוצרים שהיא הביאה על-פי התקן האירופי, וגם היצרנים הקיימים הורידו מחירים", אומר ברקת. "עכשיו אנחנו ניגשים לטפל במונופולים ובקרטלים. שמתי מחדש את החוק לפירוק המונופולים (שימנע מיבואנים לייבא בבלעדיות יותר מיצרן גדול אחד, ע"א), ונעבוד על זה עם ראש הממשלה ושר האוצר. העברת התקציב דרשה מאיתנו המון אנרגיה, ואנחנו עכשיו מתפנים לעסוק בדברים נוספים להורדת יוקר המחיה".

"הרגולציה הישראלית מטורללת"

קל לכעוס על המונופולים, לפעמים בצדק. אבל זה לא לחפש את המטרה הקלה מדי? אנחנו מחפשים כותרות מהירות או מהלכים אגרסיביים וארוכי-טווח שבאמת משנים את המשק הישראלי מן היסוד?
"אין שוק חופשי בישראל בתחום המזון. יש עשרות שנים תפיסה מונופוליסטית ותחושה של אי מוגן. יש למונופולים חומת הגנה, והם מעלים מחירים כי הם יכולים. זה ישתנה מהשורש. גם הקמעונאים רוצים את האפשרות לייבא על-פי תקינה אירופית, והבטחתי להם את זה. עכשיו הולכים לחקיקה לגבי זה".

אני שומעת שאחת הבעיות הגדולות מסתתרת דווקא במשרד אחר, משרד הבריאות, כמו בעניין הטואלטיקה. יש גם צרות בנושא הכשרות. איך מתגברים על החסמים האלה?
"עובדים מסודר. התחלנו במה שבמשרד שלנו. מ-1 באפריל, תחום התמרוקים פתוח, ואפשר להיכנס עם תקינה אירופית. את תראי מדי חודש יותר מוצרים, יותר יבואנים, יותר רשתות מחו"ל. מה שאנחנו מצליחים להביא ככה הוא הרבה יותר זול. המונופולים מעלים מחירים בלי סיבה, כי השינוע הבינלאומי במגמת ירידה. אנחנו נדאג שיותר מוצרים ייכנסו ויורידו מחירים. את המונופולים נפרק בצורה מסודרת. ברגע שיהיה שוק תחרותי, לא יהיה צורך להתערב בשוק - אבל כרגע אנחנו נדרשים לצעדים דרסטיים". 

כשהוא נשאל על האמירה "לפרק" את קוקה-קולה, מסביר ברקת כי "כשיש למישהו פלח שוק שנחשב מונופול, מבחינתי הוא לא יכול לשווק עוד מוצרים שגם הם מונופוליסטיים. אם יש לך יתרון בתחום אחד, לא תוכל להיכנס לתחומים נוספים. כך נעשה בחוק, כי כוח המיקוח שלהם מול הקמעונאים הוא לא תחרותי. הם מדכא תחרות של שחקנים קטנים ויוצר שיבוש במחירים. התפקיד שלנו ושל רשות התחרות, שלצערי לא מספיק מתפקדת, זה לוודא שיש תחרות - זה להילחם במונופולים".  

● ברקת נגד קוקה-קולה: "המוצרים בישראל מהיקרים בעולם, שוקל להכניס אותם לפיקוח" 

מי הגורם מספר אחת ליוקר המחיה בישראל? אולי זו דווקא הממשלה? כשמסתכלים על הוצאות משק הבית, רואים דיור, חשמל, מים, ארנונה… סל הצריכה של משק בית היא לא רק מזון.
"התשובה היא מורכבת. השוק בישראל לא תחרותי. יש לזה כמה סיבות: הרגולציה הישראלית שהייתה מאוד מגבילה, לא היו מוכנים לקחת מוצרים בחו"ל ולהעביר אותם את הרגולציה הישראלית המטורללת. אפשרנו רגולציה אירופית. שנית, הלכנו על סדרה של חוקים שמפרקים את הרעיון של יבואן בלעדי. יבואן שינסה למנוע יבוא מקביל, יחטוף עד 100 מיליון שקל קנס. בנוסף, נפרק את המונופולים. נרחיב את זה לרכב ותחומים נוספים.

"יש לנו שיח עם שר החקלאות דיכטר, ונראה איך אפשר לעזור לתחום המזון הטרי. אי-אפשר לעשות הכול בדקה אחת, אז מתחילים עם מוצרי הצריכה. בישיבת הממשלה עלה האתגר הגדול של מינהל מקרקעי ישראל, איך משווקים קרקע ללוחמי צבא בצפון, איך ננהל אחרת קרקע לטובת אזורי תעשייה ותעסוקה על-מנת שהקרקע תחכה ליזם, במקום שהיזם ישלם על הקרקע לפני שהוא פותח מפעל. זה ירחיב את הצמיחה במשק וירחיב את היצע הדיור בפריפריה. אחרי התקציב, כולנו מתפנים להתעסק בנושאים נוספים בזכות היציבות הפוליטית".

בוא נדבר על רשות התחרות. נהיה פופולרי להיכנס ברגולטורים ובשומרי סף. מה אתה רוצה ממנה? זו רשות סטטוטורית עצמאית, אתה לא יכול להורות לה לפתוח חקירה פלילית נגד מישהו.
"זו רגולציה שתחת משרדי. היא צריכה לקיים את המדיניות שמוכתבת על-ידי הממשלה. דבר שני, יש פערים גדולים בתפיסת עולם לגבי איך צריך להתנהג רגולטור בתחום התחרות. זה לא התחיל ב-5 חודשים שלי, ואין מי שמבין עניין ולא יסכים איתי שרשות התחרות היא חלשה ולא מתמודדת באפקטיביות מול המונופולים והקרטלים". 

● ניסיון ההדחה של הממונה על התחרות: המאבקים, המחלוקות והסיכוי שזה יקרה 

תן לי מהלך אחד שציפית שהיא תעשה ולא נעשה.
"לא אכנס לפרטים, זה יגיע במכתב מנומק. יש פער בתפיסה - רשות התחרות היא הכלי עם הכי הרבה שיניים. יש לה יכולת לחקור עדים, וזה כלי שהוא לא מנוצל. התגובה היא לא שם. אני מסתכל אחורה בכל ההתנהלות במשק, יש פער גדול בין היכולות לבין התוצאה. במבחן התוצאה, אין תחרות במשק הישראלי. אני רוצה שהרשות תמליץ מה צריך, לא רק מה אי-אפשר לעשות. אילו חוקים לשים, אילו עוד כלים צריך".

לא קל חוקית, אולי בצדק, לפטר את מנהלת רשות התחרות. יש לך הסכמה של הממשלה והייעוץ המשפטי לממשלה? יש לך רוב לזה?
"אנחנו נבחרים פעם בארבע שנים. אין דבר כזה מסמר בלי ראש שאי-אפשר לגעת בו. אם הכול עובד טוב, יש לנו הרבה עבודה לעשות ביחד. אבל אם זה לא עובד? זו האחריות שלי, כנציג הממשלה, לראות מה צריך לשנות. יש תהליך מסודר בחוק. בסוף התהליך זה יובא להמלצת הממשלה, ולפי השיחות שעשיתי, אני מאמין שההחלטה תתקבל פה אחד".

"העבודה בבניית המדינה לא הסתיימה, ואנחנו זקוקים לכולם"

אתה איש הייטק בעברך. אנחנו שומעים את תעשיית ההייטק מאוד מודאגת ממה שקורה היום בישראל. הם דווקא נהנים משער הדולר שעכשיו פועל לטובתם, אבל תעשיות אחרות, שגם עליהן אתה ממונה, מאוד מודאגות ממנו. איפה אנחנו עומדים עם הרפורמה המשפטית?
"יש רוב גדול בעם ישראל לתיקונים במערכת המשפט. כפי שאמר ראש הממשלה, בואו ניתן לשיח שמתקיים בבית הנשיא להגיע להסכמות רחבות. זה הדבר שנכון למדינת ישראל".

אתה היית מוכן לוותר על הסוגיה שנמצאת הכי במחלוקת - הוועדה לבחירת שופטים? היית מוכן ללכת לפשרה כואבת?
"יש לצוותים של הליכוד והקואליציה להידבר. אני לא אנהל משא-ומתן פה על העניין הזה. אני רוצה להגיד לחברים בהייטק: יש לנו מדינה אחת וכלכלה אחת. היתרון היחסי של ישראל זה בטכנולוגיה, בשווקים הבינלאומיים. זה הענף שכולנו יושבים עליו. לא חכם לכרות אותו. אני פטריוט, ציוני, ליברל, ליכודניק שמאמין בשוק פתוח. אנחנו אנשים של דמוקרטיה. לקראת פסח הרמתי כוסית עם סניף רמת גן (של הליכוד, ע"א) ושאלתי: מישהו חושב שצריך ללכת למקום שהוא לא דמוקרטיה? כולנו מאמינים בדמוקרטיה. אנחנו מציעים לשפר את הדמוקרטיה".

לשאלה אם לא צריך להקשיב לקולות רבים בעם שמודאגים מהמצב ורואים בו שינוי קולוסאלי של כללי המשחק, עונה ברקת כי לכך נועדו הדיונים בבית הנשיא. "לי מאוד חשוב לקבל דברים בהסכמות רחבות", הוא אומר. "למה? כי אז זה לא משתנה. צריך להרגיע את הציבור, לחזור להשקיע בישראל, יש לנו המון עבודה בבניית מדינת ישראל. העבודה לא הסתיימה, ואנחנו זקוקים לכולם".

השיחה שלנו מתקיימת לקראת כנס אנרגיה בשיתוף עם אנרג'יאן, שהיא חברה בינלאומית שבחרה להשקיע בישראל. יש משהו שאתה יכול להגיד למשקיעים כמוהם ולהגיד להם שהכול יהיה בסדר?
"אנחנו רוצים את טובת מדינת ישראל. אנחנו רוצים לחזק את הדמוקרטיה. מה שאנחנו שומעים מבית הנשיא זה מכנה משותף לא מבוטל. בואו נתמקד בצמיחה - יש משבר בינלאומי, בעיניי זו הזדמנות לצאת בעוצמה גדולה לשווקים העולמיים. כולנו צריכים לשים את החששות בצד ולהתחיל עם יותר אמון הדדי בין חלקי העם, קואליציה ואופוזיציה. הדיונים בבית הנשיא נעשים ברוח הזאת, ואני מאוד אופטימי, כי אני אדם אופטימי מטבעי".

לקראת סיום, מילה שלך כמי שמכיר גם את התעשייה וגם את הכלכלה הגלובלית ואת המצב הגאו-פוליטי, על הפוטנציאל של מאגרי הגז בישראל כמחולל שינוי אזורי. 
"לפני כמה שנים היה ויכוח האם להוציא או לא להוציא את הגז מהמים. איפה הייתה היום מדינת ישראל אם לא היה לנו את המשאב הזה? הפכנו למעצמה, אנחנו יצואנים של גז ואנרגיה, ובעניין הזה השר ישראל כ"ץ עושה עבודה טובה מאוד יחד עם הממשלה. הפכנו משפיעים על הסביבה שלנו. תחשבי איפה היינו ביוקר המחיה אם לא היה לנו את הגז. אנחנו צריכים לנצל את העובדה שיש לנו גז ולהאיץ את הצמיחה במשאב הטבעי הגדול של מדינת ישראל - המוח היהודי והתעשייה הטכנולוגית".

אתה רואה את התעשייה הטכנולוגית מתחברת לעולמות הגז שנתפסים כיותר מיושנים?
"אם נתחבר למדטק, פודטק, אגרוטק, לדזרטק, AI - שם העולם רוצה אותנו. אנחנו כ-360 אלף עובדי טכנולוגיה, ואנחנו צריכים להגיע ל-2 מיליון בעוד 15-20 שנה. ככל שנמנף את הטכנולוגיה ואת היזמות הישראלית לשווקים הבינלאומיים, זה מכניס לנו מטבע זר, והחברות שלנו מצליחות יותר. הטכנולוגיה מטייבת ומשפרת את התחומים שפעם היו מסורתיים.

"הייתי לא מזמן בהודו ודיברתי עם מקבילי בהודו. כשהוא שמע שאנחנו מתעסקים בטכנולוגיית מדבר, טיוב מים, אנרגיה, מזון… הפה שלו נפער. הוא אמר: 'אני רוצה כזה'. העולם מחפש טכנולוגיה ישראלית, ואנחנו צריכים לאפשר ליזמים להגיע לשווקים הבינלאומיים. זה חלק מהותי מתפיסת העבודה שלי כשר הכלכלה והתעשייה, ונעזור להם באמצעות הנספחים שלנו בכל העולם. זה הדבר הבא אחרי הגז באדמה. המוח הישראלי שממציא פטנטים זה המשאב הכי גדול, ואנחנו צריכים לנצל אותו בהצלחה". 

*** גילוי מלא: כנס ENERGY 2023 של גלובס נערך בשיתוף החברות אנרג'יאן והליברטון