הסכר בנובה-קאחובקה התפוצץ בלילה השלישי של מה שמשרד ההגנה הרוסי מתאר כ"מתקפת הנגד האוקראינית הכושלת". הסכר הזה היה במשך עשרות שנים מקור המים, לשתייה ולהשקיה, של מאות אלפי בני אדם, משני עברי קו החזית. פיצוצו - נזק חלקי לפי הרוסים, הרס מוחלט לפי האוקראינים - מביא את מלחמת רוסיה נגד אוקראינה אל שלב חדש: פגיעה ישירה בעצם יכולתה של אוכלוסייה אזרחית להתקיים.
● פיצוץ הסכר הענק באוקראינה: מה היקף הנזק, והאם יש סכנה גרעינית? | שאלות ותשובות
● הצרות בקריפטו מוכיחות: לביטקוין אין עתיד, השוק צריך חזון חדש | מומחים כותבים
חוזר ונכנס לשימוש המונח "אקוסייד", ecocide באנגלית, זאת אומרת "השמדת הסביבה". אין שום חוק בין לאומי האוסר אותה, בתור שכזאת, בניגוד לג'נוסייד (השמדת עם). אבל צילומי לוויין מראים את פוטנציאל ההרס של מה שמתרחש על גדות נהר הדניפרו, בחבל חרסון, בדרום אוקראינה, בדרך היורדת לחצי האי קרים. עשרות אלפים נקראו לפנות את בתיהם. המים גואים בחוצות הערים והעיירות. רוחבו של הדניפרו הוכפל במקומות מסוימים. המים חדלו לזרום בברזים.
משרד ההגנה של אוקראינה צייץ את צילומיהם של אחדים מן הדיירים בגן החיות של חאקובקה. 300 בעלי חיים טבעו. "הרוסים רוצים להרוס כל מה שרוח חיים באפו", צייץ משרד ההגנה בקייב.
חשבון אינסטגרם של אוקראיני בעיר חרסון מראה גבר זוחל אל מחילות מוצפות וחוזר ומגיח מהן עם בני אדם ועם כלבים. "הלילה המפחיד ביותר בהיסטוריה של חרסון", כותב אוקראיני אחר.
"זה רק יום אחד של תוקפנות רוסית", צייץ נשיא אוקראינה וולודומיר זלנסקי, "זה רק אקט רוסי אחד של טרור. זה רק פשע מלחמה רוסי אחד […] רוסיה מנהלת מלחמה נגד החיים עצמם, נגד הטבע, נגד הציביליזציה".
הרוסים כבשו את קאחובקה בארבע שעות
רוסיה מטילה את האחריות על "מחבלים אוקראינים". סניגוריה אומרים שלרוסיה אין כל עניין בהריסת הסכר. הלוא הצדקה מרכזית למלחמתה נגד אוקראינה הייתה רצונה להבטיח את אספקת המים של חצי האי קרים. הסכר בנובה-קאחובקה הוא חוליה מרכזית באספקה הזו, באמצעות "תעלת צפון קרים".
אוקראינה חסמה את התעלה לאחר שרוסיה פלשה לקרים וסיפחה אותה, ב-2014. שלטונות הכיבוש ניסו למצוא חלופה, אבל בעיות המים בצפון קרים החמירו והלכו.
תושב באזור חרסון באוקראינה מפנה את השור שלו לאחר שהעיירה שלו הוצפה במים / צילום: Reuters, Kyodo
הסכר בקאחובקה נפל בידי חיל הפלישה הרוסי ביום הראשון של המלחמה. ההיסטוריון האוקראיני הבולט סרהי פלוחי כותב בספר חדש, כי זו הייתה המפלה האוקראינית הגדולה ביותר בפתיחת המלחמה. טור רוסי משוריין חצה את הגבול מחצי האי קרים, "והתנהל בקלות בכביש הראשי, כאשר אות-הזיהוי Z מתנוססת על דפנותיהם של כלי הרכב", זו האות המציינת את צבא הפלישה. בקאחובקה חיכו להם רק 80 חיילים אוקראיניים לא-חמושים. הם הגיעו לשם ב-11 בבוקר, והניפו את דגלם. בזה תם הקרב על נובה חאקובקה.
החובבנות והרשלנות, ואולי הבגידה, היו שיעור כזה עד שאין פלא שוולדימיר פוטין ציפה להתמוטטות מסוחררת של אוקראינה. מהירות ההתקדמות של צבאו בחזית הדרום הייתה שווה למהירות הנסיעה של משאית בלי עצירות.
מיקולא ריזאק, ראש העיר הסמוכה של טאבריסק, נתקל בטנק רוסי, שצודד תותח לעבר מכוניתו. הוא מיהר לטלפן אל הפיקוד הצבאי האוקראיני בחרסון, עיר המחוז הגדולה. "איך זה יתכן שטנקים רוסיים, טילי גראד ונגמ"שים יגיעו הנה מארמיאנסק (בחה"א קרים) בתוך ארבע שעות?", ריזאק שאל. התשובה הגיעה עד מהרה: חרסון עצמה נפלה שבוע אחד אחר כך, כמעט ללא קרב, התבוסה החמורה ביותר שאוקראינה נחלה במלחמה הזו.
אבל חרסון גם ציינה התאוששות מזהירה. האוקראינים חזרו ושחררו את העיר כמעט תשעה חודשים לאחר נפילתה. הם לא הצליחו, לעומת זאת, לשחרר את נובה-קאחובקה.
חיילים רוסים שומרים על תחנת הכוח סמוך לנהר הדנייפר באזור חרסון / צילום: Associated Press, AP Photo
שטח מוצף לא ישוחרר?
פרשן צבאי בכיר בטלוויזיה הרוסית הכריז, כי אין לו ספק שפיצוץ הסכר תוכנן "בוושינגטון ובלונדון, בעיקר בלונדון". אבל אפילו המנחה בתוכנית הטלוויזיה שבה דיבר גילתה ספקנות.
מתקפת הנגד האוקראינית, שהכול מצפים לה זה חודשים, אינה יכולה להתנהל בשטח מוצף. הסכר העניק לאוקראינים את מקום החצייה הצר והנוח ביותר של נהר הדניפרו. עליהם לחצות את הנהר אם הם רוצים להדוף את הרוסים מחבל חרסון, ולהגיע אל קרים. זו משימה קשה ביותר בכל מקרה, אבל עכשיו, משנהרס הסכר והדניפרו עולה על גדותיו, המשימה נראית קשה מנשוא.
פינוי תושבים מאזור נובה-קאחובקה לאחר פיצוץ הסכר / צילום: Reuters, Vladyslav Musiienko
הרעיון של פיצוץ סכרים, או לפחות של פתיחת מחסומיהם, לא נולד השבוע באוקראינה. ההולנדים חזרו והציפו חלקים ניכרים של ארצם בימי מלחמה במשך מאות שנים. הסינים עשו כן במרוצת מלחמתם נגד יפן, בשנות ה-30. גרמניה הנאצית עשתה כן באזורים של איטליה שהיו בשליטתה, כדי להאט את התקדמות בעלות הברית.
האוקראינים עצמם הרסו סכר על נהר אירפין, צפונה מקייב, כדי לעכב את הצבא הרוסי בדרכו אל העיר, בימי המלחמה הראשונים.
גם הסובייטים לא היססו להשתמש בנשק ההצפה. בקיץ 1941, הגרמנים התקדמו אל עומק אוקראינה במהירות מסחררת. כאשר הגיעו אל שערי זאפוריז'יה, לא הרחק מקאחובקה, סוכנים של המשטרה החשאית הסובייטית נשלחו להרוס את הסכר ההידרו-חשמלי הגדול על נהר הדניפרו. הם עשו כן בהצלחה יתרה, ומבלי להזהיר את האוכלוסייה.
כפרים הוצפו לאורך הנהר. היסטוריונים מעריכים את מספר הקורבנות בכ-20 אלף עד 100 אלף הרוגים. "אנשים זעקו לעזרה. הפרות געו, החזירים נחרו. אנשים טיפסו על העצים", סיפר ניצול אחד בשידור טלוויזיה באוקראינה לפני עשר שנים (מצוטט באתר rferl.org). הטלוויזיה הקרינה אפילו סרט ארכיון המראה את פיצוץ הסכר. חמש שנים ארכה בנייתו; שש שנים ארך שיקומו, לאחר המלחמה.
"סדרה כמעט רצופה של אגמים"
הסכר של קאחובקה נבנה כחלק מפרויקט תיעוש רחב ממדים של אוקראינה, שהתחיל ב-1956. הסובייטים בנו חמישה מאגרי-מים לאורך הדניפרו, ש"הפכו את נתיב המים הזה לסדרה כמעט רצופה של אגמים", מגבול בלארוס בצפון עד הים השחור בדרום (על פי ההיסטוריון פול רוברט מאגוצ'י Magocsi, בספרו "היסטוריה של אוקראינה", 2010).
על אגם קאחובקה, סמוך לעיר אנרהודאר (אנרגודאר, ברוסית), הוקמה ב-1984 תחנת כוח גרעינית. היא ידועה יותר בשם החבל שהיא משרתת, זאפוריז'יה. גורל התחנה מהלך אימים על אירופה מאז הימים הראשונים של המלחמה. זו תחנת הכוח הגדולה ביותר ביבשת, ואסון צ'רנוביל של 1986 יחוויר לעומת מה שעלול לקרות אם יאונה כל רע לתחנה הזו. מחסור במים לשם צינון הכור הגרעיני הוא בדיוק מה שהסוכנות הבין לאומית לאנרגיה אטומית חוששת מפניו.
בית בעיר דניפרו באוקראינה שנפגע מההצפה לאחר פיצוץ הסכר / צילום: Reuters, Ivan Antypenko
שלוש שאלות יעסיקו אותנו בימים הבאים:
האם יהיה אפשר להציג ראיות חותכות לזהותם של הורסי הסכר?
מה היקף הפגיעה באוכלוסייה האזרחית ומה שיעור הנזק הכלכלי?
האומנם הצפת דרום הדניפרו תשבש את מהלכה של מתקפת הנגד האוקראינית?
ארה"ב ובריטניה נמנעו ביממה הראשונה שלאחר הפיצוץ מלהפנות אצבע מאשימה. דיווחים עיתונאיים ייחסו למקורות ביון אמריקאים לא מזוהים את ההערכה שידה של רוסיה במעל. אבל דוברים רשמיים נזהרו יותר. מזכ"ל האו"ם אמר את המובן מאליו: זה לא היה קורה אלמלא רוסיה פלשה לאוקראינה.
אכן, כל כך הרבה דברים רעים לא היו קורים בשנה האחרונה אלמלא פלשה רוסיה לאוקראינה.
רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני. ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.
כתבות
ני"ע
