אג"ח או מניות? ישראל או ארה"ב? בכירי שוק ההון ממליצים איפה לשים את הכסף

איפה כדאי לשים את הכסף בסביבה המאקרו כלכלית הנוכחית, ועל רקע כניסת ה־AI לחיינו? בכירי עולם ההשקעות שהשתתפו בפאנל "אתגרים, סיכונים והזדמנויות: איפה לשים את הכסף?", חלקו את התובנות שלהם בנושא.

את הפאנל הנחה רועי ויינברגר, כתב הבנקים והביטוח של גלובס, והשתתפו בו אבנר חדד, מנכ"ל הפניקס בית השקעות; ענת לוין, מנכ"לית בלקרוק ישראל; רונית הראל בן זאב, מנכ"לית S&P מעלות; ורון סנטור, שותף מייסד בקרן ספרה.

● החשב הכללי יהלי רוטנברג: "המשקיעים מתחילים לחזור לשוק הישראלי" | ועידת ההשקעות 2023
● אלונה בר און: "האחריות של גלובס היא לתווך את המציאות המשתנה" | ועידת ההשקעות 2023

"תקופה של שינוי דרמטי, יהיו מנצחות מעטות"

בפתח הפאנל הבכירים דנו בשאלה האם אנו בדרך לבועה חדשה, או שה־AI היא בעלת צמיחה בת קיימא. לוין מבלקרוק התייחסה ראשונה ואמרה כי "אנו בתקופה של שינוי מאוד דרמטי. תזכרו שמעולם האינטרנט, ענן וכו' יצאו בסוף חברות מעטות שניצחו בגדול.

"אנחנו חושבים שמה שיקרה זה שהדבר ישפיע על תעשיות שעד היום פחות הושפעו כמו תחבורה ואנרגיה. הבריאות, למשל, הולכת להשתנות דרמטית. יהיו מנצחות מעטות".

גם סנטור מקרן ספרה ציין שההשלכות יהיו דרמטיות. "אבל בסוף, השוק כדפוס חוזר נוטה להערכת יתר בטווח הקצר והערכת יתר בטווח הארוך. בטווח הקצר יש הייפ, מתנקזים למספר חברות מצומצם ומעלים לשוויים שלא בטוח שאפשר לתמוך בהם. לכו אחורה לשנת 2000, השוק רץ מהר, התנפחו בועות ואחרי זה רוב החברות התרסקו. קטונתי ביכולת לתזמן שוק, אבל לטווח הבינוני פלוס יש המון מודלים שמשתנים".

"פעם בתקופה יש טרנד מסוים שהאירוע האמיתי שלו יותר משמעותי מהתרגום שלו לשוק ההון", הסביר חדד מהפניקס. "צריך לקחת את הדברים בחשבון, זה לא מסונכרן, שעון אחד מתקדם והניסיון שלנו לתרגם לתשואות לא בהכרח מסונכרן".

הראל בן זאב מ־ S&P מעלות התייחסה לדירוגים ואמרה שנזילות היא מילת המפתח בדירוג. לדבריה, ככל שהתקופה מאתגרת הדגש הוא גם לטווח קצר וגם לטווח הארוך. "אנחנו לא בהכרח מסתכלים על שוק החוב והגמישות הפיננסית לא בהכרח נובעת מיכולת הגיוס בטווח הקצר. בטווח הקרוב, צריך להסתכל על תחום הנדל"ן - 30%־40% מגיוס החוב בישראל נמצא שם. הפרופיל הפיננסי של החברות הישראליות בתחום מאפשר להן להגיע לתקופה המאתגרת במצב יחסית חיובי.

"עם זאת, להערכתנו חברות יתחילו להוריד מינוף כדי לשמור על יחסי כיסוי. אנחנו מניחים שבסה"כ חברות עם מינוף לא מאוד גבוה יצליחו ברובן לשרוד את התקופה. מנגד, השווקים יהיו מאתגרים עבור חברות חלשות או כאלו שבמינוף גבוה".

בשלב הזה לוין ביקשה להסב את תשומת הלב לסדקים שעדיין לא באים לידי ביטוי. "שוקי ההון הצליחו לפספס בצורה מעוררת השתאות את העובדה שהריבית לא תרד ב־2023. חלק מהפספוס לא לוקח בחשבון שנצטרך לחיות עם ריבית גבוהה יותר זמן. אלו סדקים שמתחילים לראות אותם וראינו אותם בקטן בבנקאות בארה"ב.

"הנזילות שתצא מהבנקים אומרת שתנאי האשראי בבנקים יהיו יותר הדוקים. חברות שנערכו בעולם של ריבית נמוכה עדיין פוגשות היום שוק שבו הן צריכות לשלם כפול על המימון שלהן והרווחיות של חלקן לא מתאימה לעולם אינפלציוני".

"העולם הולך למוצרים עוקבים"

במהלך הפאנל הבכירים נשאלו על המעבר למוצרים מחקים, כשאחד מהם הוא בתחום האג"ח. "מה שקורה בישראל בחודשים האחרונים זה יותר שינוי בהתנהגות של סוגי הלקוחות", הסביר חדד. "לקוחות פרטיים מוכרים בעיקר קרנות אקטיביות, רואים שגופים מוסדיים קונים בעיקר מדדים, גם בארץ וגם בחו"ל. המרכיב של חו"ל כבר הרבה שנים הולך וגדל.

"רואים את השווקים בישראל מתחילים להתייצב עם קצת סימנים חיוביים. כן אנחנו יודעים להגיד שגם בישראל וגם בעולם יותר כסף חדש שנכנס הולך להשקעות עוקבות ופחות לאקטיביות".

בן זאב ציינה כי "מהנתונים שלנו עולה שבעשר שנים האחרונות היה שינוי מאוד משמעותי והעולם הולך למוצרים עוקבים".

אצל לוין מבלקרוק המצב מעט שונה. "אצלנו זה בערך חצי־חצי. בסוף יש גם שינוי בתפיסה מה זה השקעה במדד פסיבי, הקרנות הן סוג של קבוצת רכישה לאדם פרטי שלא יכול להגיע להשקעה הבודדת. יש מקום שנכון לעשות את זה באופן פסיבי ויש מקומות שנכון יותר באופן יותר אקטיבי.

"אחד השינויים העצומים זה העלייה של מדדים פסיביים באג"ח. בתקופה של תנודתיות כה גדולה במאקרו ואי בהירות באינפלציה, היכולת של מוסדיים לסדר את התיק באמצעות מדדים יותר גבוהה מאשר בניירות בודדים. חלק גדול משוק ההון זה באיזה טכנולוגיה אתה קונה את המדדים. השאלה אם בקרן אקטיבית או פסיבית והשאלה איפה זה יותר זול ויותר מדויק. בקרנות שאנו קוראים פסיביות יש כאלה שנהיות יותר אקטיביות, משנות את עצמן תוך כדי תנועה".

חדד: "בגלל לחץ המכירות בשוק בישראל נוצרו לא מעט הזדמנויות באג"ח ובמניות, ולדעתי מדדים לא יכולים לתת את הפתרון כי יש שונות גבוהה בין ניירות. דווקא הכלי האקטיבי יכול לאפשר לנצל את ההזדמנות".

סנטור הסביר כי "צריך להגדיר מי הלקוח. גופים קטנים יותר צריכים לבנות את התיק מלמטה ולא בהכרח להסתכל על המדד כשיקול מהותי".

"לא לשים את כל הביצים בסל אחד"

איך אתם רואים את הדולר?

לוין: "מטבעות זה הפרשי ריביות בין שווקים פלוס רמת הסיכון שהוא בדרך כלל גיאופוליטי. בישראל יש גם סיכון בסיס שנוסף על פער הריביות והשאלה מה קורה לו לא בהכרח קשורה לתוצאה של אירוע פוליטי.

"הניסיון לנחש לאיפה המטבעות יגיעו הוא ניסיון מכובד, אבל כשמדברים על עולם של השקעות זה בסה"כ עוד מימד שנמצא מאחורי מה בחרתי. צריכים לחשוב על השקעות בצורה תלת ממדית".

ת"א 125 או S&P 500?

הראל בן זאב: "לא לשים את כל הביצים בסל אחד. השוק הישראלי יותר ריכוזי. S&P 500 מייצג שוק יותר משוכלל עם הרבה יותר סקטורים ולטעמי צריך לשים עליו יותר דגש".

אג"ח או מניות?

לוין: "אין בכלל שאלה. התיק המסורתי היה 60%־40%. עכשיו אנחנו נמצאים בעולם שכמעט הכל נמצא בתשואה עתידית די דומה.

"ברור שצריך לקחת את ההכנסה ולשאול מי משלם לנו. בגלל שחברות שיידעו להתמודד עם האינפלציה הן טובות מאוד להשקעה כרגע, ויש תזוזה בשוק, לפחות בואו נעבור ל־50%־50%. במניות נתבסס על המניות שהולכות להיות המנצחות של עלייה באינפלציה וריביות. וניפגש עוד שנה".

חדד: "אין לנו יכולת גבוהה לנחש איזה סגמנט יעלה יותר או פחות. השקעה בחברה רק באמצעות אנליזה מדויקת. אני הייתי הולך על מה שהשוק מציע - מדדים".

לסיום, הבכירים שיתפו כיצד הם רואים את העתיד הקרוב. "טכנולוגיה זה לא מחזורי", אמר סנטור. "כמעט כל ענף בטכנולוגיה יכול לחלחל לתחומים אחרים".

"שני שלישים מהצרכנים בעולם הולכים להיות מעל גיל 65, העולם מזדקן", ציינה לוין. "גם כל סיפור האנרגיה מאוד מעניין, בייחוד אחרי כל המשברים".

 *** גילוי מלא: הוועידה בשיתוף קבוצת הפניקס ובחסות קבוצת שטראוס