היחסים המתוחים בין מנהלת רשות החברות, מיכל רוזנבוים, לבין השר הממונה עליה, דוד אמסלם, הגיעו לנקודת רתיחה. אמסלם נכנס לתפקיד לפני פחות מחודשיים, וכבר הצטברו מחלוקות רבות בינו לבין רוזנבוים. בהן, כוונתו לשנות מהיסוד את שיטת המינויים לדירקטוריונים בחברות הממשלתיות, הדחת יו"ר דואר ישראל, ומינוי יושבי־ראש לחברת החשמל ולנמל אשדוד.
במקביל לתחלופת מכתבים חריפים בין השניים, אמסלם ורוזנבוים צפויים להיפגש ביום שני לפגישה דרוכה, שעשויה להיות גורלית להמשך הדרך של רשות החברות. הפגישה, שזומנה על־ידי אמסלם כדי "לבדוק מה התפקשש בדרך", הייתה אמורה להתקיים כבר לפני מספר שבועות, אבל נדחתה מספר פעמים.
● מנהלת רשות החברות לשרים: "למנות יו"ר לחברת חשמל בהקדם"
● שר חדש נולד בליכוד, ויש לו תוכנית מסודרת בנוגע למינויים פוליטיים
● השרים מחכים שנבחרת הדירקטורים תבוטל, וכ-20 חברות ממשלתיות תקועות
● "שיקראו לי דורסנית": מנהלת רשות החברות מסכמת שנה בתפקיד
איך התחיל הסכסוך בין אמסלם לרוזנבוים?
הסיפור מאחורי הפגישה המתוחה התחיל בנמל אשדוד. יושבת־הראש הוותיקה של הנמל, אורנה הוזמן־בכור, סיימה את הקדנציה, ואמסלם ביקש להחליפה בשאול שניידר, החבר בדירקטוריון הנמל. כשהמינוי הגיע לטיפול הרשות, הם הצביעו על קושי - הוותק של שניידר עלול להיות קצר מכדי להתמנות כיו"ר לתקופה של 3 שנים. לכן, היועצים המשפטיים של הרשות פנו לייעוץ המשפטי לממשלה, כמקובל במקרים כאלה, מה שהוביל לעיכוב המינוי באופן שהכעיס מאוד את אמסלם.
קצפו של השר יצא בעיקר על כך שברשות החברות פנו למשרד המשפטים בעניין המינוי. בסביבת רשות החברות טוענים כי אמסלם דרש לזמן את עורך הדין ברשות, זה שפנה לייעוץ המשפטי, לשיחת נזיפה. רוזנבוים סירבה, ולאחר מכן אמסלם זימן אותה להגיע אל לשכתו ביחד עם הייעוץ המשפטי של הרשות. הפגישה ההיא בוטלה, ובמקביל לשכת אמסלם זימנה ישירות את היועצת המשפטית של הרשות להיפגש עמו ביחידות, ללא נוכחות רוזנבוים וללא ידיעתה, כדי לדון בנושא תיקון חוק החברות והמינויים לדירקטוריונים.
בסביבתו של אמסלם מכחישים בתוקף שהוא מעוניין להדיח את רוזנבוים, וגם ברשות החברות לא מכירים כוונה קונקרטית כזאת. אבל גורמים המצויים בפרטים סבורים כי לנוכח הקרע בין השניים, זה רק עניין של זמן עד שאמסלם ינסה להדיח את רוזנבוים. אך זו לא תהיה משימה פשוטה. אמסלם יידרש להליך משפטי סבוך כדי להדיח את רוזנבוים, שכולל בין השאר את הייעוץ המשפטי לממשלה, שצפויים להתנגד למהלך.
ברשות החברות רואים אחרת מאמסלם את הטריגר שהביא לשבר בין השר לרגולטורית הכפופה לו. לפי עמדה זו, אמסלם ביקש מרשות החברות שיכינו מסמך משפטי לקראת ביטול נבחרת הדירקטורים. רוזנבוים סירבה, וכעת ברשות חוששים כי אמסלם מנסה למצוא מסלול עוקף לנבחרת, שהיא מאגר של דירקטורים פוטנציאלים ממנו רשאים השרים למנות נציגים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות.
אצל אמסלם מכחישים את הטענה, אבל לא מסתירים את כוונתם להוביל מהפכה בנבחרת הדירקטורים. לשיטתם, התוכנית לא תבטל את נבחרת הדירקטורים, אלא תרחיב אותה משמעותית. כמה משמעותית? אם לנבחרת הנוכחית התקבלו כ־1,400 מנהלים בכירים, כעת המחשבה היא להגדיל את המאגר לסדר גודל משוער של 10,000 איש. לשם המחשה, לנבחרת שנקבעה בשנה שעברה הגישו מועמדות כ־12 אלף איש. אצל אמסלם, על פניו, כמעט כולם היו מתקבלים.
הרציונל שמציג אמסלם הוא פתיחת אפשרויות הקבלה, כדי לגוון את הדירקטורים בחברות הממשלתיות. הגם שאין כל פסול בכך, וטענות באשר להרכב ההומוגני של הנבחרות נשמעו לאורך השנים גם מצד מנהלי הרשות עצמם, החשש של רוזנבוים וגורמים רבים אחרים בשירות המדינה הוא אחר. רשות החברות חולשת על מינויי מאות דירקטורים ויושבי־ראש בחברות כמו חברת החשמל, נמל אשדוד והחברות הביטחוניות. ללא בקרה ראויה, מדובר במאגר ג'ובים בלתי נדלה שחולש על כמה מהתפקידים החשובים והרגישים במשק.
אמסלם מכחיש את הטענות שבכוונתו לבטל את הוועדה לבדיקת מינויים, שתפקידה לוודא כי המועמדים לדירקטורים עומדים בקריטריונים מקצועיים ומשפטיים. בראש הוועדה עומדת כיום השופטת בדימוס בלהה גילאור, שצפויה לפרוש בקרוב. היא תוחלף על־ידי השופטת החברה בוועדה, שולמית דותן. דותן תמונה תחילה כממלאת־מקום במשך שנה, לבקשת אמסלם. דותן זכתה לתמיכת רוזנבוים, אם כי ככל הנראה תמכה תחילה במועמד אחר.
המינויים שמסתבכים: מחברת חשמל ועד הדואר
מאז שר האוצר בצלאל סמוטריץ' העניק לאמסלם לפני מספר חודשים את האחריות על רשות החברות, אמסלם מתבקש לאשר כל מינוי לדירקטוריונים של חברות ממשלתיות. זו הסיבה שמתעכב, למשל, אישור יו"ר לחברת החשמל, שהדירקטוריון הסוער שלה נעדר יושב־ראש כבר כמעט שנתיים. שר האנרגיה, ישראל כ"ץ, חתם על מינויה של אלונה שפר-קארו, אולם החתימה הסופית מתעכבת אצל אמסלם, והמינוי תקוע.
חזית נוספת בין אמסלם לרוזנבוים היא בשאלת הדחת יו"ר דואר ישראל, מישאל וקנין, על־ידי שר התקשורת, שלמה קרעי. רוזנבוים תומכת בוקנין, בעוד אמסלם תומך בקרעי. "אין בסיס לטענתכם כי מר וקנין אינו ממלא כראוי את תפקידו כיו"ר דירקטוריון החברה, ואין בסיס להדחתו מתפקידו", כתבה בשבוע שעבר רוזנבוים לשני השרים מהליכוד, והזהירה כי הדחתו של וקנין "עלולה לסכל את הפרטת הדואר". היא אף גייסה יועץ תקשורת שיסייע לה בכל הקשור להפרטה.
היחסים בין השניים לא תמיד היו עכורים
למרבה האירוניה, פחות משלוש שנים לפני שעלתה התהייה האם דוד אמסלם ידיח את רוזנבוים, היה זה לא אחר מאמסלם עצמו שניסה דווקא למנות את רוזנבוים לתפקיד מנהלת רשות החברות. באותה העת כיהן אמסלם כשר הדיגיטל והחזיק כמו היום בסמכות המינסטריאלית על הרשות. כבר אז הוא הצהיר על כוונתו לבטל את מוסד הנבחרת, באופן שלא הפריע אז לרוזנבוים לרצות את התפקיד תחתיו.
לבסוף המינוי לא יצא לפועל, הממשלה התפרקה, ורוזנבוים מונתה לאותו התפקיד בו חפצה על־ידי יריב הליכוד, שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.