בכל העולם אוהבים את ראש הממשלה נרנדרה מודי - וגם את השוק ההודי

נרנדרה מודי הוא "המנהיג הפופולרי ביותר בעולם", חוזרים ומזכירים חסידיו, ומצטטים את סקרי דעת הקהל. אף אומנם, הסקרים מעניקים לו 70% ויותר. ספק אם מנהיג נבחר כלשהו מתקרב אל הרמה הזו. הוא נמצא בשנה העשירית של שלטונו, ובגיל 72 נראה ששנים ארוכות של שלטון עדיין מצפות לו. אין בהודו אף פוליטיקאי אחד המתקרב להשתוות אליו. האופוזיציה מפורדת וחסרת כיוון.

● כך תיחשפו למוצרי החיסכון וההשקעה בפנסיה שהיכו את המדדים | בדיקת גלובס
● "עולים להתקפה": שינוי הכיוון של אחת מקרנות ההשקעה הגדולות בעולם 

אבל הפופולריות של מודי אינה רק עניין פנימי. ראש ממשלת הודו התחיל ביום ג' את ביקורו הרשמי הראשון בארה"ב (הוא היה בה עוד קודם, אבל לא באופן רשמי) באווירה כללית של התפעמות. האיש הזה - המתקשה לדבר אנגלית, בא מן הרבדים הנמוכים ביותר של החברה ההודית, וקשור בטבח המוני של מוסלמים במדינה שבראשה עמד לפני 20 שנה - מסובב את העולם על אצבעו הקטנה.

פשוט קשה להעלות על הדעת מנהיג מרכזי המצליח יותר ממנו להתהלך בין הטיפות, לזכות ברצון טוב ולטפח יחסים ענפים, בו-זמנית, עם ארצות שאינן סובלות זו את זו.

מי זולתו יכול להתחבק אינטימית עם מנהיגי ארה"ב ורוסיה, סין ויפן ואוסטרליה, ישראל ואיראן, טורקיה וארמניה. מי זולתו יכול לשבת בשתי בריתות דה-פאקטו, BRICS (לצד סין, רוסיה, ברזיל ודרום אפריקה) ו"הרביעייה" (לצד ארה״ב, יפן ואוסטרליה), האומרות לכאורה דבר והיפוכו. הראשונה רוצה להוריד את אמריקה מגדולתה אחת ולתמיד, ולסיים את עליונות הדולר; השנייה מתאמת מערך הגנה משותף נגד סין באוקיאנוס השקט ובאוקיאנוס ההודי.

רוצה ב"מקום הראוי לה"

מודי אמר השבוע בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל", כי "שורר אמון חסר תקדים" בין דלהי לוושינגטון. הוא הטעים במיוחד את שיתוף הפעולה ביניהן בתחום הביטחון. וזאת לדעת: יצואנית הנשק החשובה ביותר של הודו היא רוסיה. ישראל באה בעקבותיה.

מודי רוצה לשנות את כללי ההתנהגות וההתארגנות של העולם כדי להכיר במשקלה הגובר של הודו, לא רק במספר אוכלוסייה (היא חלפה על פני סין), אלא גם בכלכלה ובטכנולוגיה. אומנם כל דיבור על הצורך ב"עולם רב-קוטבי" מכוון בראש ובראשונה נגד ארה"ב, אבל הוא מטעים, כי "הודו אינה חותרת להחליף שום ארץ. אנחנו רוצים שהודו תזכה במקום הראוי לה".

והיא מצפה בהחלט שבמקום הראוי הזה היא לא תידרש לעמוד בציפיותיו של איש. למשל, היא זועפת כאשר המערב דוחק בה להביע איזושהי הסתייגות מן החורבן שרוסיה ממיטה על אוקראינה.

יש לה יחסי שכנות מסובכים משלה, עם סין. 3,000 ק"מ של גבול משותף שולחים תזכורות תקופתיות על פוטנציאל התלקחות. מודי מדגיש את הצורך להכיר בריבונות ובשלמות טריטוריאלית. סין אינה מכירה בריבונות הודו על נתחים ניכרים של שטחה. התנהגותה של סין כלפי טייוואן תהיה מבחן להתנהגותה האפשרית כלפי הודו.

כמובן, חרדת הודו לשלמות טריטוריאלית אינה מוחלת באופן שווה, בוודאי לא על אוקראינה.

מודי הוא סוכן נוסע של הודו. הוא רוצה השקעות, והוא רוצה שהמשקיעים יאפשרו להודו לייצר בעצמה את המוצרים שהם מנסים למכור. זו הדרך היחידה אל ליבה של הודו ואל ליבו. לאפל למשל היו נחוצות שנים ארוכות כדי להבין את זה. קשה להאמין, אבל רק בשנה שעברה היא נכנסה רשמית לשוק ההודי. ביום הראשון של ביקורו בארה"ב, מודי נועד עם אילון מאסק, והזמין אותו לסור לביקור.

הצלחתו של מודי להלך קסמים על מארחיו בדמוקרטיות המערביות מרשימה במיוחד לנוכח שיעור התרחקותה של הודו מן האידיאלים של הדמוקרטיה המערבית. מודי מצמצם ללא הרף את מרחב הפעולה והנשימה של האופוזיציה.

יש לו עכשיו עדיפות עליונה אחת: לנצח בבחירות של השנה הבאה. כמובן, הוא אינו שונה ממנהיגים אחרים, המכלכלים את מדיניותם על פי צורכיהם האלקטורליים. אבל הודו אינה כאחת הארצות. כל אחת מ-29 מדינותיה מייצגת קוסמוס של בעיות.

רודף יריבים פוליטיים

מודי לא ויתר על היעד המוצהר שלו זה שנים: "לנקות" את הודו ממפלגת הקונגרס, אשר משלה בכיפה ב-55 מ-67 השנים הראשונות של הודו, עד 2014. איבת מודי למפלגה הזו חורגת הרבה מן הגבולות של יריבות פוליטית. כרוך בה תיעוב עמוק.

השבוע נמחק שמו של ראש הממשלה הראשון, ג'ווהרלל נהרו, מן המוזיאון שהוקם באתר ביתו במרכז ניו דלהי. שוו בנפשכם את בנימין נתניהו מוחק את שמו של בן גוריון מן הבית בשדה בוקר.

מודי גם חוזר ומשתמש בזרועות אכיפת החוק כדי לרדוף יריבים פוליטיים. הבולשת הפדרלית נשלחת לחקור ולעצור, ופוליטיקאים בכירים של האופוזיציה מוחזקים במעצר לאורך זמן, ללא משפט.

לפני שבוע, הבולשת פשטה על ביתו של שר בממשלת טאמיל נאדו, מדינה דרומית חשובה מאוד, שבירתה היא צ'נאיי. הוא נגרר מביתו ב-2 לפנות בוקר על חשדות של הלבנת כספים. בתוך שעות אחדות הוא הובהל אל בית החולים, ורופא ציווה על ניתוח מעקפים.

למודי יש בעיה. מפלגתו נמצאת באופוזיציה בכל מדינות הדרום. עתה זה היא סבלה תבוסה מהממת באחת המדינות האלה, קארנאטאקה, שבנגלור היא בירתה. הוא רוצה שליטה מלאה, גם בזירה הארצית וגם בזירה המקומית; והוא מוכן להרחיק לכת בהשגת השליטה הזו, באמצעים אלקטורליים יותר או פחות.

כלכלת "היגוי אוטומטי"

היועץ הכלכלי הראשי של ממשלת הודו, אנאנתה נגסוואראן, הכריז בשבוע שעבר, כי כלכלת הודו מתקדמת עכשיו ב"היגוי אוטומטי". אין לאיש כל צורך לדאוג, מובטחת לה תקופה בלתי מופרעת של צמיחה, 6.5%-7% בשנה, במשך 10 עד 15 שנים, "כמו סין בין 1979 ל-2008", מבלי שיהיה עליה לחשוש מפני התחממות-יתר. כל נזקי הקורונה היו כלא היו, אמר היועץ הראשי.

התוצר המקומי הגולמי צמח בשנה שעברה ב-7.2%, הגבוה בעולם כפי שההודים אינם חדלים להזכיר, והוא, היועץ הראשי, סמוך ובטוח שהמספר יהיה גבוה אפילו יותר עד ינואר 2026.

קצת קשה להאמין שכלכלן בכיר ידבר כך. עצם ההשוואה עם סין ב-1979 היא מופרכת על פניה. נגסוואראן לא דיבר ככלכלן רציונלי, אלא כתעמלן מפלגתי, תשעה חודשים לפני הבחירות. זה כנראה המסר שהממונים עליו רוצים לשמוע.

הקלות שבה רצונם מתמלא מלמדת כל כך הרבה על מצב העניינים בהודו. לפיתת הברזל של נרנדרה מודי ושל שותפו העיקרי, שר הפנים רב הכוח אמיט שאה, סביב צווארה של הודו משאירה מקום מוגבל להפליא לוויכוח חופשי, בתוך הממשלה או מחוצה לה.

אבל כל זה נדחק עכשיו אל השוליים. מסע מודי לוושינגטון, כולל נאום בקונגרס, הוא מסע ניצחון לכל דבר.