פרשת ההונאה שמסעירה את ההייטק: היזמת בדתה לקוחות וזייפה מסמכים - כעת המשקיעים מנסים להציל את כספם

מזה מספר חודשים, המשקיעים בסטארט־אפ ג'ונקו (Joonko) חושדים שדברים לא מתנהלים כשורה בחברה. לטענתם, הם ביקשו שוב ושוב מהמנכ"לית והמייסדת עילית רז להקים מנגנון שמטרתו לפקח על הפעילות הפיננסית, אך היא מצידה גררה רגליים.

● הישראלי שמאחורי עסקת ה-AI החמה בסיליקון ואלי: "יש בועה"
● הקרן שמוקמת דווקא עכשיו והפרט החשוב שבביוג'ן שכחו לספר

בשבוע שעבר החשד הפך למציאות, לאחר שמספר משקיעים בחברה גילו כי המנכ"לית רז הציגה מצגי שווא כלפי המשקיעים, וניפחה באופן מלאכותי את מספר הלקוחות בחברה. חלק מהשיטות כללו הצגת מועמד בשלב הפיילוט החינמי כלקוח משלם, ובין השאר, נודע גם על זיוף מסמכים. כך, המנכ"לית גילתה בחברות שונות מיהם הלקוחות הפוטנציאליים, וזייפה קבלות, מסמכי חתימה ואישורים של העברות כספים כאילו היו לקוחות משלמים, למרות שלא היו כאלה. ככל הנראה הזיופים אירעו רק לאחרונה ולא התגלו בבדיקת הנאותות האחרונה שנערכה על ידי אינסייט בתחילת שנת 2022.

 עילית רז, מנכ''לית ומייסדת ג'ונקו / צילום: צילום: איל יצהר, עריכה: גלובס

כעת, אינסייט פרטנרס, שהובילה את סבב הגיוס האחרון של החברה, מנסה להציל חלק מהכספים שלה. קרן הענק רוצה להחזיר לעצמה את החלק הארי מתוך 12 מיליון דולר שהשקיעה בג'ונקו בסוף השנה שעברה, ששיקף לה אז שווי של 77 מיליון דולר. בדירקטוריון החברה מאמינים שלמרות מקרי ההונאה שאירעו בה, קופתה עדיין מלאה, וניתן יהיה לחלץ ממנה את חלקה בהשקעה.

גם הקרנות ורטקס, אלבמה פיוצ'רס וטרגט גלובל נמצאות במו"מ כדי להשיג את החלק היחסי שלהן מקופת המזומנים.

"התנהלות לא אתית ומעשי הונאה"

בשבוע שעבר החליטו קרנות ההון־סיכון המשקיעות בחברה וכמה מחברי ההנהלה, לפתוח בבדיקה על רקע דיווחי שווא של המנכ"לית. לאחר שממצאי הבדיקה הוצגו בפני רז, היא הודתה בהן והחליטה לפרוש לאלתר מהחברה. בעקבות כך, בתחילת השבוע זומנו רוב העובדים בחברה, כ־40 איש, לשיחות שימוע לפני פיטורים במשרדי החברה ברחוב יגאל אלון בתל אביב.

כעת מבררת קבוצת הבדיקה האם היו נוספים בחברה שידעו או חשדו בקיומה של ההונאה. נראה כי המשקיעים בררו את המנהלים האמינים עליהם על מנת לבצע את הבדיקה באופן מהימן. את הבדיקה מוביל מטעם המשקיעים וההנהלה אילן בנד, סמנכ״ל התפעול החדש שונה לפני יותר חודש, ככל הנראה כאשר החלו החשדות. שותף נוסף לבדיקה הוא אביב כהן, ראש המטה בחברה. 

אינסייט הגיבה באופן קשה לממצאי הבדיקה, ולפי ההערכה, ליעד אגמון, שהצטרף לדירקטוריון החברה בספטמבר 2022, היה מאלה שיזמו פעילות נגד המנהלת והתנהלות החברה. כאמור, בדירקטוריון טוענים כי ניסו לשכנע את רז להקים מנגנון בקרה שייפקח על הפעילות הפיננסית בחברה, אך היא התמהמה בנושא. "החברה הבחינה לאחרונה בהצהרות השווא בדוחות הפיננסים", נמסר מהדירקטוריון.

 ליעד אגמון, שותף בקרן אינסייט פרטנרס / צילום: איל יצהר

"כתוצאה מכך, הדירקטוריון וכמה מהמנהלים הבכירים בחברה פתחו בבדיקה של ביצועיה, ממנה עלתה תמונה לפיה התנהלות המנכ"לית כללה מעשים בוטים, התנהלות לא אתית ומעשי הונאה שגרמו נזק לבעלי המניות ולחברה. המנכ"לית עומתה עם הממצאים של הבדיקה ועזבה מרצונה. המצב נלמד כעת תחת חקירה פנימית וצעדים נוספים נשקלים בימים אלה".

קרן אינסייט אף הוסיפה כי היא "איננה סובלת כל ממצא של התנהגות בלתי הולמת, הונאה או פעילות בלתי חוקית בקרן ההשקעות או בכל אחת מחברות הפורטפוליו".

יש לציין שבמהלך שיחת העימות עם המשקיעים הבטיחה רז להחזיר את הכסף של הסקנדרי, בהיקף של מאות אלפי דולרים. מעבר לכך, אין כלפיה טענות כספיות.

על פי ההערכות, אינסייט השקיעה מאות מיליוני דולרים בישראל והיא מחזיקה בפורטפוליו עשיר שכולל 100 חברות הייטק פעילות בהן: וויז, סנטינל וואן, פאפאיה גלובל, מון אקטיב, סימפלי (לשעבר ג'ויטיונס) ולייטריקס.

פער עצום בין התדמית למציאות

המשבר בג'ונקו הוא לא רק ניפוח מספרים - אלא גם תרבות ארגונית שלפי דיווחי עובדים, ועובדים לשעבר, באה לידי ביטוי באווירה מתוחה בחברה, יצירת "מעמדות" של עובדים מקורבים יותר או פחות להנהלה ובתחלופת עובדים תכופה. הדבר עולה בקנה אחד עם התבטאות הדירקטוריון כי נמצאו גם התנהגויות "בוטות".

הממצאים מייצרים פער שלא ניתן לגישור בין התדמית שטיפחה לעצמה ג'ונקו במהלך השנים האחרונות לבין המציאות בתוך כתלי החברה. ג'ונקו, שקרויה על שמה של האישה הראשונה שהגיעה לפסגת הר האוורסט, הוקמה במטרה לקדם מטרות חברתיות ולאפשר את שילובם של מיעוטים ואוכלוסיות מוחלשות בהייטק.

החברה משווקת מערכת המאפשרת שיתוף קורות חיים של מועמדים בולטים מרקעים מוחלשים שהגיעו לשלבים מתקדמים בראיונות עבודה - אך לא התקבלו - בין מנהלי משאבי אנוש. זאת, מתוך מטרה לקדם מועמדים איכותיים בקרב נשים, שחורים, טרנסים, בעלי מוגבלויות, בני הגיל השלישי ויוצאי צבא ארה"ב, שיש לשים אליהם לב לפני בחינה של מועמדים מקרב אוכלוסיות חזקות יותר.

"באווירה הקיימת של קידום גיוון תעסוקתי בקרב אוכלוסיות חלשות ממגדרים ורקעים שונים, לא היה משקיע שלא היה רוצה להיות קרוב לחברה הזו", אמר לגלובס מקורב לחברה. "רז הייתה מנכ"לית אישה - ואין הרבה כאלה בהייטק - והיא גייסה הרבה כסף בתוך זמן קצר בנושא שקל למכור אותו. היא הייתה יופי של מושב בכל פאנל שכיבד את עצמו".

רז הופיעה אפילו בפאנל שהתקיים בועידת גלובס לעסקים, שבועות ספורים לאחר שגייסה את הסיבוב האחרון בהובלת אינסייט. "אנחנו מגייסים עובדים ממגזרים שלא מיוצגים בהייטק", אמרה. "את כל הסבב הזה עשיתי מול חברות אמריקאיות, והוא היה קשה הרבה יותר מהסבב הקודם שנסגר שנה קודם לכן".

היא הייתה מנכ"לית מוערכת, התארחה בפודקסטים ונתנה ראיונות רבים לעיתונות. האחרון שבהם היה לאתר וואלה, שניתן רק לפני שבועיים, שם סיפרה כי החברה מגייסת למשרות רבות ואף טענה כי "ההצטרפות אלינו יוצרת הזדמנות לצמוח יחד עם החברה ולתרום לשינוי חיובי בעולם". רז גם נהנתה מסיבוב סקנדרי של כמה מאות אלפי דולרים, אותן כאמור הבטיחה להחזיר לאחר השיחה עם המשקיעים.

"תיזת ההשקעה בחברה הייתה נכונה", אומר אחד המשקיעים. "יש בארה"ב מאסה קריטית של חברות ענק שמוכנות להשקיע בנושא הגיוון החברתי ומוכנות להוציא עשרות אלפי דולרים או יותר בשנה על מנת לספק תעודת ביטחון כדי להראות שהן עושות זאת. יחד עם זאת, הערך הטכנולוגי שהחברה הזו הביאה עמה לא היה ברור: מהו הקניין הרוחני של החברה: האם זו מערכת שיתוף קורות החיים או מאגר קורות החיים של מועמדים מרקעים מוחלשים?".

"זה לא המקרה האחרון שיתברר"

ג'ונקו עצמה עברה מספר גלגולים. היא נוסדה בפועל ב־2016 על ידי רז ועוד שני שותפים שעזבו את החברה מאז: אלעד שמילוביץ' וגיא גרינוולד. אז גייסה את כספה ממשקיעים פרטיים כגון אובורי בלאנש והישראלית בת אנוש.

בשנת 2016 התקבלה למאיץ הסטארט־אפים היוקרתי טקסטארס ושנה לאחר מכן כיכבה במאיץ החברות של ענקית תוכנות השיווק סיילספורס. החברה החליפה את המוצר שהיא מפתחת רק ב־2019, אז גייסה סבב ראשוני ('סיד') חדש בן 2.4 מיליון דולר לפי שווי חברה של 4 מיליון מקרן אלבמה פיוצ'רס, ואז החלה לתפוס תאוצה מחדש.

ג'ונקו חוותה גאות יחסית ב־2021 שהיתה שנת שפע בגיוסי עובדים, אך ככל הנראה נקלעה לשפל עם תחילת המשבר בהייטק העולמי שהביא לפיטורים ולעצירת גיוסים - בעיקר בקרב החברות הגדולות. גיוס עובדים ירד לתחתית סדרי העדיפות בחברות רבות והביא בין השאר גם לפיטוריהם של עובדים מוחלשים רבים: בארה"ב, למשל, פוטרו מחברות כמו טוויטר, גוגל ומטא מהגרים רבים שאיבדו במקביל גם את ויזת העבודה שלהם בארה״ב מעבר לאובדן מקום העבודה.

משקיע המקורב לחברה אמר כי "זה לא המקרה האחרון שיתברר, ככל הנראה. בשוק התגלו מקרים נוספים בעלי דמיון כזה או אחר למקרה של ג'ונקו, וכי בכמה מהמקומות העדיפו לטפל בסוגייה בכפפות של משי ובהחבא. במקומות אחרים צפויים אולי תהליכים דומים. הירידה בהיקף השקעות ההון בחברות הייטק כמוה כירידת מפלס המים בבריכה שמגלה מיהם היזמים שהתהלכו ללא כיסוי".

יזמים רבים משתמשים במעטה החשאיות

עילית רז, ככל שהבדיקה בעינה עושה עימה צדק, איננה היחידה בתעשיית ההייטק שמייפה את המספרים עבור המשקיעים או עבור צדדים נוספים. תופעת מצגי השווא היא בעיה נפוצה בענף ההייטק.

באופן מסורתי, חברות הייטק פרטיות - כמו חברות סטארט־אפ - שומרות את נתוני ההכנסות, ההפסדים והלקוחות שלהם בהחבא, מחשש לתחרות. אלה חברות המצויות בשלב ראשוני ורגיש בחייהן, אשר מתחרות גדולות מהן עשויות לעשות שימוש בנתונים שלהן כנגדם. בשלב בוגר יותר הן בוחרות לצאת להנפקה וכך לחשוף לראשונה את המספרים לציבור.

אלא שיזמים רבים עושים שימוש במעטה החשאיות על מנת לפעול באופן המנוגד, לכאורה, לאינטרס של המשקיעים או החברה. בועת השקעות הטכנולוגיה של השנים 2020־2021 משכה משקיעים רבים להייטק הישראלי, כאשר רבים מהם מבצעים בדיקת נאותות קלה יותר, ובפועל מעניקים ליזמים הנחות על מנת להשקיע בהם.

המשקיע הבכיר ביל גרלי קרא להקלת הראש בהשקעה בחברות הייטק "בדיקת נאותות מרחוק" - משקיעים שוויתרו על בדיקת נאותות כשהם סומכים ידיהם על הקרנות האחרות שכבר נמצאות סביב לשולחן.

במקרה של ג'ונקו, אינסייט התלהבה מהמספרים שהוצגו לה בסוף השנה שעברה והחליטה להוביל השקעה של 17 מיליון דולר בחברה, מתוכם 12 מיליון דולר מכספי הקרן. בדיעבד חלק מהנתונים שהוצגו היו מנופחים והצדיקו סיבוב שלא אמור היה להתבצע, כך לפי מקורבים לג'ונקו. משקיעים נוספים שהצטרפו סביב השולחן סמכו ידיהם על אינסייט - והפסידו את כספם, ככל הנראה עד שישימו הקרנות את ידיהן על קופת החברה.

גם כללי הדיווח הפיננסיים בסטארט־אפים הם כחומר ביד היוצר עבור היזמים. מצג השווא השכיח ביותר קשור בהכנסות שנתיות. בתעשייה הוא מכונה כ"בצק", כלומר ניתן ללישה על ידי היזם אבל התוצאה בתנור איננה צפויה.

יזמים ומשקיעים רבים מוותרים על הכנסות או רווחים כמדד להצלחה של חברה צעירה ומתמקדים ב"קצב ההכנסות השנתי" (ARR) - חישוב הצופה בכל חודש כיצד תיראה ההכנסה בסוף השנה, בהתבסס על קצב ההכנסות הנוכחי.

אלא שיזמים רבים נוטים לייפות את המציאות: הם מציגים פיילוטים כחוזים בתשלום; הם מציגים הסכמי שירות חד־פעמיים כשנתיים המתחדשים אוטומטית, וחוזים חודשיים מוצגים כאילו היו שנתיים. צורה אחרת של יפויי המציאות היא הצגת הסכמים המותנים בהיקף שימוש, תוך הצגת החודשים החזקים בלבד.

אם זה לא מספיק, הרי שקצב הכנסות שנתי - נתון הדיווח הפופולרי ביותר על ידי יזמי הייטק - איננו נמצא בתקינה הפיננסית המקובלת ולא מוסדר בכללי החשבונאות. בביקורות החשבונאיות הכנסה היא הפרמטר המרכזי, אך היא איננה מאפשרת ליזמים או למשקיעים להציג המומנטום שקיים לחברה - מה שסייע להם עד לאחרונה לגייס הון רב.

מעילית רז לא נמסרה תגובה.