מה באמת קרה בפרשת הצוללות ומי גזר את הקופון? גלובס חושף פרטים חדשים בפרשה הביטחונית המסעירה

בשנת 2017, בציריך, מנכ"ל מספנות טיסנקרופ דאז, וולטר פרייטג, מתייצב לתשאול בפני פרקליטות המדינה של שווייץ ונציגי הפרקליטות הישראלית. במוקד: חשד לשוחד בכירים במערכת הביטחון הישראלית עבור עסקה לרכישת שלוש צוללות בשווי כ־1.5 מיליארד אירו וספינות טילים בשווי כ־430 מיליון אירו (שכונו פרויקט הקורבטות) מהתאגיד הגרמני. ארבע שנים לאחר אותו תשאול, הוגשו כתבי אישום מהם עולה פרשת השחיתות מהחמורות שידעה מערכת הביטחון הישראלית. 

● פרטים חדשים על פרשת הצוללות: עדותו המלאה של הבכיר בתאגיד הגרמני טיסנקרופ | בלעדי
● זיוף או רשלנות: היכן היו עורכי הדין ורואי החשבון של הסטארט-אפ?
● האותיות הקטנות שמאחורי הטבות הריבית של הבנקים

התשאול התמקד בשלוש דמויות: שייקה ברקת, שהיה נציג חברת טיסנקרופ הגרמנית בישראל; מיקי גנור, שהחליף את ברקת בתפקיד ונאשם בפרשה (לאחר שחזר בו מכוונתו לשמש כעד מדינה); ומפקד חיל הים לשעבר האלוף במיל' אליעזר (צ'ייני) מרום, שהתיק נגדו נסגר.

שנה קודם לכן, שייקה ברקת ניצב מול המצלמות בתוכנית התחקירים "המקור", בה נחשפה הפרשה, וטען כי מרום היה הרוח החיה מאחורי העסקה המפוקפקת ושמטרתו הייתה להדיח את ברקת מתפקידו ולהחליפו בגנור לטובת המהלך - בניגוד לעמדת המנכ"ל פרייטג. זו גם הייתה עדותו בבית המשפט לאחרונה.

בסוף השבוע האחרון, חשפנו בגלובס את החלק הראשון של התשאול, ממנו עלה כי הגרסה של פרייטג לאירועים שונה לחלוטין. פרייטג תיאר את מה שהוא פירש בתור נסיונות לכאורה של ברקת להעלים מס מהרשויות בישראל, גילוי שלדבריו החל להעכיר את היחסים בין השניים. מדבריו של פרייטג עלה גם כי בניגוד לגרסתו בתחקיר המקור, ברקת עבד עבור טיסנקרופ עד שנת 2014 - 5 שנים לאחר שגנור לכאורה החליף אותו בתפקיד ותפר את העסקה.

כעת, גלובס חושף את החלק השני בתמליל, שמגולל את היכרותו של הבכיר בטיסנקרופ עם מי שהיו החשודים העיקריים בפרשה - מרום וגנור. הפרסום לא נועד להטיל דופי באישומים או לצדד באחד הגורמים המעורבים, אלא להציג גרסה נוספת לאירועים, בבחינת זכות הציבור לדעת.

"גנור נבדק במשך חצי שנה"

אחת הטענות המרכזיות בעדותו של ברקת כי החלפתו בגנור התבצעה בניגוד לעמדת המנכ"ל פרייטג. אלא שבתשאולו, הבכיר בתאגיד הגרמני אומר כי "היה ידוע שאנחנו לא רצינו את ברקת יותר לפרויקט 'הקורבטות' ושחיפשנו יועץ חדש. כמה אנשים יצרו קשר בעקבות זאת, שהיו קרובים מדי באותם הזמנים, אלה הרי כמעט תמיד מפקדים שפרשו. היו ביניהם כמה שרק לפני שנה או שנתיים פרשו. זה לא היה כך אצל גנור. גם הוא היה מפקד בחיל הים, אבל לפני בערך 10 עד 15 שנה".

פרייטג שב ומדגיש את בדיקות הרקע שביצעו לגנור לטענתו. "אנחנו, אני ויד ימיני נראה לי, נפגשנו עם גנור בתל אביב ובדקנו אם יש לו חברה אמיתית. זאת אומרת לא 'חברת תא דואר' (ביטוי לחברת קש, דש"א) והלכנו לראות את המשרד ושבאמת עובדים שם אנשים. לאחר מכן, עשינו בדיקת נאותות והגשנו בקשת בדיקה בניהול סיכונים אם יש משהו נגד זה. תמיד צריך לבדוק יועצים מ־א' ועד ת'. אחרי שהוא עבר את כל הבדיקות, הבדיקות נערכות בתוך חצי שנה, הוא קיבל חוזה לקורבטות. זה היה כנראה בערך ב־2009".

איך הגעתם דווקא לגנור?
"הוא התקשר אלינו, ל־HDW (חברה בת בטיסנקרופ שביצעה את העסקה, לימים הפכה לחברת המספנות בתאגיד המכונה TKMS, דש"א) ואנחנו אמרנו לעצמנו, אוקיי, איתו אפשר לנסות".

כשנציגי הפרקליטות שואלים את פרייטג מה הוביל להחלטה להעסיק את גנור, הוא מסביר כי "עבר מספיק זמן מאז שהיה בחיל הים ואנחנו אמרנו נבדוק את כל כולו והוא עשה רושם טוב". פרייטג נשאל איזה תפקיד היה לגנור בארגון, ומי למעשה מינה אותו. כאן, שוב סותר הבכיר הגרמני את גרסתו של העד המרכזי ברקת ו"מניח" כי לא רק שהמינוי היה על דעתו, אלא שהוא עצמו קיבל את ההחלטה.

"היה לו חוזה של יועץ", אומר פרייטג. "אני מניח שאני החלטתי שגנור יהיה היועץ, אבל זה כבר כל כך מזמן. את החוזים לא אני כותב, אלא עורכי הדין בטיסנקרופ. זה צוות שלם וגם הם אמרו שגנור בסדר".

נעבור לגורם מרכזי אחר בפרשה, מפקד חיל הים לשעבר אליעזר (צ'ייני) מרום, שהתיק נגדו, כאמור, נסגר. פרייטג מתאר את היכרותו עם הבכיר. לדבריו, השניים נפגשו לפני שמרום מונה למפקד חיל הים.

"את מר מרום פגשתי לראשונה בסינגפור באיזשהו יריד", אמר פרייטג. "אני כבר לא זוכר מתי זה בדיוק היה, זה יכול להיות כמה שנים לפני הקידום שלו למפקד חיל הים. הוא היה אז נספח צבאי ואחרי זה פגשתי אותו בתור מפקד חיל הים. הוא הגיע ליריד בתור נספח צבאי וביקר בעמדה שלנו ביריד, כמו שגם ביקר בעמדות אחרות, ולאחר מכן כבר הכרנו, אז אף אחד לא היה צריך להכיר בינינו. אחרי היריד בסינגפור לא פגשתי אותו יותר עד שהפך למפקד חיל הים, וכשהיה מפקד חיל הים פגשתי אותו 4, 5, 6 פעמים. פגשתי אותו כל פעם במשרד שלו ופעם הייתה לנו ארוחת ערב בבית המלון שלי, אבל בדרך כלל במשרד שלו במשרד הביטחון".

בהמשך התשאול, שואלים אותו החוקרים האם מרום או אבריאל בר־יוסף - המשנה לראש המל"ל לשעבר שנאשם גם הוא במסגרת הפרשה - המליצו על גנור בתור יועץ. פרייטג משיב בשלילה.

"האם דיברת עם מרום או בר־יוסף על גנור?", מקשים החוקרים. "לא. את בר־יוסף הכרתי רק דרך גנור", מתעקש המנכ"ל. "ממנו לא הייתה יכולה בכלל להגיע המלצה, ועם מרום לא דיברתי על גנור, לא כשהיה נספח צבאי וגם לא כשהיה מפקד חיל הים. פגשתי את מרום רק בתור מפקד חיל הים אחרי שסגרנו כבר חוזה עם גנור".

שני יועצים שונים קיבלו עמלה על אותה עסקה?

נקודה משמעותית נוספת שעולה מתמלילי התשאול, נוגעת לתגמול של גנור על העסקה. אחרי שנים בהן ברקת טען שגנור גבה עמלה שמנה עבור עסקת הצוללות, בעוד הוא סירב לחשוף את העמלה שהוא עצמו קיבל, בשבוע שעבר נחשף בעדותו בבית המשפט כי קיבל עמלה של כ־2% (כ־30 מיליון אירו ברוטו) על שלוש הצוללות, המכונות לאורך העדות 4, 5 ו־6.

בתשאול בציריך, פרייטג טען כי העמלה שקיבל גנור, זהה לזו של ברקת ועמדה על 2%, שיעור נמוך משמעותית מזה הכתוב בכתב האישום נגד גנור - 3.7% מכלל העסקאות העתידיות לרכש כלי שיט, למעט מכירת "צוללת 6", שסוכמה בתקופתו של ברקת.

אלא שבתשאול עצמו, לאחר שפרייטג נשאל האם גנור קיבל עמלות עבור הצוללת השישית, הפרוטוקול מציין הפסקה בת 14 דקות לאחר שמנהל המספנות לשעבר ביקש "לדבר עם מנהל החקירה בארבע עיניים". לאחר מכן, השיב פרייטג, בניגוד לכתב האישום, "כן. כלומר עדיין אמור לקבל תשלומים אבל מה שקרה ב־2013, 2014, אני בכלל לא יודע, את זה תצטרכו לשאול את טיסנקרופ".

נציגי הפרקליטות שואלים מדוע גם גנור וגם ברקת קיבלו עמלה עבור אותה אותה עסקה, של הצוללת השישית. המנכ"ל השיב: "כי הגיע לו, הוא עשה מאמצים". לאורך השיח עם פרייטג, ניכר כי החוקרים ניסו שוב ושוב, להשיג הסבר שיניח את דעתם לכך ששני הסוכנים הישראלים קיבלו עמלה על אותה הצוללת, אך נכשלו להשיג תשובה מפרייטג.

למה מרום "הסתייג" משייקה ברקת?

בשלב זה, עברו החוקרים לעסוק בביקור שקיים פרייטג בישראל ב־26־25 במאי 2009 - ביקור שלפי כתב האישום נערך ביוזמת חיל הים. לטענת התביעה, גנור ניסה במהלך הביקור, בסיוע בר־יוסף ומרום, להפגין בפני הבכיר הגרמני את קשריו במערכות השלטון בישראל ובחיל הים, על מנת לקדם את מינויו בתאגיד. בכתב האישום אף צוין כי בתום אותו ביקור, החל המשא־ומתן על העסקתו של גנור בטיסנקרופ. עם זאת, שייקה ברקת ציין בעדותו כי הוא "לא זוכר שבעקבות הביקור במאי 2009 הוחלפתי".

מנכ"ל מספנות טיסנקרופ טען כי מטרת הנסיעה לירושלים באותו ביקור הייתה רצונו של גנור להכיר לו את שר האוצר דאז, ויו"ר רפאל כיום, ד"ר יובל שטייניץ. "דיברנו כמובן על הקורבטות", אמר פרייטג. "בתור שר האוצר, הוא כמובן אמר שזה יקר, ואני אמרתי לו שאני אנסה שוב לעבוד על השתתפות מצד גרמניה. הוא חשב שזה טוב ונפרדנו".

לאיזו מטרה הצבא הישראלי רצה לרכוש קורבטות בשנת 2009?
"היה פרויקט קורבטות, אנחנו עשינו מצגות ונתנו הצעות. עד כמה שאני יודע הם רצו לרכוש את הקורבטות כדי לאבטח את שדות הגז. אני חושב שהיו אמורים להיות 4 קורבטות. מפקד חיל הים הזה חשב רק על ספינות ולא על צוללות".

כעת, החוקרים מעמתים את הבכיר בתאגיד הגרמני עם הגרסה שמסר ברקת במשטרה. "פרייטג אמר לי שהוא לקח את צ'ייני הצידה ושאל אותו בשקט למה הוא מתנגד לזה שאהיה נוכח בשיחה, וצ'ייני ענה לפרייטג שאם ברקת ממשיך לייצג את המספנה, אתם לא תקבלו עוד חוזה, ואני אחתום על חוזה עם הצרפתים". נציגי הפרקליטות מבקשים מפרייטג לספק את הגרסה שלו לשיחה, והוא בתגובה ממהר להכחיש את הטענה שמרום איים להעביר את החוזה. "צ'ייני, אמו הייתה סינית, את זה הוא אף פעם לא אמר לי שהצרפתים יבואו, זו בכלל לא אופציה", תיאר.

פרייטג רומז שאכן הייתה "הסתייגות" של מרום מברקת, אך הציע פרשנות משלו. "אני שמעתי שמועות שכשמרום נהיה מפקד חיל הים, אז היו שני מועמדים, מרום ומי שהיה אז סגן מפקד חיל הים. מרום נבחר ומה שאני שמעתי זה שברקת עודד את המועמד השני. אפשר להבין שאולי מזה התחילה ההסתייגות בין מרום לברקת".

מעו"ד רווית צמח ועו"ד עמית ניר המייצגים את מיקי גנור לא נמסרה תגובה. 

*** חזקת החפות: הנאשמים בפרשה לא הורשעו, מכחישים את העבירות, ועומדת להם חזקת החפות.