בקרוב ייפגשו באנקרה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ונשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן. המועד אמנם טרם נקבע, אך הנושא המרכזי שיהיה על השולחן כבר ברור: עסקה לייצוא הגז הטבעי מישראל, דרך טורקיה, לאירופה.
● ארדואן: "לא נשכח את ניסיון ההפיכה נגדנו"
● מלכוד החוב של ירדן: קנתה מסין אנרגיה במיליארדים, אבל מצאה גז זול בישראל
● מדוע השמש הפסיקה לזרוח על מתקיני הגגות הסולאריים בישראל
האינטרס הטורקי: מנוף לחץ על אירופה
עד לפני שנים ספורות פגישה רשמית בין הנשיא הטורקי לראש הממשלה הישראלי נראתה כמו חלום רחוק, אבל בשנתיים האחרונות באנקרה שינו גישה. בשנה שעברה, עת כיהן נפתלי בנט כראש הממשלה, ניסה ארדואן לשכנע את ירושלים שהנתיב הכדאי ביותר לייצוא גז ישראלי הוא טורקיה ונראה שמאמצי השכנוע נמשכים עד לרגע זה.
מדוע באנקרה כל כך להוטים לחתום על הסכם? משיחות שניהל גלובס עם גורמים המעורים בפרטים עולה כי בלשכת ארדואן מאמינים שהולכת הגז הישראלי לאירופה, תספק לטורקיה מנוף לחץ משמעותי על המערב, עת תהפוך אנקרה למדינה שיושבת על השאלטר של אספקת הגז הטבעי לאירופה.
אנקרה מפעילה תשתית ענפה של צינורות שמוליכים גז דרך הים השחור והגבולות המזרחיים שלה לכל אירופה. כרגע, רשת הצינורות הזו מוליכה גז משלוש מדינות: רוסיה, אזרבייג'ן, ואיראן - שתיים מהן ידועות ביחסים מתוחים עם המערב, ובפרט בהיעדר יציבות מאספקת הגז שלהן. הגז הרוסי מוחרם כבר יותר משנה על ידי מדינות המערב וטהרן נוהגת להוריד ולהגביר את אספקת הגז שלה בהתאם לצרכיה הפוליטיים. כך, נותרה טורקיה עם תשתית כמעט חסרת תקדים, אך עם מקורות גז שבחלקם לא יציבים.
זו כנראה הסיבה שבלשכת ארדואן סימנו את הגז הישראלי, ובפרט מאגר לוויתן, שידוע לא רק בגודלו המשמעותי, אלא גם ברמת הפקה אמינה ובמיקום אסטרטגי - 120 ק"מ מערבית לחיפה, ולא רחוק מהרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין שאנקרה הכירה בה כמדינה ומעוניינת לספק לה גז. אנקרה לא מתמודדת עם מחסור בגז טבעי, ועל כן מרבית, אם לא כל, ייצוא הגז מישראל צפוי לעבור דרכה לאירופה.
באמצעות תשתית הגז שלה, עם מקור ייבוא נוסף - במקרה הזה ישראל - טורקיה תוכל להשתמש בגז הרב שהיא מובילה לאירופה בתור מנוף לחץ כלפי האיחוד האירופי. אם ארדואן ישיג מקור גז טבעי נוסף על רוסיה, אזרבייג'ן ואיראן, הוא יוכל להחליט לפתע על עצירת הובלה מסוימת של גז לאירופה - וכך להשפיע על המחירים, בעת שבה באירופה פועלים כדי להתנתק סופית מגז רוסי, למרות הביקושים לגז ביבשת. כל זאת, על בסיס גז שרובו ככולו לא מופק בטורקיה, בניגוד, למשל, לשוק הנפט שבו ערב הסעודית מפחיתה את הפקת הנפט בשטחה וכך משפיעה על המחירים.
האינטרס הישראלי: הסכם חסכוני
מלאכת השכנוע לא צפויה להיות קשה במיוחד. שר האנרגיה ישראל כ"ץ מתכוון להגביר את ייצוא הגז הטבעי מישראל, כחלק ממדיניות הממשלה. אלא שכיום ייצוא הגז של ישראל מתבצע אך ורק באמצעות צינורות. במטרה להגדיל את הייצוא, בעזרת הובלה בספינות, נדרש תהליך "הנזלה" (LNG). כיום לישראל אין מתקני הנזלה והיא מתבססת על אלה של מצרים. טורקיה מחזיקה בכמות לא מבוטלת של מתקנים להנזלת גז טבעי שהפכו למוקד עניין עבור הגורמים הישראלים. אם המדינות יחתמו על הסכם, ישראל תוכל ליהנות מהמתקנים ולחסוך השקעה כלכלית לא מבוטלת.
וזה לא החיסכון היחיד בהסכם. אמנם עוד מוקדם לאמוד את סכום העסקה, אך לפי הערכות, הסכם להולכת הגז הטבעי הישראלי באמצעות טורקיה, אם ייחתם, צפוי להסתכם במחיר נמוך משמעותית מהסכם הולכת הגז האחרון שניסתה לקדם ירושלים - עסקה עם קפריסין ויוון שעלותה עמדה על יותר מ־9 מיליארד דולר, והיא נגנזה לבסוף בעקבות נסיגת ארה"ב.
האכזבה האיראנית: תחרות קשה על טורקיה
מי שמביטה מהצד על התחממות היחסים בין אנקרה לירושלים היא טהרן. איראן נחשבת לספקית הגז הטבעי השלישית בגודלה לטורקיה עם כ־10 מיליארד מטרים מעוכבים בשנה. אך כאמור, מדובר באספקת אנרגיה מאוד לא יציבה.
מערכת היחסים בין החברת הלאומית שמבצעת את הולכת הגז, "בוטאש", למקבילתה האיראנית NIGC עלתה על שרטון בינואר האחרון. בזמן שאיראן התקשתה לספק לאזרחיה מספיק גז טבעי, חלה "תקלה מסתורית" שהובילה לכך שטהרן חתכה את אספקת הגז לטורקיה ב־70%. המקרה עורר את זעמם של הטורקים, שלפי שעה לא ששים לחדש את חוזה הגז עם טהרן מעבר לשנת 2026. אלא שאם יבחרו לסיים את ההתקשרות עם איראן, הניסיון של ארדואן לייצר האב טורקי של גז טבעי יסתיים בהחלפה של מקור גז אחד באחר. החלפה שככל הנראה תשפר את מעמדה של טורקיה, אך לא תהפוך אותה למעצמה בתחום.
"חוסר היכולת של איראן למלא אחר מחויבותה לייצוא גז לטורקיה עשוי להוביל להפסקה או הפחתה משמעותית של ייבוא הגז מאיראן", אומר לגלובס ד"ר אומוד שוקרי אסטרטג אנרגיה ויועץ מדיניות בינלאומי. "טורקיה עשויה לקחת את האירוע לתלונה לבית הדין הבינלאומי לצדק, לאחר שבעבר היא השיגה 1.9 מיליארד דולר על מחיר מופקע של הגז האיראני". לדבריו, העובדה שרוסיה הוחרמה על ידי האיחוד האירופי, יצרה תחרות קשה בין מוסקבה לטהרן על השוק הטורקי. "לאיראן יש תחרות קשה מול רוסיה כשעוסקים בהסכם שלה עם טורקיה. מן הצד השני, החל מהשנה הבאה, שדה הגז 'דרום פארס', שמהווה 70% מהפקת הגז באיראן ייכנס למחצית חייו השנייה. לכן, המשך אספקה של 10 BCM בשנה (קצב האספקה הנוכחי לטורקיה, דש"א), יאיץ את התדלדלות המאגר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.