האם ההתלהבות מהשקעה של אינטל בישראל הייתה מוקדמת מדי?

בשעות אחר הצהריים של יום שלישי האחרון, מיד לאחר שנודע על כוונתה של סוכנות הדירוג מודי'ס להוציא הודעה מיוחדת לאור חקיקת צמצום עילת הסבירות, הוציאו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודעה משלהם, המסבירה כי מדובר ב"תגובה רגעית". בתוך כך שורבבו להודעה שמן של שתי ענקיות טכנולוגיה בינלאומיות: אינטל ואנבידיה, שהוזכרו כמי שהתחייבו להשקיע בארץ. "אינטל מתכננת את ההשקעה הגדולה ביותר שלה מחוץ לארה"ב, ותשקיע 25 מיליארד דולר בישראל, ואנבידיה בונה מחשב־על בישראל".

● הנהלת משרד האוצר דנה באיומים לפתוח ב"מרד מסים" 
● הנתון שהפתיע ואיפה נמצאים הסיכונים? 4 גרפים שיגלו לכם - מה המצב האמיתי של המשק הישראלי

זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה עשו השניים שימוש בשמה של אינטל נגד אלה שמאשימים אותם בפגיעה בכלכלה. בחודש שעבר נחתה הודעה לעיתונות שהוציא משרד האוצר בתיבת הדואר האלקטרוני של כלי התקשורת: "אינטל תקים מפעל ענק בהשקעת עתק של כ־25 מיליארד דולר", שבו התגאה ראש הממשלה על "ההשקעה הכי גדולה של חברה בינלאומית אי פעם בישראל".

אי־הדיוקים בהודעה

אולם, שעה קלה לאחר פרסום ההודעה, התברר כי היא כללה כמה אי־דיוקים: ראשית, לא מדובר בהשקעה חדשה להקמת מפעל חדש, אלא בהחלטה לשדרג מפעל הנמצא בבנייה. בנוסף, ההחלטה על בניית המפעל והשגת ההתחייבות מאינטל להקמתו נערכה עוד בממשלת נתניהו הרביעית, כאשר שר האוצר היה משה כחלון. אינטל התחייבה לאחר מכן, בשנת 2021, להשקיע 10 מיליארד דולר במפעל.

 ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

עוד נכתב בהודעה כי הוסכם להעלות את שיעור המס שהחברה תשלם למדינה, ולהעניק לה מענק של יותר מ־3 מיליארד דולר. לגלובס נודע עם זאת כי העסקה נמצאת בשלב מוקדם, וכי מדובר בהכרזה לאחר הסכמה עקרונית בין השתיים. כמה דרישות לקידומה של העסקה עדיין לא יצאו לפועל: אינטל טרם הגישה את בקשתה הרשמית לקבלת מענק מרשות ההשקעות במשרד הכלכלה; יתר על כן, במשרד הכלכלה הופתעו מההכרזה של משרד האוצר, שלא תואמה איתם, על אף שיש למשרד תפקיד מפתח במשא־ומתן על הטבות ממשלתיות הניתנות לחברות זרות. למשרד הכלכלה נגיעה גם לשיעור המס על הרווחים הנקבע לתאגידים.

רשות ההשקעות וצמרת משרד הכלכלה היו מעורבים בהבאתה של אינטל למשא־ומתן, אך לא היו מצויים בשלבים החשובים שכללו את ההסכמה על גובה המענק וגובה המס שייגבה מהחברה. שר הכלכלה ניר ברקת קיבל אומנם עדכונים על הנעשה, אך ניהל מפגשים באופן עצמאי עם בכירים בחברה ואף ניסה לקבוע פגישה עם בכיר באינטל בוושינגטון, שבוטלה בסופו של דבר.

לגלובס נודע כי לאחר התמיהה שהביע ברקת על כך שרשות ההשקעות לא עודכנה בפרטי המשא־ומתן, נפגשו מוקדם יותר השבוע בכירים בשני המשרדים על מנת ליישר את ההדורים ולעדכן בהתפתחויות. זו לא רק אחריותו של משרד האוצר: גורמים המקורבים למשא־ומתן טוענים כי באינטל התעקשו להשאיר אותו דיסקרטי בידיו של אגף התקציבים, על מנת למנוע הדלפות. באינטל סירבו להגיב לנושא.

הקלפים פתוחים

לא תמיד נראו ככה פני הדברים. בשנת 2014, בימי ממשלת נתניהו השלישית, התנהל המשא־ומתן עם שר האוצר דאז, יאיר לפיד ושר הכלכלה דאז נפתלי בנט, באופן אחר. בניית ההצעה לאינטל נעשתה עם נציגים ממרכז ההשקעות, משרד הכלכלה וצמרת משרד האוצר, שעבדו במשותף.

ההבנות העקרוניות על גובה המענק אומנם התקבלו ללא מעורבות ועדת ההשקעות, אך זו ריבונית להחליט בעצמה מה יהיה גובה המענק הממשלתי שיינתן לאינטל על בסיס משא־ומתן, ותהליך בדיקה ארוך. מאחר וזה טרם נערך, הקלפים למעשה פתוחים ועלולים להיטרף מחדש ולשנות את כללי המשחק. גם התכנסות משולשת של ראש רשות המסים, מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד הכלכלה, לניסוח הצהרת מס עקרונית, עדיין לא התקיימה - אם כי בכירים מבטיחים שהיא תצא בקרוב.

בכירים שמכירים את המשא־ומתן הודו כי הוא אומנם נמצא בשלב ההסכמה העקרונית, אך תהליכי האישור ברשות ההשקעות ובדירקטוריון אינטל בלאו הכי נערכים לאחר קבלת ההסכמה. בנוסף, עצם הוצאת ההודעה על ידי נתניהו וסמוטריץ' בעיתוי מוקדם איננה אומרת שאינטל מתכחשת לה, וייתכן שאף רווח למנהליה על כך שנחסכה מהם ההכרזה על שיתוף פעולה עם פוליטיקאים ישראלים מעוררי מחלוקת בארה"ב. עם זאת, העובדה שנתניהו משרבב את שמה של אינטל להודעות שעשויות להתפרש כפוליטיות, ככל הנראה אינה תורמת ליחסים עם החברה.

דיסקרטיות מרבית

יוגב גרדוס, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, הוא הרוח החיה מאחורי המשא־ומתן עם אינטל. לאגף התקציבים תפקיד חשוב בו, מאחר שמדובר במענק אדיר הנמצא ממקורות חוץ־תקציביים. אליו הצטרף גם מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר, עם מעורבות מופחתת של החשכ"ל והיועץ המשפטי של משרד האוצר, אשר בדרך כלל מקבלים תפקיד פעיל יותר בתהליך.

גרדוס, ששמר את הקלפים קרוב לחזה במטרה לשמור על דיסקרטיות מרבית, עדכן בטרם החלה ישיבת הממשלה את נתניהו וסמוטריץ', ובמקביל נערכה שיחה עם דניאל בן עטר, מנכ"ל מערך הייצור של אינטל בישראל וסגן נשיא בחברה העולמית, שבה החליפו הצדדים ברכות.

עם זאת, באינטל היו כאלה שהופתעו מעיתוי ההכרזה. גם אם היא נעשתה בהסכמה מצד בכירים באינטל, מערך הדוברות והשיווק של החברה לא ידע על כוונה לצאת בהודעה משותפת ביום ראשון בבוקר. למעשה, יום קודם לכן הוציאו אינטל וממשלת פולין הודעה משותפת על הקמת מפעל, ויומיים לאחר מכן הוצאה ידיעה דומה בשיתוף ממשלת גרמניה, הכוללת גם תמונת חתימה מחויכת של כל הצדדים.

באשר למפעל בקריית גת - אינטל מעולם לא הודתה באופן רשמי כי הוא יקום, ומצד שני גם לא הכחישה זאת. באתר האינטרנט של החברה מתנוססות ההודעות הרשמיות על המפעלים בפולין וגרמניה - אך לא על ישראל. התגובה ששלחו באינטל, באיחור מה להכרזה הממשלתית, לא התייחסה לעסקה, אלא לכוונה להרחיב את יכולת הייצור שלה בישראל.

 יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים / צילום: עודד קרני

אינטל גם עדיין לא אישרה את ההכרזה בדירקטוריון שלה. תהליך שכזה עלול לקחת עוד כמה חודשים, במקביל להגשת בקשה רשמית למענק במשרד הכלכלה ואישורו על ידה. כעת ההערכה היא כי גם תהליכים אלה יושלמו עד תחילת השנה, ורק אז ניתן יהיה לברך על המוגמר.

ממשרד האוצר נמסר: "העבודה מול אינטל נעשתה באופן מקצועי ביותר, כמו גם העבודה התקשורתית אשר תואמה עם חברת אינטל. גורמי המקצוע ניהלו את התהליך באופן דיסקרטי גם לבקשת החברה, והמשא־ומתן בוצע לשביעות רצון שני הצדדים".

מאינטל נמסר: "ישראל היא מרכז עולמי של טאלנטים טכנולוגיים וחדשנות, ואחד ממרכזי הייצור והמו"פ העולמיים המשמעותיים של אינטל. כוונתנו להרחיב את יכולת הייצור שלנו בישראל מונעת מתוך המחויבות שלנו לענות על צורכי ייצור עתידיים ולתמוך באסטרטגיית IDM 2.0 (פתיחת מערך הייצור לחברות שבבים אחרות - א"ג) של אינטל".