אלוף (במיל') יעקב עמידרור: "האיום בסרבנות יפגע בצה"ל. ישראל תצא מהאירוע חלשה יותר"

המאבק סביב השינויים מרחיקי הלכת שמקדמת הממשלה במערכת המשפט מורגש כמעט בכל מקום, והמתחים והשסעים הפנימיים בחברה הישראלית מגיעים לשיא. הנקודה הבולטת ביותר שמבטאת את השסע, ואולי גם הכואבת במיוחד, נמצאת בצה"ל. במהלך הימים האחרונים המתיחות הזו הגיעה לנקודת רתיחה במקביל להצבעה הדרמטית בכנסת לצמצום עילת הסבירות.

● הציבור מצפה מהקואליציה ומהאופוזיציה להיכנס למו"מ בדחיפות | סקר גלובס המלא
● פרופ' רבקה כרמי: "רופאים שנשלחו להתמחות בחו"ל לא רוצים לחזור לישראל"
● בכירי המשק התייצבו בחזית של מאבק פוליטי. האם התופעה פה כדי להישאר? 

עוד בטרם האישור במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, לא פחות מ-1,194 אנשי חיל אוויר במילואים הודיעו על הפסקת התנדבות. אליהם הצטרפו, כך לפי ארגון "אחים לנשק", כ-10,000 מילואימניקים נוספים מיחידות שונות.

המצב הנוכחי מעורר דאגה רבה בקרב בכירי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. אחד מהם הוא אלוף (במיל') יעקב עמידרור, ששירת בצה"ל במשך 36 שנה בתפקידים בכירים שונים, בהם מזכיר צבאי לשר הביטחון, ראש חטיבת המחקר באמ"ן, ורמ"ח בקרה של אמ"ן. לאחר מכן, הוא שימש כיועץ לביטחון לאומי לראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המטה לביטחון לאומי (2013-2011). בראיון לגלובס, אלוף (במיל') עמידרור, כיום עמית בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מבקר את מפסיקי ההתנדבות, מציין שיש בעיית איכות כוח אדם בצבא הקבע, מסביר את הדילמות שעומדות בפני הרמטכ"ל וקובע כי בכל מקרה "ישראל תצא מהסיפור הזה חלשה יותר".

"מעבר לפגיעה בצה"ל יש פגיעה במדינה"

"צריך צבא גדול כדי להתפרס על יותר מחזית אחת, והדרך היחידה להגדיל את אותו הצבא היא מילואים", אומר עמידרור. לדבריו, חשיבות מערך המילואים בחיל האוויר משמעותי במיוחד, הן בטיסות והן במפקדות. "לכן", אומר עמידרור, "האיום בסרבנות של אנשי מילואים, אם יתממש, יפגע בכוחו של צה"ל בכלל וחיל האוויר בפרט, לממש את הייעודים. עד כמה? את זה המספרים יוכיחו. אם פחות יממשו, אז יותר קל להתגבר. יש חשיבות גדולה לכמות שעדיין לא יודעים להגיד מהי. זה ייבחן תוך כדי תנועה, אבל הפגיעה תהיה בכל מקרה גדולה".

ראש המל"ל לשעבר מוסיף כי מה שחמור יותר בעיניו משאלת הכשירות, זו הפגיעה ברקמות הרגישות ביותר בחברה הישראלית ובצבא בפרט. "אם לקבוצה אחת מותר לאחוז את צה"ל בגרונו, מחר קבוצה אחרת, שאני לא יודע מהי, תגיע ותעשה את אותו הדבר. כל קבוצה מספיק חזקה עלולה לחשוב שיש לה רשות לשבור את המערכת. מעבר לפגיעה בצה"ל, יש פה פגיעה במדינה. גם אם הבעיה בנוגע לאיוש השורות תיפתר, הפגיעה ברקמת ההתנהגות תלווה אותנו שנים.

"יש מי שבעיניהם אוסלו והעקירה מעזה פחות חשובים, ולשיטתם האפשרות שתיפגע הדמוקרטיה יותר חשובה. יש מי שחושב כי קריעת חלקי מולדת והכנסת ערפאת לעומק ישראל פי מאה יותר חמורה, ולהפך. כל אחד עלול לחשוב כי אם לאחר מותר, אז כך גם לו".

על אף רצף האירועים שנוגעים למערך המילואים בעקבות צמצום עילת הסבירות, עמידרור שולל אפשרות למודל של צבא מקצועי בישראל. לטענתו, אמירות בנושא הוכחו כשגויות במציאות. "הצבא האמריקאי לא הצליח לגייס 40% ממה שהוא צריך", הוא מציין. "כל מי שמדבר על מודל של צבא מקצועי, לא יודע על מה הוא מדבר".

המשבר בצבא מגיע בעיתוי בעייתי

עבור אף צבא אין מועד טוב למשבר. ובכל זאת, במקרה של צה"ל נראה כי זהו המועד הגרוע ביותר מבחינת מפת האיומים. חיזבאללה מזהה את החולשה ומחריף את הפרובוקציות בגבול, האיראנים בסוריה מחככים את ידיהם משמחה מהצד, וכך גם ארגוני הטרור הפלסטיניים. מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה כבר אמר כי "ישראל הייתה מעצמה" שהתדרדרה עד למשבר הנוכחי. נסראללה אף קבע כי ישראל ניצבת "בפני קריסה, פילוג וחורבן".

"ברור שאויבינו רואים במצב הנוכחי חולשה", מבהיר עמידרור. "אויבינו הקרובים עוקבים אחרי מצב הגיוס. אני לא יודע מה הם יפיקו, אולי יחליטו לשבת בצד ונהרוג את עצמנו. או, שירצו לטפל בנו כי אנחנו מתקשים לקבל החלטות. בכל מצב, אלו שתי השפעות לא טובות. ישראל תצא מהסיפור הזה חלשה יותר, מפולגת, והצבא ייתפס כלא קוהרנטי".

איך היית נוהג אם פקוד שלך, מילואימניק, היה אומר לך שהוא מפסיק כעת את ההתנדבות?
"אני מבין כמה קשה לרמטכ"ל לקבל בעניין הזה החלטות. הרמטכ"ל הוא שאחראי יותר מכל אדם לכשירות הצבא, וגם בזה הוא חייב להתחשב. אני חושב שצריך להיות עיקרון: כל עוד אנשים מאיימים או מדברים, לא הייתי מעניש. הייתי מנסה לדבר ומפתח שיח, לא משנה את הסטטוס שלהם. לעומת זאת, כל מי שמסרב בפועל, אז במקומות שבהם אפשר לפי החוק - להעניש. אם אי אפשר, אז פשוט להוציא מהרשימה של אנשי המילואים".