סוכנות דירוג האשראי פיץ' הפתיעה את השווקים כשבחרה לפגוע בדירוג האשראי המושלם ממנו נהנתה ארה"ב, ולהוריד אותו מ־AAA ל־AA+. בבית הלבן זעמו ושרת האוצר האמריקאית, ג'נט יילן, טענה שמדובר בהחלטה "שרירותית". אולם, כל מאמצי השכנוע שהפעילו בכלכלה הגדולה בעולם מול פיץ' לא עזרו.
● החוב שזינק והתנהלות הממשל: הסיבות שהורידו את הדירוג של ארה"ב אחרי 12 שנה | ניתוח
● הישראלים המשיכו להסיט כספים לקרנות הנאמנות בחו"ל ופספסו את העליות בת"א
● מי ייפגע מקיצוץ הקצבה הסיעודית של מבוטחים בקופות חולים, ומהי החלופה? | שאלות ותשובות
במקביל, משלחת של פיץ' קיימה סבב של פגישות בארץ בשבועות האחרונים, לקראת פרסום הודעת הדירוג של מדינת ישראל המתוכננת להתפרסם באמצע החודש. האם יש מה ללמוד מהורדת הדירוג בארה"ב לגבי מה שצפוי לנו בקרוב בישראל?
הפער בין הכלכלה האמריקאית לישראלית
מצד אחד, המצב בארה"ב שונה ומורכב. סוכנויות הדירוג התריעו בפני האמריקאים בשלוש השנים האחרונות על ירידה במדדים פיסקליים שונים. השנה הגיעה ארה"ב אל קצה מגבלת החוב, עם חובות עתק של יותר מ־31 טריליון דולר. אמנם המעצמה העולמית נמנעה מחדלות פירעון ברגע האחרון בשל הסכמות בין הדמוקרטים לרפובליקנים, אך לא באמת פתרה את הבעיה.
יחס החוב לתוצר העצום שצפוי עוד לעלות, הגירעון הגבוה, תחזיות הצמיחה הנמוכות, ותשלומי הריבית על החוב שזינקו בלמעלה מ־20% בשנה האחרונה, הן נקודות חולשה של הכלכלה האמריקאית, שמולן ישראל נראית במצב טוב יותר.
מנגד, בסוכנויות הדירוג לא מסתכלים רק על הנתונים היבשים. בסקירה שפרסמה פיץ' על כלכלת ישראל לפני חודשיים - אחרי שהחמיאה על מדדי החוב, הגירעון והצמיחה של המדינה - עברה להתייחס לסכנות לשינויים במערכת המשפט שמקדמת הממשלה. בחברת הדירוג אף הזהירו מפני תרחיש שכבר התממש מאז: קידום החקיקה המשפטית ללא הסכמה רחבה.
"ישראל ממשיכה להתמודד עם רמות גבוהות של מתח פנימי חברתי ופוליטי, וקידום מדיניות מסוימת המועדפת על ידי הקואליציה עלול להחמיר את המתחים הללו ולהשפיע על דירוג האשראי", כתבו האנליסטים של פיץ' בסוף מאי, כשעוד קיוו שהמגעים דאז בבית הנשיא יישאו פרי.
לדברי גורם בשווקים, "אם פיץ' הורידו את הדירוג בארה"ב, אז כנראה שהאצבע שם על ההדק קלה יותר ממה שחשבנו. זה מגביר את הסיכוי שינקטו החודש בפעולת דירוג שלילית גם כלפי ישראל. יחס החוב־תוצר שלנו יורד בזמן שבארה"ב הוא עולה". אבל לדברי אותו גורם, ההחלטה להוריד את דירוג האשראי של המעצמה האמריקאית, "מראה שבפיץ' לא מפחדים להכניס גם ענייני פוליטיקה פנימית לתוך הדירוג שלהם. אם זה המצב, אז יש בהחלט לגיטימציה מבחינתם גם להוריד לישראל את הדירוג".
"הסיכוי שיורידו את התחזית הוא נמוך"
למרות זאת, לא קיים קונצנזוס בשווקים באשר לשאלה מה ניתן להקיש "מפצצת הדירוג" של פיץ' בארה"ב על התוכניות שלהם לישראל. אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב בית השקעות, סבור שלא נכון לקשור בין שני האירועים.
"ההודעה של פיץ' בארה"ב מגיעה בעיקר על רקע המצב הפיסקלי של הממשלה", הוא מסביר. "יש להם גירעון של מעל 8%, עם תחזיות לטווח ארוך לגירעון גבוה מאוד בגלל הוצאות מבניות, כמו ביטוחי בריאות ופנסיות. אצלנו, מהבחינה הזו, המצב הרבה יותר טוב. בטח שלא בגלל זה יורידו לנו את הדירוג, אם כבר יחמיאו לנו על הנתונים".
מה הסיכוי שפיץ' בכל זאת תוריד את תחזית הדירוג של ישראל? "אני מעריך שההודעה של פיץ' תהיה משהו דומה לפרסומים האחרונים של מודי'ס ו־S&P", אומר ז'בז'ינסקי. "כלומר, הרבה מילות אזהרה אבל כנראה שלא פעולת דירוג. הסיכוי שיורידו את התחזית לשלילית הוא נמוך, אבל קיים. כנראה שפיץ' יחכו עם צעד כזה עד שיראו הרעה ברורה בנתונים הכלכליים".
פיץ' תהיה הראשונה מבין שלוש חברות הדירוג הגדולות שתפרסם את הודעת הדירוג השנתית. אחריה יגיעו בחודשים הבאים ההודעות של שתי הסוכנויות הגדולות בעולם, S&P ומודי'ס, שהזהירו בחריפות מפני השלכות החקיקה המשפטית. מאז 2016 נותר הדירוג של ישראל בסולם הציונים של פיץ' על רמה של A+ והתחזית נותרה יציבה.
אם בפיץ' יחליטו להוריד את אופק הדירוג, היא תהיה גם הראשונה מבין שלושת הסוכנויות שתקבע לישראל תחזית שלילית. זאת, אחרי שבמודי'ס כבר הורידו את האופק של ישראל מחיובי ליציב באפריל. בשבוע שעבר מודי'ס ו־S&P אף הוציאו הערות אזהרה נוספות לישראל, בעקבות ביטול עילת הסבירות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.