למדו את הלקח? מה הסיכוי שהקווים הבאים של הרכבת הקלה יהיו מוכנים בזמן

ב-21 השנים שעברו מאז אושרה התוכנית הראשונה לקו האדום, הפרויקט נתקע, עוכב, התייקר והסתבך לא מעט. היתרון הנובע מהטלטלות הללו הוא שמחלקן הופקו לקחים לקווים הבאים, ואף למערכת המטרו. בדקנו מהם השינויים שבוצעו כתוצאה מהעבודות על הקו האדום, ומה בכל זאת ימשיך לעכב ולסבך אותנו גם בפרויקטים הבאים.

● היינו בנסיעת המבחן של הרכבת הקלה. זה מה שחשבנו
● החסימות בת"א בגלל הטקס, ההפגנות נגד: מה צפוי היום בהשקת הרכבת הקלה?

עליונות וטיב התכנון

כשבוחנים את התכנון של הקו הירוק והסגול מגלים שלא כל הלקחים הופקו. החלק התת-קרקעי של הקו האדום לדוגמה העלה את התקציב הדרוש לרמת השקעה של מערכת מטרו. השקעה זו אינה משתלמת שכן בתוצאה השירות המתקבל הוא של רכבת קלה - קרי, פחות נוסעים ופחות תדירות מבמטרו. למרות זאת, גם הקו הירוק יורד מתחת לקרקע בתל אביב על מנת לא להפריע למכוניות, בדומה לקו האדום.

ואולם, גם הפעם התכנון בתל אביב הוא טוב יותר לעומת ערים אחרות, וגם הלקח הזה עדיין לא הופק. במסגרת הקו האדום נעשה בתל אביב פיתוח אינטנסיבי של תשתיות הליכה, רכיבה על אופניים ותחבורה ציבורית. אלו לא נעשו ברשויות אחרות, והפערים זועקים. גם הקו הסגול יהפוך את רחוב אלנבי למדרחוב שוקק וימצה סוף סוף את הפוטנציאל שלו, בשעה שבכביש 461 הוא יחלוף לצד אוטוסטרדה מהירה. פערים נותרו גם בתכנון התחנות ובקישוריות עם אמצעי תחבורה אחרים. נראה שבמטרו עם זאת כן הופקו הלקחים האלו. כך מקודמת תוכנית שלמה (תמ"א 70) שעומדת על הקשר שבין בינוי, עירוניות שוקקת ותחבורה.

סחטנות שגרמה לעיכוב

בדוח מבקר המדינה שפורסם בשנה שעברה הוסבר כי הקו האדום סבל מסחטנות של ראשי רשויות מקומיות, שתקעו את הפרויקט בפועל כאשר נת"ע לא ביצעה את הדרישות שהגישו לה.

בנוסף, במדינה קיים חוסר תיאום בין גופי התשתית השונים. מתחת לקרקע פועלות לא רק תשתיות של הרשויות המקומיות, אלא גם חברות ממשלתיות כמו מקורות, תש"ן, חברת חשמל וחברות תקשורת. הן לא מחויבות להתאים את עצמן לזמני העבודה של הפרויקט, מה שגרם לעיכובים רבים. הדבר חוזר גם בקו הירוק והסגול.

חוק תשתיות לאומיות שעבר במסגרת חוק ההסדרים האחרון נותן עדיפות למיזמי התשתית הגדולים, בהם כמובן גם קווי רכבת קלה, על פני כל צורך אחר של החברות השונות. גם כוחם של שחקני וטו כדוגמת רשויות מקומיות הוחלש. יחד עם זאת, החוק החליש גם מנגנוני רגולציה סביבתיים. כתוצאה מהפקת הלקחים מהקו האדום, במשרדי הממשלה מקדמים את חוק המטרו שנותן עליונות אפילו גבוהה יותר לפרויקט אדיר המימדים המתוכנן, אלא שהחוק הזה עדיין לא עבר.

הפוליטיקה בצד

לפני ארבע שנים, כשהעבודות כבר היו בשיאן, חוותה חברת נת"ע טלטלה משמעותית כשהמנכ"ל דאז יהודה בר און וחמישה סמנכ"לים נוספים התפטרו לאחר שלא יכלו עוד לעבוד מול הדירקטוריון. אפשר להודות בצער שפוליטיקה היא חלק מהעבודה בחברות הממשלתיות בישראל, גם כשמדובר בקידום המיזמים הלאומיים החשובים ביותר.

בפרויקט המטרו הוקמה מנהלת מיוחדת שנועדה לחצוץ בין הדרג הפוליטי ובין גורמי הביצוע, אך ספק אם הפוליטיקה תדלג על הפרויקט הזה. רק לאחרונה היינו עדים למלחמה שניהלה שרת התחבורה מירי רגב נגד פרויקט המטרו, מי שאמונה על הצלחת פרויקטים תחבורתיים, עד שלא יקודמו דרישות תקציביות אחרות שלה. במקביל גם שינתה השרה את הרכבה של ועדת האיתור למינוי מנהל רשות המטרו. לכן, נראה שהפוליטיקה תשאר מנת חלקם של הפרויקטים גם בעתיד.

שיטת המכרזים

בקו האדום לכל אחד מרכיבי הפרויקט נעשו מכרזים שונים ונבחרו קבלנים שונים. השיא הגיע כשמכרז שפורסם פוצל בגלל שניגשו אליו שתי חברות שהגישו הצעות שהיו גבוהות פי 2 ופי 4 מהאומדן. פיצול המכרזים הצריך ניהול טוב וחזק יותר שיוכל לעמוד בעול האינטגרציה. בנת"ע לא הצליחו לעמוד במשימה.

כתוצאה מכך, בקו הירוק והסגול נבחרו זכיינים לשלב השני של הפרויקט שכולל את הנחת המסילות, הטמעת המערכות והזמנת הקרונות, והם אחראים לכל התכולות בפרויקט. אסטרטגית הרכש לפרויקט המטרו עדיין לא נקבעה אבל ייתכן שהיא תהיה אפילו שמרנית יותר מבחינת סיכוני האינטגרציה.

נזכיר כי ב-2008 כבר זכתה קבוצה במכרז להקמת הקו האדום, אלא שהיא לא הצליחה להשיג את מלוא המימון לעסקה. בהחלטה פזיזה החליטה המדינה להלאים את הפרויקט ולמחוק עבודה של שנים. גם כיום המציאות הכלכלית מעורערת, והזכיין שזכה בקו הירוק עדיין לא הגיע לסגירה פיננסית, שאמורה הייתה להתרחש כבר לפני כחודשיים. יהיה זה מבחן ליכולת של המדינה להתגייס ולגבות כדי לא לאבד זמן גם בפרויקט הזה.

זמנים ועמידה בהם

אחת מהסיבות שבנת"ע מסבירים את העיכובים הוא מעט מדי זמן לשלב הבדיקות ובקרת האיכות של הקו. במסגרת הפרויקט נבחרה מערכת איתות חדשנית שהניסיון איתה היה מוגבל בעולם. קו האליזבת ליין של המטרו בלונדון עוכב כמעט שלוש שנים בשל הבדיקות שנדרשו לעשות לרכבת. לכך יש כנראה שני לקחים שכדאי להפיק: האחד נוגע באימוץ טכנולוגיות חדשניות שאין עמן מספיק ניסיון. למרות הנטייה הטבעית להעדיף את החדש, במשרדי הממשלה סבורים שעדיף לאמץ טכנולוגיות שכבר הוכחו. בנוסף, כשבונים לוחות זמנים ואבני דרך יש להשאיר זמן רב יותר לבדיקות. הלקח הזה עדיין לא אומץ בקו הירוק והסגול, שפתיחתם כבר נדחתה משנת 2025 ל-2028 ו-2027 בהתאמה. על כן, יתכן שגם בהם הזמן שיידרש לבדיקות יהיה רב יותר.

בכל הנוגע לעמידה בזמנים, ביקורת שהוטחה בנת"ע נגעה לחוסר השקיפות באשר ללוחות הזמנים של הפרויקט. הלקח הזה כנראה לא אומץ, שכן מעולם לא יצאה הודעה רשמית על דחייה בקווים הירוק והסגול, ואילו זו נלמדה מדיווחי הזכיינים לבורסה, שם נקבו במועד מסירת הקו למדינה.