ביום שישי האחרון ניתן היה לראות שוב עד כמה שוק המט"ח מאופיין בחוסר ודאות ובתנודתיות גבוהה. שער הדולר מול השקל זינק בתחילת יום שישי מ-3.7 שקלים ל-3.73 שקלים בתחילת יום המסחר, וגם התייצב על רמה זו בסיומו. כעת הדולר ממשיך להתחזק ונסחר סביב 3.752 שקלים, עלייה של כ-0.7% לעומת השער היציג ושיא מאז דצמבר 2018, בעוד האירו נסחר סביב 4.08 שקלים.
● ניתוח | אופטימיות אבל עם נורת אזהרה: 4 הערות על החלטת הדירוג לישראל של פיץ'
● משקיעים בוול סטריט נערכים לאפשרות שריבית הפד תישאר גבוהה לזמן ממושך
● הזמן החלש ביותר בשנה של וול סטריט מתקרב, והפעם יש סימנים מדאיגים במיוחד
גורם בשוק מסביר כי "הדולר היום עולה בין 0.5 ל-0.75% מול רוב המטבעות, וכך גם מול השקל. מה שתמוה זה ששער הדולר-שקל בקושי הגיב לחדשות הטובות של השארת תחזית הדירוג של פיץ' ללא שינוי". הוא מוסיף כי גם "הדולר וגם מדד ת"א לא הגיבו כמעט והעובדה הזו כנראה הבהירה לפעילים בשוק ההון שהכיוון של הדולר הוא עדיין למעלה".
למרות זאת, ההתחזקות של הדולר מול השקל אינה מגמה המגיעה רק מגורמים פנימיים. הדולר התחזק גם מול סל המטבעות בזמן האחרון, ומדד הדולר העולמי (ה-DXY) עלה ב-2.5 נקודות מדד בשבועיים האחרונים.
בימים בהם הנאסד"ק יורד בצורה חדה, אין הפתעה גדולה בכך שהדולר מתחזק בעולם, שכן קיימת קורלציה חזקה בין היחלשות הנאסד"ק ובין התחזקות הדולר אל מול סל המטבעות הזרים. הדבר נובע בין היתר מכך שהגופים המוסדיים צריכים לאזן את יחס מטבע החוץ שלהם.
שילוב של השפעות חיצוניות וגורמים פנימיים
המגמה בישראל חזקה מאוד בנקודה זו, ומספר גורמים בשוק מעריכים כי הגופים המוסדיים רכשו במהלך השנה האחרונה מט"ח בהיקף של למעלה מכ-5 מיליארד דולר, זאת למרות עליות המדדים בארה"ב בשנה האחרונה. הנתונים מצביעים על כך שהחשיפה למט"ח של הגופים המוסדיים בישראל מתחזקת.
ההשפעות על השקל, אם כן, מגיעות מכמה כיוונים, גם פנימיים וגם חיצוניים. רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות, אומר בשיחה עם גלובס כי מבחינת הגורמים החיצוניים המשפיעים על השקל, "הדולר אכן מתחזק אל מול המטבעות בעולם; העלייה שראינו ביום שישי האחרון נובעת בייחוד ממדד המחירים ליצרן בארה"ב, שעלה יותר מן הצפוי".
מנחם אומר כי עליית מדד זה יוצרת חששות בשווקים שהמחירים ליצרן יגולגלו לבסוף גם למדד המחירים לצרכן באמצעות מחירי הסחורות. "לאחר שראינו במשך הרבה זמן התמתנות בקצב האינפלציה, העלייה במדד יוצרת תחושה שהמאבק עוד לא נגמר, ושהפד לא ימהר בהכרזה על ניצחון במאבק באינפלציה".
גורם חיצוני נוסף הוא, כאמור, הירידות בנאסד"ק, אשר "גורמות לגופים המוסדיים להגדיל את החשיפה למט"ח כדי לאזן את תיק ההשקעות שלהם. ירידות אלו גורמות לשקל להיחלש עוד יותר".
אך לא רק גורמים חיצוניים תרמו להיחלשות השקל. המצב בישראל בעת האחרונה לא מעודד עבור שוק המט"ח, ונראה כי הסנטימנט המקומי מהווה סיבה לדאגה עבור שוק זה.
"הפיחות בשקל בימים האחרונים הוא שילוב של כמה גורמים, שכן הדולר התחזק בעולם, אבל הגורם המקומי דומיננטי יותר", אומר רפי גוזלן, כלכלן בכיר באי.בי.אי בית השקעות. גוזלן מציין כי למרות התחזקות הדולר בעולם, השקל נחלש גם לעומת מטבעות אחרים: "השקל פוחת לא רק מול הדולר אלא מול הסל כולו, באופן בולט בהשוואה למטבעות מובילים בעולם".
"הכול פועל לכיוון החלשת השקל"
המצב הנוכחי של השקל לא מעודד, מוסיף גוזלן. "ככל שהשקל מתבסס ברמות הנוכחיות ומעלה, השפעת שער החליפין על האינפלציה, שעד כה הייתה מתונה יחסית, צפויה להתגבר". זאת מכיוון שחידוש מלאי היבוא נעשה ברמות שער חליפין גבוהות יותר, מסביר גוזלן.
"ככל שחולף הזמן, ושער החליפין מתבסס בשערים של 3.7 שקלים לדולר ומעלה, או ב-4 שקלים ומעלה מול האירו, חידוש מלאי היבוא נעשה ברמות אלו, וזאת לעומת מלאים שיובאו לפני חצי שנה ברמות חליפין נמוכות יותר". בשל זאת, סביר לצפות ברבעון או שניים הקרובים לתרומה גבוהה יותר לאינפלציה כתוצאה מהיחלשות השקל, כך לפי גוזלן.
גוזלן מסכם שהחשש הפנימי מגיע "ללא ספק מבית המשפט", זאת על רקע החלטת העליון הצפויה בנוגע לעילת הסבירות וחשש למשבר חוקתי. מנחם מסכים, כי הסנטמינט סביב הכלכלה הישראלית כולה אינו חיובי במיוחד: "הכול פועל לכיוון היחלשות השקל. אנו רואים את השוק מתקן את התחזקות השקל לאחר השמועות על הסכם הנורמליזציה עם סעודיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
