יישום ראשון של התיקון לחוק: ועדת הערר אישרה לפרויקט להתקדם למרות ערר שהוגש נגדו

נדיר אביעד, עו"ד שותף וראש מחלקת נדל"ן ומימון נדל"ן במשרד עוה"ד בורוכובסקי ושות'

בספטמבר 2019 החליטה הוועדה המקומית לאשר בקשה להיתר בפרויקט מכוח תמ"א 38/1 עיבוי וחיזוק בנהריה. במהלך הבנייה, וכפי שמתרחש בלא מעט פרויקטים לבנייה, הוגשה בקשה להיתר שינויים ביחס להיתר המקורי. תושבי השכונה הגישו ערר על החלטת הוועדה המקומית לאשר את היתר השינויים, בטענות שונות.

בחודש מאי, במסגרת הערר הוגשה על ידי המשיבים (היזמים), בהסכמת הוועדה המקומית, בקשה שלפיה תורה ועדת הערר על מתן היתר השינויים אף שהערר תלוי ועומד. לטענתם מדובר בשינויים "קוסמטיים ואלמנטים זניחים בבנייה, שאין להם ולא יכולה להיות להם כל השלכה /או השפעה ואין בהם לגרום נזק למי מהעוררים".

עוד ציינו המשיבים כי אין עסקינן באלמנטים קונסטרוקטיביים, ולפיכך אין ולא תהיה כל מגבלה להורסם, ולהשיב את המצב לקדמותו ולהתאים את הבנייה להיתר הבנייה המקורי, היה והערר יתקבל. לטענת היזמים הפסקת הבנייה עד לאחר שתתקבל החלטת ועדת הערר, תגרום לעיכוב משמעותי של הפרויקט ולנזקים כספיים רבים.

 נדיר אביעד / צילום: ניר שמול

ועדת הערר התייחסה לכך שבמסגרת תיקון 139 (מיום 10.7.22) לחוק התכנון והבנייה תוקן סעיף 152(ב) לחוק כך ש"לוועדת הערר הוקנתה הסמכות להורות על מתן היתרים לגבי מבנים הטעונים חיזוק והיתרים מכוחן של תוכניות מסוימות, וזאת בכפוף לשיקול דעתה של ועדת הערר ובשים לב לאפשרות השבת המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערר".

לאחר מכן ובמסגרת תיקון מספר 143 לחוק שאושר במסגרת חוק ההסדרים האחרון הוחלט להרחיב את הסמכות שהוקנתה לוועדת הערר כאמור על כל סוגי התוכניות ולקבוע כי לוועדת הערר יש סמכות להחליט, מטעמים שיירשמו, כי בנסיבות העניין אין הצדקה לעכב את מתן ההיתר, כולו או חלקו, בשים לב להיקף ההשפעה של נושא הערר על ההיתר ולאפשרות השבת המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערר.

איזון בין זכויות

ועדת הערר הסבירה כי התיקונים לעיל נועדו ליצור איזון בין הזכות להגשת ערר ומניעת מצב בלתי הפיך וקביעת עובדות בשטח - מצב שבו יינתן היתר הבנייה טרם הכרעה בערר, לבין אינטרס מבקש היתר הבנייה להתקדם בביצוע עבודות בנייה, שאין בהן כדי לקבוע מסמרות בשטח, כך שהיה ויתקבל הערר ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.

ועדת הערר מצאה כי במקרה הנדון חלקם של השינויים אכן מהווים שינויים מינוריים וזניחים. כמו כן, מידת ההשפעה של חלק מהשינויים המבוקשים על הערר והטענות העולות מהערר, הינה בעצימות נמוכה, כך שמתן היתר לשינויים המבוקשים לא יהפכו את הערר לתיאורטי".

לאור האמור, אישרה ועדת הערר מתן ההיתר לשמונה מתוך 10 השינויים שביקשו היזמים. מדובר ככל הנראה בפעם הראשונה שבה יושם תיקון 143 של חוק התכנון והבנייה שנכנס לאחרונה לתוקף במסגרת חוק ההסדרים, לפיו רשאי יו"ר ועדת ערר להחליט שלא לעכב מימוש היתר בנייה שהנפיקה הרשות, על אף ערר שהוגש נגד החלטתה.

בתקופה האחרונה, אנו עדים לשינוי מגמה ברשויות התכנון בישראל שבאה לידי ביטוי גם בחקיקה שכל מטרתה לעודד ולקדם פרויקטים לבנייה בישראל תוך קיצור לוחות הזמנים בשלב התכנון, וקידום פרויקטים לבנייה. כך ולצורך הדוגמה "חלופת שקד", מאפשרת קידום תוכנית בניין עיר - ובמקביל - בקשה להיתר בנייה, וכל זאת לצורך קיצור לוחות הזמנים בשלב התכנון, וקידום הפרויקט.

גם החלטה מבורכת זו מטעם ועדת הערר, לא מעכבת את הפרויקט ומקצרת את הליך התכנון (עת לא "משהה" את כל הפרויקט עד למתן החלטה סופית בערר ביחס לבקשה להיתר שינויים). אנו תקווה כי הרשויות ימשיכו במגמה מבורכת זו.

ערר 1020־23