המאבק הוכרע: כך ייקרא מעתה ערך הוויקיפדיה על הרפורמה המשפטית

בזמן שהפוליטיקאים לא מצליחים להגיע לפשרה, והציבור הישראלי קרוע סביב הרפורמה המשפטית, נראה כי בזירה הדיגיטלית דווקא הצליחו להגיע להסכמה אחת. היה זה במהלך סוף השבוע, כאשר בוויקיפדיה התקיימה הצבעה על שם הערך שיוביל את הרפורמה המשפטית באנציקלופדיה השיתופית.

עד כה השם שהוביל את הערך היה "רפורמת לוין", - שם שספק אם מי מהצדדים יכול להסכים עליו. בהמשך לא פחות מ־12 אפשרויות היו על הפרק - ביניהן "הרפורמה המשפטית", "רפורמת לוין-רוטמן", "הפולמוס על מערכת המשפט בישראל". לבסוף השם שנבחר הוא: "הרפורמה המשפטית בישראל (2023)". ועם זאת, צריך לומר שערך זה, וערכים נוספים סביב הרפורמה המשפטית, עדיין נתונים למאבקי עריכות רבים, ונראה כי בהרבה מובנים מבטאים את הלכי הרוחות בציבור. 

● רחוק מקפלן: הזירה שבה מתנהל הקרב הכי לוהט על הרפורמה המשפטית 

יותר מ־1,000 שינויים וגרסאות

כדי להבין מה עובר על ויקיפדיה בחודשים האחרונים, צריך לחזור אחורה. מאז נפתח הערך בינואר האחרון, נעשו בו לא פחות מ-1,234 שינויים. לשם השוואה, מבין 500 הערכים הנצפים ביותר בוויקיפדיה ישראל ב־2022, רק ארבעה עברו את רף אלף השינויים - מונדיאל 2022, הבחירות לכנסת ה־25, האח הגדול עונה 12 ופיגועי טרור נגד ישראלים - וזה לקח להם שנה שלמה. הערך סביב הרפורמה הגיע לנתון הזה כבר לאחר חודשיים.

ולא מדובר בהכרח בשינויים בעלי טעם, כאלה שנצרכים בגלל אקטואליה זו או אחרת. רוב רובם של השינויים נדמים כטעונים, תקיפים, כאלה שמונעים מבחירת המילים ומתעכבים על כל ניסוח. כך לדוגמה, אם הערך הראשון לפני שבעה חודשים פתח במילים "רפורמת לוין היא תוכנית של שר המשפטים", בתוך שלושה ימים כבר נוספו לו סוגריים עם ההערה - "יש מכנים אותה: הרפורמה 'להחזיר עטרה ליושנה'".

כשלשם הערך כבר נוסף המונח "המהפכה המשפטית", נראה כי מישהו הכריז מלחמה. "השם 'רפורמה משפטית' שגור לא פחות מאשר 'המהפכה המשפטית'", הסביר המשתמש Effib בדף הערך. "צריך לתאר את מה שקיים ולא את מה שהיינו רוצים שיהיה".

"במשך שלושה שבועות של דיון יש יתרון ברור למהפכה המשפטית, ואין לנוסח הקיים עדיפות עליו", הוסיפה המשתמשת La Nave Partirà. "יש לכך רוב ברור בדף השיחה. הסרה חוזרת היא בבחינת מלחמות עריכה ותטופל בהתאם", ציין משתמש בשם בר.

קרב הניסוחים לעיל התנהל רק על המילים הראשונות, אבל הוויכוחים לא פסחו גם על המשך הערך. לבסוף, באמצע פברואר, אחרי מאבק עיקש לעיני הציבור כולו, הוקפאה עריכת "רפורמת לוין" בוויקיפדיה. "ההתנהלות סביב הערך חוצה כל גבול", כתב לעורכים מפעיל המכונה דגש. "הערך מתעדכן כל הזמן, והעדכונים אף הם נמחקים ומשוחזרים לסירוגין, הדבר נעשה בלתי אפשרי. מאחר שהערך הזה אקטואלי, קיצוץ של כל נקודות המחלוקת הוא דבר שרק יפגע בערך ויותיר אותו מסורס, לוקה בחסר ופגום. ניסיתי בעצמי להבין מה קורה כאן, אבל זו משימה שדורשת זמן ומשאבים שאינם בנמצא. לכן הערך ננעל ברגע זה עד להודעה חדשה".

בחודשיים האחרונים נראה כי ההגבלה הוסרה במעט, כאשר אפשרו ליותר עורכים לשנות גרסאות. "עקב חיכוכים משמעותיים סביב עריכת תוכנו של ערך זה, מתקיימת בו בקרה ניכרת שמופחתת עד כמה שניתן, באופן הדרגתי", נכתב בפתיחת הערך ממש בימים אלה.

"ויקיפדיה היא מחלוקת אחת גדולה"

כדי להבין את הסיפור סביב הרפורמה המשפטית, צריך לחזור אחורה ולהבין איך עובדת האנציקלופדיה השיתופית. "בגדול ויקיפדיה היא כולה מחלוקת אחת גדולה", אמר בעבר לגלובס ש', אחד מהעורכים הוותיקים באתר. "מיומה הראשון ברשת היא נמצאת בשליטתם של עורכים שרוצים להביע את דעתם. לרוב העורכים אין את השריר של כתיבה ניטרלית".

כשיש מאות אלפי עורכים, קצת קשה לשלוט במה שנכתב, למרות שיש בוויקיפדיה היררכיה מסוימת, ולעתים חלה התערבות. מי שיכולים להתערב במקרה של חילוקי דעות הם המנטרים - ויקיפידים שפעילים לפחות שלושה חודשים ובאמתחתם כבר 1,500 עריכות. בסמכותם בין היתר לאשר ערכים וגרסאות שנוספו. אגב, הם גם יכולים לפתוח נושאים להצבעות.

מעל המנטרים יש את מפעילי המערכת, שבסמכותם גם למחוק דפים ולחסום עורכים אחרים. נכון להיום יש 30 כאלה. מעל המפעילים יש את הבירוקרטים - משתמשים שיכולים להפוך ויקיפדים למפעילים, להיות בוררים במלחמות עריכה ועוד. כאלה יש שלושה בישראל, והם נבחרים בידי הוויקיפדים עצמם בהליך מסודר.

"ברגע שיש אי־הסכמה, מתחיל דיון בדף השיחה", מסביר ש', שהוא גם מנטר. "לצורך העניין, ברפורמה כל פרט היה שנוי במחלוקת. אז ניסינו לבודד את זה ולתת לשני הצדדים, מתנגדי ותומכי הרפורמה, לכתוב ערך בנפרד. בשלב הזה היה אמור להגיע אחד ממפעילי המערכת, שנתפס כניטרלי, ולבצע מתווה מאחד שעליו תהיה הצבעה".

כדי להבין כמה זה מורכב, צריך רק להסתכל על השוני בין הטיוטות של שני הצדדים. הערך שכתבו תומכי הרפורמה נפתח בסמכויות בית המשפט והמהפכה החוקתית; בזה שכתבו מתנגדי הרפורמה יש פסקאות שלמות על אמירותיהם של התומכים בה לפני 20 שנה. "המטרה הייתה שיהיה הליך בוררות שיכניס חלק מכאן ומכאן", אומר א', עורך ותיק. "בכללי המנגנון של ויקיפדיה אמור להוביל לאיזון מסוים, כל אחד מושך לכיוון שלו, ובסוף המסה המרכזית של הקהילה, שהיא ניטרלית, הולכת להצביע. בסוף מגיעים למקום באמצע.

"אך ההליך עצר מלכת, ובסופו של דבר מה שמופיע בערך עכשיו הוא הטקסט מהיום שבו המפעילים הקפיאו אותו ולא משהו שבאמת מסכימים עליו. באופן סימבולי זה מאוד מתאר את המציאות. בתוך כל המהומות העייפות היא מוטיב שמסמל מאוד את האווירה הנוכחית".

אך כאמור, למרות שעל גוף הערך עדיין יימשכו הוויכוחים, על השם הצליחו להכריע בעקבות סקר. אגב, זכות ההצבעה, על־פי המדיניות של ויקיפדיה, ניתנת למשתמשים שביצעו לפחות 100 עריכות ב־90 הימים שקדמו לפתיחתה.

מי כותב את ההיסטוריה?

הערך סביב הרפורמה הוא לא היחיד שמעורר סערה באנציקלופדיה השיתופית. גם הערך "המחאה נגד הרפורמה המשפטית" עבר לא מעט שינויים והקפאות בחודשים האחרונים, כאשר הסיבה העיקרית למחלוקת הייתה האם אירועי האלימות במחאה צריכים להיכלל בתוכו.

חלק ממפעילי ויקיפדיה טוענים כי בחודשים האחרונים היא נמצאת תחת "מתקפת פייק", וכי בין העורכים החדשים יש מי שיותר חשוב להם להציג את האמת שלהם ולא את המציאות.

אבל בסופו של דבר זה הסיפור של ויקיפדיה. בעולם שבו האנציקלופדיה המסורתית הפכה לפריט נוי על המדף, והציבור הוא שמגיש לנו את המידע - קשה לצפות שהמקור שאנחנו נשענים עליו יהיה אובייקטיבי. אם נדבוק בדברי מרשל מקלוהן ש"המדיום הוא המסר", המסר העמוק של ויקיפדיה הוא השוויון. כולם יכולים לכתוב, כולם יכולים לערוך, כולם מחזיקים בידע, וכולם משמשים מקורות מוסמכים.

לכאורה זה עובד. כל אדם ממוצע מוצא עצמו בתדירות די גבוהה משוטט בוויקיפדיה. זה כל־כך עובד, עד שלעתים קל לשכוח שבסופו של דבר מי שכתב את הטקסט שמולנו, מי שבמובן מסוים משכתב את ההיסטוריה, הוא אדם בדיוק כמונו.

ולמרות הכול, אולי אפשר לשאוב מעט אופטימיות מכך שהעורכים בוויקיפדיה הצליחו להגיע להסכמות לפחות על שם הערך. בתקווה שנבחרי הציבור שלנו ישאבו השראה.