רק לפני שנתיים הם חצו את הכביש להייטק. עכשיו הם חוזרים לתעשיית הנשק

שנות השפע של ההייטק הישראלי הפכו לסיוט הגדול של התעשיות שסבבו אותה: פירמות רואי חשבון ועורכי דין דיווחו על אובדן מתמחים שהעדיפו לשרת את חדי הקרן הגדולים. ענפי הבנקאות, הבריאות והביטוח התרוקנו ממתכנתים, וגם חברות הציוד הביטחוני ובראשן רפאל, התעשייה האווירית ואלביט סבלו מנטישה של עובדים שנהו אחר הכסף הגדול שהסתובב באותן שנים בתעשיית הפינטק, הסייבר והתוכנה הארגונית. הוסיפה לכך העובדה שחלק מחברות הנשק התהלו בצורה איטית ומגושמת ולא השכילו לשמר את העובדים הטובים, שקיבלו הצעות שכר מפליגות ממרכזי הפיתוח של ענקיות הטכנולוגיה הזרות או חברות הצמיחה הישראליות.  

● אחרי שנה של משבר: כך נראית התייבשות ענף ההייטק 
● ראיון | "יש חברות שמוכתרות כיוניקורנים, אך הן מעולם לא הגיעו לשווי של מיליארד דולר" 

החגיגה בהייטק לעת עתה נגמרה ואחרי שבשנתיים האחרונות גויסו לתעשיית הטכנולוגיה הפרטית 40 מיליארד דולר, עושה רושם שהמעיין יבש - היקף ההשקעות בחברות ירד במעל ל-70% משנה לשנה, הפיטורים התעצמו וגיוסי העובדים החדשים לחברות מתקיימים במשורה. על רקע זאת, אין פלא שהתעשייה הביטחונית - שמספקת אלפי משרות של מהנדסים בתחומי טכנולוגיה מגוונים - זוכה להתעוררות ולעלייה בביקושים מצד הייטקיסטים לשעבר.

הוסיפה לכך העלייה בהזמנות של מדינות וצבאות בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, ההסלמה הרטורית של המערב מול סין וההשקעה הגוברת של מדינות בהוצאות צבאיות, שהגדילה את יכולתן של ספקיות הציוד הביטחוני להציע הצעות שכר שלא יכלו להגיש בעבר. עסקת החץ החדשה של התעשייה האווירית עם ממשלת גרמניה תכניס לישראל 3.5 מיליארד דולר; קלע דוד בה מעורבת רפאל תימכר לפינלנד תמורת 316 מיליון אירו. עוד קודם לכן, ב-2021, חנכה התעשייה האווירית מערכות הגנה אווירית בהיקף של 1.6 מיליארד דולר.  

אלא שעבור שלי גורדון, סגנית נשיא למשאבי אנוש באלביט מערכות, אחת משלוש ענקיות הציוד הביטחוני הישראליות הגדולות, לא כל אחד שמעוניין לחזור ולעבוד בחברה, מתקבל אוטומטית. "אנחנו עורכים תהליכי בדיקה מדוקדקים של לפני שאנחנו מקבלים בחזרה עובדים לשעבר שעזבו", היא מספרת לגלובס. "אנחנו בודקים את שביעות הרצון מהם בתקופה שקדמה לעזיבתם, שוקלים עד כמה קריטי ומשמעותי יהיה העובד לחברה אם יתקבל בחזרה ומעריכים עד כמה הוא יישאר איתנו לאורך זמן ולא יעבוד תקופה קצרה ואז יעזוב שוב".  

"מבינים שהדשא של השכן לא ירוק יותר"

אלביט, שמעסיקה נכון להיום 19 אלף עובדים, לא מדווחת על גידול יוצא דופן בגיוסים - החברה מתנהלת ביציבות כבר שנים רבות וצומחת בפחות מ-2,000 איש חדשים בכל שנה - אלא ששיעור המהנדסים בקרב העובדים שגויסו מאז תחילת 2023 קפץ בבת אחת מ-37% למעל ל-50% - מגמה המוכיחה כי החברה מנצלת את המומנטום החיובי שלה כדי לגייס הייטקיסטים במספרים גדולים יותר. בהתאם לכך, שיעור עובדי התפעול בקרב המגויסים החדשים ירד מ-39% ל-20%. על פי ההערכה, מספרים של העובדים ה"חוזרים" - שהועסקו בעבר בחברה, כבר הגיע לכמה עשרות.  

"הם מבינים שהדשא של השכן לא ירוק יותר", גורדון מספרת. "יש כאלה שמודים שעשו טעות ובזבזו אולי שנה או שנתיים מהחיים - אבל אני חושבת שגם לדעת מה לא מתאים לך היא גם סוג של למידה. אנחנו מקפידים להתקשר כמה חודשים אחרי שמישהו עוזב אותנו ולשאול אותו מדוע עזב ומה חסר לו. אנחנו קוראות לזה 'שיחת געגוע', כי זה בדרך כלל מה שעולה שם".

 שלי גורדון, סמנכ''לית משאבי האנוש באלביט / צילום: איל יצהר

לדבריה, אחרי תקופה תנודתית למדי בענף הסטארט-אפים, ההייטקיסטים שמגיעים לחברות הביטחוניות הם אלה שבדרך כלל מחפשים יציבות תעסוקתית לצד עומק ואתגר טכנולוגים שקשה למצוא בסקטורים אחרים. "הצעות של 2,000 שקל יותר או פחות זה לא מה שיעשה את ההבדל עבורם", היא אומרת. "הם באים לפה כשהם מחפשים יכולת להשפיע ולחפש אתגרים ומשמעות חדשה. הרבה מגיעים מבינים שאפשר להעביר כאן קריירה שלמה בחטיבות השונות ובמרכזי הפיתוח שפזורים בארץ. יש לנו עובדים שעוברים לצפון או לדרום להתחיל חיים חדשים וממשיכים לעבוד מהסניף המקומי - כל עוד מדובר באותה החטיבה".  

בונוסים בתעשייה האווירית, שינוי ארגוני ברפאל

חברות הציוד הביטחוני מגיעות לשיא עוצמתן הכלכלית עם יכולת מרשימה יותר לגייס עובדים מזו שעמדה לרשותן רק לפני שנה וחצי, כאשר זירת ההייטק הישראלית סביבן רתחה. במטרה להתחרות בחברות הפרטיות הן העלו במסגרת המגבלות המושתות עליהן - הסכמים קיבוציים של ועדי עובדים ועצם היותן חברות ממשלתיות -  את המשכורות ושיפרו את מענקי החתימה.

בתעשייה האווירית הדבר בולט במיוחד: החברה חילקה בעבר מענקי שימור עובדים, אך נראה שהשנה אלה הגיעו לשיא, עם מענק שיכול להגיע אפילו ל-100 אלף שקל בתמורה להישארות בחברה למשך ארבע שנים לפחות. לראשונה בתולדותיה, שילמה החברה בונוס ל-15,000 עובדים בסכום של אלפי שקלים לעובד. בתעשייה האווירית שיפרו מאוד את ההשקעה באירועי חברה, טיולים ואירועי צוותים הכוללים קייטרינג. פורים האחרון בחברה נראה כאילו יובא מחד קרן ישראלי בשנת 2021, עם מסיבה מושקעת בהנחיית בר רפאלי וארז טל.  

רפאל, שסבלה מנטישת עובדים בשיעורים גבוהים עוד בתחילת 2022, כפי שדיווחנו כאן בגלובס, ביצעה שינוי ארגוני כולל שביקש לטפל בבעיות רבות שהועלו על ידי העוזבים: היכולת להתקדם לרוחב הארגון ולדלג בין מחלקות, האפשרות לבצע הסבה מקצועית בתוך החברה - כמו לתחומי סייבר, בינה מלאכותית, ואלקטרו-אופטיקה, והחלת מודל עבודה קרוב ככל האפשר למודל ההיברדי שנפוץ בכל שאר התעשייה בזמן הקורונה.

חברות ביטחוניות אינן מאפשרות עבודה מהבית משיקולי אבטחת מידע, אך שגית סלע גל, סמנכ״לית בכירה למשאבי אנוש ברפאל מסבירה כיצד השקיעה החברה ברשת משרדים הפרוסים מבאר-שבע בדרום, דרך ירושלים, חדרה ועד שלומי בצפון, המציעה סביבת עבודה מושקעת ומאפשרת לעובדים לדלג על הפקקים ולעבוד כמה פעמים בשבוע ממשרד הקרוב עד חצי שעה נסיעה מהבית. בשאר מתקני החברה עוצבו מחדש המטבחונים ומכונות הקפה, וחווית העבודה הפכה קרובה ככל האפשר לזו של החברות בשוק הפרטי.  

"לא כל הנוצץ זהב"

אבי, 49, ממושב בקרבת הכנרת, החל לעבוד כסטודנט ברפאל לפני 28 שנה. הוא התמחה באלגוריתמיקה ועבד בחברה 19 שנה לפני שעזב אותה כדי להקים מחלקת פיתוח בחברה שבדית שרכשה סטארט-אפ ישראלי. "אחרי שלוש שנים התחלתי לחפש את עצמי בחוץ", הוא אומר לגלובס. "בדקתי מספר מקומות, אבל עם רפאל שמרתי קשר כל הזמן". אחרי שקיבל הצעה לנהל קבוצה בת 60 עובדים, הוא חזר לרפאל לפני כשנה - והיום הוא מעורב בפרויקטים הקשורים במערכות הגנה חשובות כמו כיפת ברזל ושרביט קסמים. "גם רפאל השתנתה אחרי שחזרתי", הוא מודה. ההצעה החדשה לאו דווקא כללה את שיפור השכר שהרוויח בשוק החופשי, "אבל קיבלתי הצעה מספיק טובה שהייתי יכול להגיד לעצמי שאני מרוצה", הוא אומר.  

לירן, בן 38 מרחובות, חזר לפני כחצי שנה לאלביט אחרי שנתיים בחברה בתחום חיישני הרכב שיצאה להנפקה. למרות ההצלחה של החברה ותלוש השכר הגבוה, הוא לא מצא את עצמו בתעשייה והחל לגשש חזרה את דרכו. "אתה עובד על מוצר אחד בלבד ומקבל הוראות מה לעשות כדי לפתח אותו. לא הייתה כאן אפשרות לסטות יותר מדי ימינה או שמאלה - הרגשתי במו בורג קטן עם עוד כמה מאות אנשים ולא הרגשתי שאני תורם מאוד לפרויקט. מפתחים מוצר, ואז משדרגים אותו שוב ושוב, ואם אני עובר לחברה אחרת אני מפתח עוד מוצר ואז משדרג אותו".

לירן נזכר בקדנציה הקודמת שלו באלביט, שארכה עשור והביאה אותו לעסוק בפרויקטים רבים. "עם כל התנאים שהיו לי בחברה האזרחית, אני יכול להגיד שלא כל הנוצץ זהב. האתגר והמשמעות בעבודה פשוט לא סיפקו אותי וזה חילחל אצלי. בסוף הבנתי שזה פחות מתאים לי וביקשתי לחזור. לא היה לי ברור שאוכל, אבל קיבלו אותי וסך הכל זה מעודד שזכרו אותי לטובה". כיום, גם אם היה יכול להעלות עוד את המשכורת בחברה אזרחית, לירון עובד בצוות קרן הלייזר המוטס שתותקן על מטוסי קרב ומטוסים אזרחיים. המשרדים ממוקמים במרחק רבע שעה מביתו, וחברים רבים שאיתם עבד בקדנציה הקודמת עובדים לצידו גם הפעם. 

"החברות הביטחוניות היו פשוט לא סקסיות בשביל המועמדים"

"שוק העבודה בישראל הוא תנודתי", אומר בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית. "בקורונה נתוני התעסוקה בהייטק הגיעו לשיא, אבל מאז ראינו הרבה חברות שפיטרו, עובדים שמחפשים יציבות ומשמעות ובו בזמן התעשייה האווירית נתנה עוגן חשוב. לא פיטרנו עובדים בקורונה, וכולם באו לעבודה כרגיל. אמנם ראינו בריחת מוחות אבל ביצענו מספר פעולות כדי להביא אלינו את האנשים שמחפשים משמעות בעבודה, ורוצים להיות מעורבים בפרויקטים שנמצאים בחזית הטכונולוגיה וגם מעורבים במוצרים ששומרים על הבית והמשפחה שלהם. שיפרנו את תנאי העבודה, חילקנו לראשונה בתולדות התעשייה האווירית בונוסים לעובדים והנגשנו לעובדים את אופק הקריירה שלהם בתוך הארגון". 

 בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: תעשיה אוירית

"לפני שנה וחצי, בשיא הקורונה, החברות הביטחוניות היו פשוט לא סקסיות בשביל המועמדים, ששאפו להגיע לסטארט-אפים שידעו לפנק אותם בתנאים טובים ובאופק תעסוקתי רחב", אומר לגלובס מיכאל פוליאקוב, מומחה בגיוס עובדים לתפקידים טכנולוגים מורכבים בחברות הייטק ובתעשייה הביטחונית. "היום, כשהסטארט-אפים בירידה, המועמדים חוזרים לחברות המסורתיות - לאו דווקא בגלל שהן הפכו להיות יותר אטרקטיביות. אני לא רואה עובדים שיעברו מגוגל לאלביט, אבל בהחלט יש יותר עובדים שמוכנים לשקול את החברות הביטחוניות כאופציה. זה לא שמכירת מערכות לפינלנד תגרום להן לשלם הרבה יותר למפתח תשתיות תוכנה, אבל החברות הצליחו לשפר במקצת את היכולת שלהן להציע הצעות תחרותיות: מועמד אחד קיבל מהן הצעה נמוכה, שהוצעה שוב לאחרונה בשיפור של 15%".