להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
תחת הממשלה הנוכחית המושג "ריבונות" עולה לא מעט, במיוחד בהקשר לשאלה מיהו הריבון. אבל האם יכול להיות שממשלת ישראל מתכוונת למסור את המדיניות הזו לגורם זר? האמנה המתגבשת של ארגון הבריאות העולמי העלתה חשש בנושא מצד חה"כ טלי גוטליב, שדחקה בטוויטר בשר הבריאות משה ארבל שלא לחתום עליה, ונימקה: "ארגון הבריאות העולמי מבקש להשתלט על ריבונות ישראל בענייני בריאות. אל תהיו אדישים לזה! אנא קראו את האותיות הקטנות".
ארבל דחה את הטענה, הדגיש שישראל לא תמסור את ריבונותה בשום עניין, והוסיף: "לצערי מופצות שלל בדיות על מהות אמנת הבריאות". אבל הטענה הזו זוכה לתהודה ברשתות החברתיות, אז החלטנו להיענות לבקשתה של גוטליב ולקרוא את האותיות הקטנות.
נתחיל מהסבר: לאור התגובה הלא מוצלחת של העולם לקורונה, המדינות החברות בארגון הבריאות העולמי הסכימו לעבוד על אמנה שמטרתה "מניעה, מוכנות ותגובה למגיפות". האמנה עדיין בעבודה, והמטרה היא להציג טיוטה סופית במאי 2024. בינתיים, הסתכלנו על הטיוטה הראשונה, הנקראת "טיוטה 0". הטיוטה נפתחת בכך שהמדינות החברות "מאשררות את עיקרון הריבונות של המדינות החברות בהתמודדות עם עניינים הנוגעים לבריאות הציבור", בפרט בעניינים אליה נוגעת האמנה. סעיף 4(3) מדגיש שוב ש"למדינות יש, בהתאם למגילת האומות המאוחדות ועקרונות החוק הבינלאומי, את הזכות הריבונית לקבוע ולנהל את הגישה שלהן לבריאות הציבור".
אז על פניו הטיוטה מדגישה את חשיבות הריבונות של המדינות. האם יש בה משהו שבמשתמע מוסר את הריבונות של המדינות החתומות לידי הארגון? גוטליב לא הפנתה אותנו לסעיף רלוונטי. אנחנו מצאנו בעיקר סעיפים שמקשים לטעון שבאמת תימסר לידי הארגון ריבונות כלשהי. לדוגמה, הגוף שיוקם לניהול האמנה הזו יורכב מנציגי המדינות החברות וישאף להגיע להחלטות באמצעות קונצנזוס. בנוסף, יש לאמנה סעיף יציאה שניתן לממש לאחר שנתיים מרגע האשרור.
כאמור, האמנה עוד נמצאת בתהליך. באתר הפרלמנט הבריטי הוסבר שטיוטה 0 היא נקודת הפתיחה למו"מ, בו נדונות גם השאלות של ריבונות וזכויות אדם. מי הנושאים ונותנים? המדינות החברות, כשהנהלת הארגון פועלת רק כמגשרת.
הטענה הזו, יצוין, מסתובבת בעולם כבר יותר משנה, וארגוני בדיקת עובדות מרחבי העולם נדרשו לנושא, וכולם הגיעו למסקנה שאין פה קייס. הארגון הגרמני Correctiv סיפק הסבר למקור הטענה: ארה"ב הציעה תיקונים שיחזקו את סמכויות הארגון בתחומים מסוימים, אבל התיקונים האלו טרם הוסכמו ע"י מי מהמדינות ובכל מקרה לא יאפשרו לארגון ללכת מעל לממשלות ולפרלמנטים הלאומיים.
מח"כ גוטליב נמסר בתגובה שהאמנה מהווה "תיקוני האמנה והתקנות אותם ישראל אמורה לאשרר כוללנים. כל מילה בפנייתי לשר הבריאות. מדובר בפגיעה אנושה באוטונומיית הפרט ובריבונות המדינה. מצופה מאמצעי תקשורת להעמיק חקר במקום ליפול לתחבולה פרי היוצר של ארגון הבריאות העולמי".
בשורה התחתונה: דבריה של גוטליב לא נכונים. האמנה המדוברת של ארגון הבריאות העולמי מדגישה את עקרון הריבונות של המדינות ולא מאפשרת לו להכתיב מדיניות. ארה"ב הציעה תיקונים שירחיבו את סמכויותיו, אך הם נתונים למו"מ ולא יוכלו להכתיב מדיניות.
תחקיר: אוריה בר־מאיר
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: טלי גוטליב
מפלגה: הליכוד
פלטפורמה: טוויטר
תאריך: 20.8.23
ציטוט: "ארגון הבריאות העולמי מבקש להשתלט על ריבונות ישראל בענייני בריאות"
ציון: לא נכון
חה"כ טלי גוטליב צייצה בטוויטר: "אדוני שר הבריאות אנא ממך אל תאשרר את תיקון אמנת הבריאות של אירגון הבריאות העולמי! ותודה לאזרחים מודאגים שהביאו לידיעתי את הזוועה הכרוכה בחתימה על תיקוני האמנה. אירגון הבריאות העולמי מבקש להשתלט על ריבונות ישראל בענייני בריאות. אל תהיו אדישים לזה!! אנא קיראו את האותיות הקטנות" (טעויות האיות במקור).
שר הבריאות משה ארבל דחה את הטענות האלו: "ממשלת ישראל ומשרד הבריאות בפרט, בדומה למדינות אחרות - לא יוותרו על ריבונותה של מדינת ישראל - בייחוד בסוגיות הנוגעות לבריאות הציבור… לצערי מופצות שלל בדיות על מהות אמנת הבריאות הנדונה בימים אלו בארגון הבריאות העולמי ואני מציע לפעול באחריות ולא ליפול לחדשות הכזב הללו. מטרת האמנה היא לא ליטול ריבונות מאף מדינה - אף מדינה שמכבדת את עצמה לא תוותר על ריבונותה לקבל החלטות עבור אזרחיה בתחום בריאות הציבור".
הדבר לא שכנע את גוטליב, שצייצה בתגובה: "לשמחתי הרבה יש לנו שר בריאות חכם ואמיץ. פניתי אליו בעקבות הודעת הדוברת שלו הרצופה טעויות מהותיות חמורות בהתייחס להצטרפות חס חלילה לאמנת הבריאות המתוקנת שתביא עלינו כליון! מפאת החשיבות מעדכנת כאן. אין לי ספק ששר הבריאות באומצו וחכמתו ילמד את העובדות לאשורן. לא אעמוד מנגד". מכיוון שגוטליב לא חזרה בה, החלטנו לבדוק האם אכן יש אמנה כלשהי או תיקונים לה שאמורים לתת לארגון הבריאות העולמי לחלוש את הריבונות של ישראל או של כל מדינה אחרת.
בימים אלו נדונה על-ידי המדינות החברות בארגון הבריאות העולמי (כפי שמוסבר באתר ארגון הבריאות העולמי, הנהלת הארגון משמשת רק כמגשרת, בעוד על המדינות החברות להסכים על נוסח האמנה) אמנה בינלאומית ל"מניעה, מוכנות ותגובה למגיפות", שאמורה לשפר את התגובה ואת שיתוף הפעולה בין המדינות במקרה של מגיפה נוספת. זאת בעקבות מה שנחשבת לתגובה לא מוצלחת של העולם למגיפת הקורונה, והרצון למנוע מתרחיש כזה לחזור עצמו. הנוסח הסופי אמור להיות מוצג במאי 2024. חשוב להדגיש שבינתיים אין נוסח סופי והכל נתון למשא ומתן.
התבוננות בטיוטה המקורית (הנקראת גם "טיוטה 0") מסוף 2021 מראה שהטענה של גוטליב לא מסתדרת עם הטקסט. הפתיחה של הטיוטה נפתחה בהצהרה שהמדינות החברות "מאשררות את עיקרון הריבונות של המדינות החברות בטיפול בענייני בריאות הציבור, במיוחד מניעה, מוכנות ותגובה למגיפות ושיקום מערכות הבריאות". בהמשך, סעיף 4(3) עוסק בעיקרון הריבונות: "למדינות יש, בהתאם למגילת האומות המאוחדות ועקרונות החוק הבינלאומי, את הזכות הריבונית לקבוע ולנהל את הגישה שלהן לבריאות הציבור, במיוחד מניעת, מוכנות תגובה ושיקום של מערכות הבריאות למגיפות, בהתאם למדיניות ולחקיקה שלהן, בהינתן שהפעולות בשטח השיפוט שלהן לא מזיקות לעמים או לארצות שלהן. הריבונות מכסה גם את זכות המדינות על המשאבים הביולוגיים שלהן".
לעומת זאת, אין שום סעיף שנותן במפורש לארגון הבריאות העולמי לדרוס את הריבונות הזו. יש גם סעיפים נוספים שמחלישים את הטענה שהאמנה מאפשרת דבר כזה. סעיף 20 לטיוטה 0 מקים גוף שאמור לקבל החלטות כדי לממש את האמנה, והוא אמור להיות מנוהל על-ידי נציגי המדינות החברות והחלטות יתקבלו במידת האפשר בקונצנזוס. סעיף 27 מאפשר למדינות לצאת מהאמנה שנתיים לאחר כניסתה לתוקף, כך שגם אם אכן יש איזשהו סעיף שמאפשר פגיעה בריבונות, הרי שמדינות יכולות לחזור בהן.
חשוב להגיד שהטענה הזו אינה המצאה של גוטליב, והיא מסתובבת בעולם כבר זמן רב, ועלתה בין השאר על-ידי הפוליטיקאי הבריטי לשעבר נייג'ל פרג' (שהוביל את תנועת הברקזיט) וחבר הפרלמנט האירופי מטעם הולנד רוב רוס. בהתאם, ארגוני בדיקת עובדות רבים ברחבי העולם כבר בדקו את הטענה הזו. בדיקה של הארגון הגרמני Correctiv - שכמו המשרוקית, חבר גם הוא ברשת הבינלאומית של בודקי העובדות (IFCN) - ממאי 2022 יכולה להסביר את המקור לטענה הזו. ארצות הברית העלתה הצעה לתיקון שאמור לתת לארגון הבריאות העולמי סמכויות נוספות. עם זאת, כפי שהובהר בבדיקה, על המדינות החברות להסכים לכך וההצעה הזו עוד במשא ומתן, ובכל מקרה הן עדיין מאפשרות למדינות לדחות את המלצות הארגון לפעולה.
בנוסף, בשנה האחרונה התפרסמו בדיקות גם בגרמניה, ספרד, ארצות הברית, פולין ואוסטרליה. בכל הבדיקות האלו הגיעו למסקנה שאין באמנה שום דבר שמוסר לארגון הבריאות העולמי את הריבונות של המדינות החתומות. ח"כ גוטליב לא נתנה לנו הפניה לשום סעיף או מקור שיוכל לאשר את טענתה.
מח"כ גוטליב נמסר בתגובה: "תיקוני האמנה והתקנות אותם ישראל אמורה לאשרר כוללנים. כל מילה בפנייתי לשר הבריאות. מדובר בפגיעה אנושה באוטונומיית הפרט ובריבונות המדינה. מצופה מאמצעי תקשורת להעמיק חקר במקום ליפול לתחבולה פרי היוצר של ארגון הבריאות העולמי".
לסיכום, בטיוטת האמנה של ארגון הבריאות העולמי יש דגש על חשיבות הריבונות של המדינות, ואין סעיף שמעביר את הריבונות הזו לידי הארגון. כמו כן, אין עדיין נוסח סופי, וזה נתון למו"מ בין המדינות החברות. לכן דבריה של גוטליב לא נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.