מעל 11 שנים מאז רכשה חברת מליסרון את חברת בריטיש ישראל בעסקה בהיקף כ-1.7 מיליארד שקל, אך את התמורה המלאה עבור התיווך בין שתי החברות יקבל יזם העסקה, רו"ח אייל שמיר, רק כעת: בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה את תביעתו של שמיר וקבע כי חברת בריטיש תשלם לו דמי ייזום בסך 11 מיליון שקל, בתוספת הצמדה וריבית החל משנת 2012, עבור השלמת עסקת הרכישה. זאת, בנוסף לדמי ייזום בסך 25.5 מיליון שקל שכבר קיבל במועד ביצוע חלקה הראשון של עסקת המכירה.
בתביעה שהגיש שמיר בשנת 2018, טען כי לאחר שהגה ויזם את המיזוג המוצלח, השווה מיליארדים, בין בריטיש למליסרון, סירבו מנהלי מליסרון ובריטיש לשלם לו את העמלה שסוכמה עמן, המוערכת על-ידו בכ-130 מיליון שקל, אך הועמדה לצורכי אגרה על כ-50 מיליון שקל בלבד. עוד טען שמיר כי מדובר בעסקת מיזוג שבמידה רבה עיצבה את דמותה של מליסרון והפכה אותה לשחקנית דומיננטית בשוק הנדל"ן המניב בישראל.
שמיר, רואה חשבון בהכשרתו, הוא יזם ואיש עסקים המתמחה בין היתר בייזום ובהוצאה לפועל של עסקאות בהיקפים נרחבים.
הנתבעת, חברת בריטיש ישראל השקעות בע"מ, העוסקת בנדל"ן להשקעה בתחום הקניונים ומרכזי המסחר, הוקמה בשנת 2003 כחברה פרטית ובחודש מאי 2007 הפכה לחברה ציבורית. בעבר הוחזקה בריטיש על-ידי שתי חברות פרטיות בריטיות וכן על-ידי הציבור. נכון להיום, ולאחר השלמת העסקאות שעומדות בלב התביעה, בריטיש היא חברה פרטית המוחזקת באופן מלא על-ידי חברת מליסרון בע"מ, שבבעלות עופר השקעות - חברת החזקות שבבעלות ליאורה עופר.
בתקופה בה גובשו העסקאות שעמדו בלב התביעה, בין השנים 2004 ל-2011, כיהן עמיר בירם כמנכ"ל בריטיש, והחל מ-2011 משמש אבי לוי כמנכ"ל בריטיש, מעבר לתפקידו כמנכ"ל מליסרון.
הקשר בין שמיר לבין בריטיש נולד עת יזם בשנת 2008 עסקה למיזוג בריטיש עם חברת טמרס נדל"ן (ישראל) בע"מ, וקיבל לצורך כך הסמכה למכירת השליטה ממנכ"ל בריטיש, עמיר בירם. בחוזה ההסמכה צוין כי שמיר אף יהיה זכאי לעמלה בשיעור של 1.5% + מע"מ מהיקף העסקה. העסקה המדוברת הושלמה, ושולמו לשמיר דמי ייזום בהיקף 1% מהנכסים שנכללו בעסקה לאחר הליך משא-ומתן ממושך.
בהמשך, בראשית שנת 2009, פנה שמיר אל בירם והציע לקדם עסקת מיזוג בין בריטיש לבין מליסרון, העוסקת אף היא בתחום הקניונים ומרכזי מסחר. שמיר הוסמך שוב לפעול באופן בלעדי לייזום עסקת המיזוג. בהסמכה לא צוין הפעם שיעור העמלה לה יהיה זכאי שמיר.
המפגש המכריע במסעדת "רוקה"
בהובלת שמיר נוהל משא-ומתן בין בריטיש לבין מליסרון במשך כשנתיים, במסגרתו נבחנו נכונות החברות לביצוע עסקת המיזוג, תנאי המיזוג והמתווה האפשרי לביצועו. המתווה אותו הוביל שמיר, במסגרת תוכנית המיזוג שהציג, היה של שליטה משותפת של הצדדים. בשלב מסוים של המשא-ומתן, לאחר שעלתה שאלת אופן הניהול בפועל וקבלת ההחלטות בחברה הממוזגת, הוסכם כי המיזוג יבוצע בטכניקה של מיזוג משולש הופכי, על-מנת להבטיח שליטה של מלאה של מליסרון בחברה המתמזגת.
באוגוסט 2008 התקיים מפגש בין שמיר, בירם ולוי במסעדת "רוקה", בנוגע לקידום עסקה ראשונית למכירת מניות השליטה דאז בבריטיש למליסרון, וכן שבהמשך לכך יבוצע מיזוג בין מליסרון ובריטיש בטכניקה של "מיזוג משולש הופכי". במסגרת פגישה זו, כך על-פי כתב התביעה, סוכמה התמורה שתשולם לבעלי השליטה בבריטיש כנגד המניות שימכרו, וכן סוכם כי בירם ימשיך לשמש כמנכ"ל בריטיש לשנה נוספת או עד מועד המיזוג העתידי, לפי המוקדם.
בסופו של דבר, ביום 12.4.11 הושלמה עסקת מכירת מניות השליטה בבריטיש למליסרון, וזאת בכך שמליסרון רכשה כ-70.65% מהון המניות המונפק והנפרע של בריטיש בתמורה ל-1.7 מיליארד שקל.
שמיר דרש אז את דמי הייזום המגיעים לו, ולאחר משא-ומתן שולמו לו על-ידי מליסרון ועל-ידי בעלות השליטה היוצאות בבריטיש (כל אחת בנפרד) דמי ייזום בסך כולל של כ-1.5% משווי עסקת מכירת המניות. בעלות השליטה היוצאות בבריטיש שילמו סך של 16 מיליון שקל (לא כולל מע"מ), ומליסרון שילמה לשמיר סך של 9.45 מיליון שקל (לא כולל מע"מ).
כנגד תשלום זה חתם שמיר על מסמך הסכמות, במסגרתו צוין כי "אין ולא יהיו לצדדים הח"מ וכל מי מטעמם כל תביעות ו/או טענות כלפי הצד האחר וכל מי מטעמו, בגין כל עילה שהתגבשה עד וכולל יום חתימת כתב זה, ובכלל זה בגין דמי ייזום או כל תשלום אחר מכל מין וסוג, בגין רכישת מניות השליטה בבריטיש ישראל השקעות בע"מ".
לטענת בריטיש, מכתב הסכמות זה מהווה כתב ויתור ו"משתיק" את שמיר מלתבוע כספים נוספים כלשהם.
הסתבך עם מע"מ
לאחר ביצוע התשלום לשמיר התגלעה מחלוקת סביב סוגיית המע"מ, כאשר החברות בעלות השליטה בבריטיש טענו כי לא חלה עליהן החובה להוסיף מע"מ לתשלום ששולם לשמיר, בהיותן חברות זרות.
שמיר מצדו פנה לרשויות המע"מ, שהשיבו כי לעמדתן הכנסה זו בגין ייזום עסקת מכירת המניות חייבת בתשלום מע"מ מלא. בשלב זה החל הליך חקירה במע"מ, במסגרתו נמסרו עדויות מטעם שמיר ומטעם הצדדים בעניין עסקת מכירת המניות.
בהמשך, ביום 27.3.12, הושלמה עסקת מיזוג בין בריטיש לבין מליסרון, וזאת בטכניקה של "מיזוג משולש הופכי", כך שמליסרון רכשה את יתרת מניות בריטיש, שהוחזקו על-ידי הציבור (כ-30%), בדרך של החלפת מניות ותשלום במזומן, ובריטיש נותרה חברה פרטית בבעלות מלאה של מליסרון.
בהמשך להליך החקירה ברשויות מע"מ, נחתם ביום 13.10.15 הסכם פשרה בין שמיר לבין רשויות המע"מ, ורק בשנת 2017 בוטלו צווי העיקול שהטילו רשויות המע"מ על נכסי שמיר.
בהמשך, ביום 5.3.17, נחתם שולם לשמיר על-ידי בעלות השליטה בבריטיש עובר לעסקת מכירת המניות סך נוסף של 2.125 מיליון שקל בגין רכיב המע"מ. גם בהקשר זה חתם שמיר על מסמך ויתור על כל דרישה, טענה ותביעה בקשר עם עסקת מכירת המניות ודמי היזום בגינה.
ביום 25.4.17, כחמש שנים לאחר שהעסקה הושלמה, פנה שמיר אל אבי לוי, מנכ"ל מליסרון ובריטיש, בדרישה כי ישולמו לו דמי ייזום בגין מיזוג החברות. משסורב - הגיש את תביעתו לבית המשפט המחוזי.
לטענת שמיר, הוא השהה את דרישתו לקבלת דמי ייזום בגין עסקת המיזוג נוכח המחלוקת והחקירה שהתנהלה ברשויות המס בשאלה האם עליו לשלם מע"מ בגין דמי הייזום שקיבל בגין עסקת מכירת המניות, והחשש כי דרישתו תוביל את בריטיש לפעול נגדו אל מול רשויות מע"מ.
מנגד טענה בריטיש כי יש לדחות התביעה על הסף משורה של טעמים, ובהם התיישנות, שיהוי של כחמש שנים, השתק ומניעות נוכח מכתב הוויתור עליו חתם שמיר מול מליסרון, ועוד.
לגופו של עניין טענה בריטיש כי מליסרון מעולם לא הסכימה לרעיון של מיזוג כפי שהעלה שמיר, דהיינו מצב בו בריטיש או בעלי השליטה בה נשארים בעלי מניות מהותיים בחברה הממוזגת, ונוצרת חברה ממוזגת עם שליטה משותפת; וכי עסקת מכירת המניות במסגרתה רכשה מליסרון את השליטה בבריטיש, באה במקום עסקת המיזוג שהציע שמיר בתחילת הדרך. על כן, נטען, הוא אינו זכאי לדמי תיווך.
התביעה התקבלה חלקית
סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת רחל ברקאי, קיבלה חלקית את תביעתו של שמיר וקבעה כי "ביוזמת שמיר קידמו בריטיש ומליסרון הליך של מיזוג החברות. אומנם לא בטכניקה אותה הציע שמיר, כי אם בטכניקה אחרת אותה ראו הצדדים כראויה יותר, וזאת מבלי שיש בכך כדי לשלול זכאותו של שמיר לדמי ייזום בגין מהלך המיזוג".
השופטת דחתה את טענת בריטיש כי העסקה שנכרתה לבסוף הייתה עסקה שונה ונפרדת. "עסקת מכירת מניות השליטה בבריטיש הייתה אך שלב ראשון בהליך המיזוג שנעשה בטכניקה של מיזוג משולש הפכי, אליו כיוונו במודע כל הנוגעים בדבר, ואין לנתק את השלב הראשון של מכירת מניות השליטה מעסקת המיזוג ולהעמידה בפני עצמה במנותק מהעסקה הכוללת של המיזוג המתוכנן".
עוד נקבע כי "יש לראות את התמונה בשלמותה", במסגרתה נקבע היעד והמהלכים להשגת היעד. "כחברה השיגה בריטיש את מטרתה בהליך המיזוג שהושלם, והיא נבלעה בחברת מליסרון", כתבה השופטת, וקבעה עוד כי אין במכתב ההסכמות כדי "להשתיק" את שמיר מתביעתו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
