גרמניה תשלם לאינטל סכום עתק, ובסינגפור מתוסכלים: "אין לנו מספיק כסף כדי להילחם בכם"

הכלכלות הגדולות ביותר בעולם מציעות סובסידיות עצומות במרוץ חסר רחמים אחר תעשיות העתיד. המפסידות: כל המדינות שלא יכולות להרשות לעצמן לשלם.

הטבות מס חדשות לייצור סוללות, ציוד לאנרגיה סולארית וטכנולוגיות ירוקות אחרות מושכות לארה"ב מבול של הון. האיחוד האירופי מנסה להגיב עם חבילה משלו לסיוע לאנרגיה ירוקה. יפן הכריזה על תוכניות ללוות 150 מיליארד דולר כדי לממן גל השקעות בטכנולוגיה ירוקה. כולן פועלות להפחתת התלות בסין, שיש לה יתרון גדול בתחומים ובהם סוללות והמינרלים המשמשים לייצורן.

כמה שחקניות קטנות יותר נותרות מאחור. במקרים רבים מדובר בכלכלות זריזות וגמישות שהיו בצמיחה בעשורים של סחר חופשי, אך הן נמצאות בעמדת נחיתות בעידן חדש של מדיניות תעשייתית אגרסיבית. למדינות מתועשות כמו בריטניה וסינגפור אין את הגודל הדרוש כדי להתחרות מול הגושים הכלכליים הגדולים ביותר בהצעת סובסידיות. השינוי הזה מאיים גם על שווקים מתפתחים כמו אינדונזיה, שקיוותה להשתמש במשאבי הטבע שלה על מנת לטפס בסולם הכלכלי.

אינטל קיבלה מממשלת גרמניה הצעה לסובסידיות בשווי 11 מיליארד דולר לבניית שני מפעלי מוליכים-למחצה, במה שראש הממשלה אולף שולץ כינה השקעת החוץ הישירה הגדולה ביותר בהיסטוריה של גרמניה. המימון שהבטיחה הממשלה גבוה באופן ניכר מהתקציב השנתי של משרד המסחר והתעשייה של סינגפור. "הרשו לי לומר לכם בפשטות: אין לנו מספיק כסף להתחרות בחבר'ה הגדולים", אמר לאחרונה סגן ראש ממשלת סינגפור לורנס וונג בעצרת פוליטית.

מבחינת חברות טכנולוגיה רבות שטופחו בבריטניה, הצמיחה נמצאת במקומות אחרים. סטארט-אפ הסוללות הבריטי נקסאון (Nexeon), שפיתח את הטכנולוגיה שלו לא רחוק מאוקספורד, בסיוע מימון מהממשלה, גייס יותר מ־200 מיליון דולר בשנה שעברה. המפעל הראשון של החברה יהיה בקוריאה הדרומית, ואחריו כנראה יקום מפעל באמריקה הצפונית. "אבל לא בבריטניה למרבה הצער", אמר סקוט בראון, מנכ"ל נקסאון. החברה לא צופה שזה ישתנה ללא סיוע ממשלתי נוסף לתעשיית הסוללות.

ב־AMTE Power, אחת מיצרניות הסוללות הבודדות שצמחו בבריטניה, אמרו כי ייתכן שישקלו מחדש תוכניות להקמת מפעל בסקוטלנד בהשקעה של יותר מ־200 מיליון דולר, לאור הסובסידיות המוצעות בארה"ב ובאירופה. Arrival, סטארט-אפ של מכוניות חשמליות, הודיע בשנה שעברה על רצון למקד את הייצור בארה"ב ולא בבריטניה, בגלל הטבות המס.

ארה"ב, שמציעה 369 מיליארד דולר בתמריצים ומימון לאנרגיה נקייה כחלק מחוק צמצום האינפלציה, חווה מבול של השקעות זרות. יצרנית המכוניות הגרמניות BMW לא מכבר הניחה את אבן הפינה למפעל סוללות חדש בקרוליינה הדרומית. יונדאי ו־LG הדרום קוריאניות הכריזו על הקמת מפעל סוללות בג'ורג'יה בהשקעה של 4.3 מיליארד דולר. פנסוניק היפנית בונה מפעל בקנזס.

גלובליזציה מתרופפת

מרוץ הסובסידיות מסמל התרחקות מהאינטגרציה הכלכלית שבמשך עשרות שנים הסירה מחסומים למסחר והשקעות בין מדינות. הגלובליזציה הפכה מדינות עניות לשעבר כמו קוריאה הדרומית וטייוואן לכלכלות הייטק מפותחות וחילצה מאות מיליוני אנשים מעוני. צרכנים מערביים קיבלו שפע של מוצרי צריכה במחירים נוחים ורמת חיים גבוהה יותר. פיתוחים טכנולוגיים ורעיונות ניהוליים חדשים נעו גם הם ביתר חופשיות בין מדינות, לצד מוצרים ומשאבים פיננסיים.

למודל היו גם מחירים גבוהים. קהילות משגשגות בארה"ב ובמערב אירופה התפוררו בשעה שמשרות ייצור עברו לאסיה או למדינות בריה"מ לשעבר. בעיות סביבתיות הלכו ותפחו ככל שהכלכלה העולמית צרכה יותר משאבי טבע. חלק מהכלכלות ניצבו בפני התקפים מערערים של בריחת הון כששטף כסף זר זרם פנימה והחוצה.

פרימת האינטגרציה הגלובלית הזו - בין אם מסיבות של ביטחון לאומי, יריבות גיאופוליטית או חרדות לגבי שרשראות אספקה - מגיעה עם בעיות משלה, אומרים כלכלנים. הסכנה גדולה במיוחד לכלכלות מתפתחות קטנות יותר, שזקוקות לגישה לשווקים גלובליים אם ברצונן לסלול את דרכן לשגשוג רב יותר באמצעות סחר.

"העולם ככלל פונה יותר פנימה ומתרחק ממסחר והשקעות פתוחים" אמר דיוויד לווינגר, לשעבר בכיר במשרד האוצר של ארה"ב וכיום האחראי על שווקים מתפתחים בחברת ניהול הנכסים TCW Group. "אירופה, ארה"ב וסין נמצאות בתחרות סובסידיות והמפסידות בתחרות הזו הן כלכלות עניות יותר שיש להן פחות משאבים פיסקאליים".

העובדה שהמערב מאמץ מדיניות תעשייתית עלולה להכאיב במיוחד למדינות שקיוו לנצל את האימוץ של טכנולוגיות ירוקות כדי להזניק את התפתחותן הכלכלית. לאינדונזיה היו שאיפות לנצל את משאבי הניקל הגדולים שלה להקמת תעשיית סוללות שתהיה מובילה עולמית. אבל כללים אמריקאיים, שנקבעו כחלק מחוק צמצום האינפלציה, שוללים סובסידיות מסוללות למכוניות חשמליות אם הן מכילות כמויות גדולות של מינרלים ממדינות שאינן שותפות סחר חופשי של ארה"ב. אינדונזיה היא אחת מהן.

"יש לנו את כל משאבי הטבע. יש לנו את משאבי האנוש. ואנו מדינה שהיא דמוקרטיה", אמר ארסג'ד רסג'יד, ראש לשכת המסחר והתעשייה של אינדונזיה, בריאיון. "בבקשה אל תתעלמו מאיתנו".

המנצחים

כמובילה במרוץ הסובסידיות, ארה"ב חווה פריחה בהשקעות. ארה"ב קיבלה כ־22% מכלל השקעות החוץ הישירות בעולם בשנה שעברה, מה שהופך אותה למדינה המובילה על פי נתוני האו"ם. מדובר במעט פחות מ־26% מההשקעות שנכנסו לארה"ב ב־2021 כשההשקעה העולמית התאוששה לאחר הפוגה בזמן המגפה, אבל הרבה יותר מ־13% להם זכתה ב-2019. ההוצאה על בינוי הקשור לייצור עלתה במאי ב־76% בהשוואה שנתית, לקצב שנתי מנוכה עונתיות של 194 מיליארד דולר, על פי נתוני משרד מפקד האוכלוסין.

בבריטניה, המימון של נקסאון מדגיש את כוחו של הארנק האמריקאי שיכול להטות את המגרש. נוסף להון הפרטי שגייסה בשנה שעברה, נקסאון קיבלה 2 מיליון ליש"ט, כ‏־2.55 מיליון דולר, מקרן של ממשלת בריטניה לתעשיית המכוניות החשמליות. רק כמה שבועות אחר כך, שתי מתחרות אמריקאיות, Sila Nanotechnologies ו־Group14 Technologies, קיבלו 100 מיליון דולר כל אחת ממשרד האנרגיה של ארה"ב במסגרת תוכנית מימון לתעשיית הסוללות, שהושקה כחלק מחוק התשתיות של 2021. בדומה לנקסאון, החברות האלה מייצרות חומרים מבוססי סיליקון המשמשים לשיפור ביצועים בסוללות.

"הכדאיות הכלכלית של פרויקטים בארה"ב היא פשוט ברמה אחרת", אמר גאי דבל, לשעבר סגן נגיד בבנק המרכזי של אוסטרליה וכיום מנהל Fortescue Future Industries, יחידת האנרגיה הירוקה של Fortescue Metals, חברת כרייה ממערב אוסטרליה. החברה מחפשת הזדמנויות השקעה, ורואה את ארה"ב כמיקום ההגיוני ביותר הודות לסובסידיות שיכולות לחתוך עד 60% מעלות פרויקט, אמר דבל.

האיחוד האירופי מכין חבילת סיוע משלו, ומקל במגבלות על סובסידיות שהמדינות החברות יכולות להציע לתעשייה. האיחוד שואף שעד 2030, 40% מטכנולוגיות המפתח הדרושות למעבר לאנרגיה ירוקה ייוצרו בגוש, כולל ציוד סולארי - מגזר שכיום נשלט על ידי סין - טורבינות רוח וסוללות.

צבר ייצור הסוללות בארה"ב, המודד את הקיבולת של פרויקטים בשלבי ביצוע שונים, גדל ב־67% מאז ההכרזה על חוק צמצום האינפלציה - והוא מקביל עתה למצב באירופה, שם גדל הצבר ב־26% באותה התקופה. כך על פי הערכת Benchmark Minerals Intelligence, חברה בריטית המספקת מידע על התעשייה.

בעיית הברקזיט

השינויים בסחר העולמי מגיעים בתקופה בעייתית במיוחד עבור בריטניה. המדינה נאבקת לסלול לעצמה נתיב חדש בכלכלה העולמית לאחר שעזבה את האיחוד האירופי ב־2020, מהלך שניתק את הגישה הקלה שלה לשוק הענק.

תומכי ברקזיט אמרו שבריטניה יכולה לחתום על הסכמי סחר בילטרליים עם מדינות אחרות ולהגדיל את ההימור על הגלובליזציה. מאז, המומנטום בנושא הסחר החופשי דעך וכעת נראה שהוא נמצא בנסיגה. "בזמנו, בתקופת ההצבעה על ברקזיט, אף אחד לא חשב שנראה תחייה של מדיניות תעשייתית בארה"ב", אמר גרנוט וגנר, כלכלן אקלים בביה"ס לעסקים של אוניברסיטת קולומביה. כעת, ממשלת בריטניה מתמודדת עם קריאות הנשמעות בכל רחבי הכלכלה, בדרישה להגיב לשינוי שנרשם בכלכלה העולמית בדמות מפנה אל עבר מדיניות מתערבת - באסטרטגיה תעשייתית מחודשת משל עצמה.

מגזר הרכב בבריטניה קיבל לאחרונה חיזוק כשבעלי יגואר-לנד רובר החליטה להקים במדינה מפעל חדש לסוללות למכוניות, אך באופן כללי הסובסידיות הירוקות מפגרות בהרבה אחרי ארה"ב. שר האוצר הבריטי ג'רמי האנט הבטיח לחשוף בסתיו את התגובה הבריטית, אבל הנמיך ציפיות ואמר שבריטניה לא תתחרה "ראש בראש עם חברינו ובעלי בריתנו באיזה מן מרוץ סובסידיות עולמי מעוות". הוא אמר שבריטניה תנסה למקד את המימון בתחומים בהם יש לבריטניה יתרון תחרותי מובהק.

בריתות חדשות

פתרון אחד עבור מדינות שאינן מסוגלות להתחרות הוא לקרב אליהן שותפות סחר עשירות ולהרוויח מהמדיניות התעשייתית שלהן, כפי שעשו קנדה ומקסיקו בעסקת הסחר החופשי שלהן עם ארה"ב, אמר צ'ד בואון, בכיר לשעבר בבנק העולמי ומומחה סחר ממכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, מכון מחקר בוושינגטון. ממשלת אינדונזיה משתתפת ב"מסגרת הכלכלית האינדו-פסיפית לשגשוג" (IPEF) - ברית כלכלית בהובלה אמריקאית - שהיא מקווה שתשפר את הגישה לשווקים עבור המינרלים שלה.

בשנה שעברה, שר ההשקעות בהליל להאדליה אמר שאינדונזיה תבקש ליצור קרטל דומה לאופ"ק לניקל - מינרל המשמש בסוללות שאינדונזיה מובילה בכרייתו - בתגובה לפרוטקציוניזם של מדינות שמייצרות מכוניות חשמליות. ארגון במודל אופ"ק היה מתאם רמות הפקת ניקל עם יצרניות גדולות אחרות כדי להבטיח מחירים גבוהים.

אנליסטים מביעים ספקות לגבי התוכנית, בין היתר בגלל שיצרניות ניקל אחרות לא רוצות להרגיז שותפות סחר חזקות כמו ארה"ב וסין. מנהיגי שמאל באמריקה הלטינית העלו רעיונות דומים לארגון יצרני ליתיום במודל אופ"ק, אך אלה לא יושמו.

אינדונזיה וזימבבואה הטילו מגבלות יצוא על מינרלים כמו ניקל, בוקסיט וליתיום, לצד דרישות שחברות זרות יקימו מפעלי עיבוד בתוך המדינה כתנאי ליצוא. "אני לא חובב נלהב של המדיניויות האלה אבל בבירור הן מאוד פופולריות", אמר סיימון אבנט, מרצה למסחר בינלאומי ופיתוח כלכלי באוניברסיטת סנט גאלן בשווייץ. "בבירור זה ידחוף את המחירים מעלה ויגביר את אי הוודאות והסיכון".

דיוויד לונו בלונדון וסטיוארט קונדי בסידני השתתפו בהכנת הכתבה.