ד"ר ספקולציות, השורטיסט וזוכה פרס נובל: מה קרה לכוכבי משבר 2008

במסגרת מחקרו, ברננקי בחן את השפל הגדול של שנות ה־30 של המאה הקודמת, והראה בדיוק כמה כאב כלכלי מיותר נגרם כשהמדינה אפשרה לבנקים לקרוס.

ההחלטה להעניק את הפרס למי שכיהן כיו"ר הפד בתקופת המשבר זכתה ללא מעט מבקרים, שראו בו את אחד האחראים העיקריים לקריסה. הטענה המרכזית נגעה לכישלונו לנקוט צעדים שהיו דרושים למנוע את האסון, כמו העלאת הריבית במועד, שהיתה מעודדת חיסכון. לכן, כשהוציא ב־2015 ספר הנושא את השם "האומץ לפעול: זיכרונות של משבר ותוצאותיו", היו מי שהתקוממו.

 זוכה פרס הנובל לכלכלה בן ברננקי / צילום: Reuters, CHRISTOPHER ALUKA BERRY

מנגד, התומכים טענו כי בזכות יצירה מהירה של תוכניות חילוץ לבנקים בשווי מאות מיליארדי דולרים ושחרור גל של תמריצים כלכליים, ברננקי עזר למנוע את המיתון הגדול מלהפוך לשפל גדול. תומכיו טוענים כי במובנים רבים, הפד תחת הנהגתו הציל את הכלכלה העולמית.

בינואר 2010 ברננקי אושר לכהונה שנייה כיו"ר הפד. במהלכה הוא פיקח על מדיניות מוניטרית לא שגרתית, שכללה רכישות נכסים בקנה מידה גדול על ידי הפד במטרה לעורר את הכלכלה ולהוריד את הריבית לטווח ארוך. ב־2014 פרש מתפקידו.

כעת, בגיל 69, הוא מכהן כעמית מכובד במכון ברוקינגס בוושינגטון, צוות חשיבה בוושינגטון הבירה, הצטרף לפקולטה בתוכנית ללימודי כלכלה ברוקינגס, ומתמסר בעיקר למחקר ולכתיבה. הוא ממשיך להיות פעיל בזירת הפרשנות הכלכלית, מפרסם מאמרים, מייעץ לארגונים ונואם בכנסים.

הוא צפוי להישאר בתפקיד עוד ארבע שנים לפחות.

וול סטריט ג'ורנל תארו אותו כמי שהפך את JP מורגן לבנק החזק בארה"ב, על ידי מתן עדיפות לבטיחות על פני רווחים קצרי טווח, הוספת שכבות של הגנה להבטחת יציבות הבנק והובלתו דרך המשבר הפיננסי יחסית ללא פגע.

 ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'י.פי מורגן / צילום: Associated Press, Paul Morigi

אחת הפעולות היותר נועזות שהוביל בסערת המשבר היתה רכישת המוסדות הפיננסיים הכושלים Bear Stearns ב־1.5 מיליארד דולר ואת נכסי Washington Mutual ב־1.9 מיליארד דולר. בזכות רכישה זו, עד 2011 הפך JP מורגן לבנק הגדול ביותר במונחים של פיקדונות. באמצעות מאזן חזק ושמרני במיוחד, יצא JP מורגן מהמשבר במהרה והיה הראשון שהשיב את כספי הסיוע מתוכנית החילוץ הממשלתית. ב־2010 דיימון הוכתר על ידי ה"ניו יורק טיימס" כ"בנקאי הכי פחות שנוא בארה"ב".

בכל זאת, השנה הכעיס דיימון כמה משקיעים, אחרי שנחשף כי נוסף על משכורות העתק קיבל בונוס מפואר. ב־2022 הרוויח תגמולים של 34.5 מיליון דולר, לפי מסמכים שחשף הבנק, ועבור 2021 קיבל סכום זהה. הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי בהתאם לקולות המחאה הודיע הדירקטוריון כי הוא מתחייב "לא להעניק לו בונוסים מיוחדים נוספים בעתיד".

אחרי שהאזהרה התממשה, הזניקה אותו למרכז הבמה העולמית והפכה אותו למרצה ומרואיין מבוקש, המחקר שלו על השווקים המתעוררים הפך אותו למומחה לבועות ספקולטיביות מכל הסוגים.

 פרופ' נוריאל רוביני / צילום: Roubini Macro Associates

על אף הצלחתו ב־2008, רוביני, שבינתיים קיבל את הכינוי הדרמטי "ד"ר דום" (Doom), נתקל בביקורת לאורך השנים על אזהרותיו הבלתי פוסקות. מבקריו אף טוענים כי גם הצלחת התחזית של 2008 הייתה בלתי נמנעת, עם כל כך הרבה דובים ביער.

וחלקן היו מוטעות. ב־2009, כשהכלכלה נאבקה להתרומם ממשבר הסאב־פריים, רוביני הזהיר כי ארה"ב תעמוד בפני מיתון "כפול", אך השפל הסתיים בקיץ של אותה שנה, על פי הלשכה הלאומית למחקר כלכלה. במאי 2010 הוא חזה ירידה של 20% בשוק המניות, אך לבסוף S&P 500 עלה בכ־20% במהלך השנה, וב־2012 חזה שיוון תיפלט מגוש האירו. כל אלה לא הפריעו למגזין "Foreign Policy" להכתיר את נביא הזעם כאחד מההוגים החשובים בעולם ב־2011 וב־2012.

כיום מתמקד רוביני בתחזיות קודרות בגזרת הקריפטו. "האם והאב של כל ההונאות והבועות", הצהיר ב־2018. הוא גם חזה, בפתח 2022, שנה קשה בשוקי המניות והאג"ח במקביל, ופרסם שלל מאמרים המזהירים מסטגפלציה, חובות או שילוב מפחיד שלהם.

גם בראיון שנתן בינואר האחרון לגלובס הציג תחזיות דוביות - מיתון עמוק מהצפוי בכלכלות המתקדמות, אינפלציה עיקשת, עוד ירידות בשווקים. החודש אמר לבלומברג כי "העידן של ההתמתנות הגדולה של אינפלציה נמוכה מ־2% וצמיחה יציבה - נעלם".