כשהוכרז הפטור מוויזות עבור הנוסעים לארה"ב, פוליטיקאים רבים מיהרו לקחת על זה קרדיט: נתניהו, בנט, שקד ואפילו אלי כהן. זה לא במקרה: הפרויקט נוהל בצורה אינטנסיבית ברצף, במשך למעלה משנתיים - מ-2021 עד השבוע שעבר. כלומר, שתי ממשלות יריבות-פוליטית היו אחראיות עליו.
● שאלות ותשובות | ארה"ב הכניסה את ישראל לרשימת הפטור מוויזה. כך זה יעבוד
● 1.8 מיליון ישראלים לא פטורים מוויזה לארה"ב. מה תעשה רשות האוכלוסין?
הביטוי הגדול ביותר להמשכיות בין הממשלות היה זהותו של הפרויקטור במשימה: גיל ברינגר, שמונה לתפקיד ב-2021 על ידי השרה איילת שקד. בין 2015 ל-2019, הוא שימש כיועץ שלה, בהיותה שרת המשפטים, לנושאי ועדת שרים לחקיקה.
ב-2021 מונה ברינגר למשנה למנכ"ל רשות האוכלוסין, והוא מספר שעוד באותו יום הוא כבר התייצב בפגישה הראשונה על הפטור מוויזות. אך למרות חילופי הממשלה ב-2022 והחילופים בפקידות הבכירה שפעמים רבות מגיעים בעקבות כך - ברינגר נשאר האחראי הראשי על הפרויקט.
"מדיניות המשכית לגמרי בין שתי ממשלות"
"מי שהשאירו אותי היו השרים דרעי, מלכיאלי ועכשיו משה ארבל", אומר ברינגר. "המדיניות הייתה המשכית לגמרי בין שתי הממשלות".
ברינגר, שלקח את הפרויקט משלב היוזמה של ארה"ב עד חציית קו הסיום ביום חמישי האחרון, מספר לגלובס מה תהיה ההשפעה על הכלכלה, למה הדרישות האמריקאיות בכלל עזרו לישראל, ומה האחריות החדשה של הטסים לארה"ב.
"הניסיון להשיג פטור מוויזה לארה"ב נמשך כבר מעל עשור, אולי אפילו 15 שנה. בשלהי כהונת אובמה, כשהייתי יועץ של איילת שקד כשרת המשפטים ב-2016, פנה אלינו מישהו משגרירות ישראל בארה"ב, וסיפר שצריך לפעול במהירות כדי להשיג פטור מוויזות. זה כי יש סגן שר להגנת המולדת בשם אלחנדרו מיורקס, ממוצא יהודי-קובני, ו'אף פעם לא היה מישהו שכל כך בקטע'.
"לדבריו, זו הייתה הזדמנות שלא תחזור על עצמה. אבל בדיעבד זה היה נאיבי מאוד - הפטור מוויזות הוא פרויקט כל כך ארוך ומורכב, ולא היה שום סיכוי לנצל את החודשים האחרונים של אובמה כדי לעשות את זה. אבל אותו מיורקס חזר בממשל ביידן, והפך לשר עצמו".
בשל מורכבות הנושא, והעובדה שהוא חונה בשבע רשויות ממשלתיות שונות, היה צורך בפרויקטור שיתכלל זאת - ובלעדיו היה קשה מאוד לדחוף להשלמת הפרויקט. ואכן, לדברי איילת שקד: "ביידן הבטיח לבנט שבמשמרת שלו זה יקרה. אני קיבלתי את האחריות לתכלל את המשימה המאוד מורכבת הזו. שאלתי את השר להגנת המולדת, אלחנדרו מיורקס, למה יש מדינות שהצליחו ויש כאלה שלא? הוא אמר לי: תמני פרויקטור".
תורים מול שגרירות ארה''ב / צילום: תמר מצפי
מאז עברו מעל שנתיים, למה זה לקח כל כך הרבה זמן?
"הפטור הוא פרויקט עצום, שדורש תכלול של רשות האוכלוסין, משרד החוץ, המל"ל, השב"כ, מערך הסייבר, המשרד לביטחון פנים ורשות המסים. תוכנית העבודה האמריקאית היא ספר עב-כרס שצריך לעבוד בדיוק על פיו, והוא כולל המון משימות שחונות בהרבה משרדים, וחלקן בכמה משרדים ביחד.
"זה יהיה כמו נסיעה לפתח תקווה או לאילת"
מה הבשורה הכי גדולה בהסכם?
"אנשים מתמקדים בתור ברחוב הירקון בת"א (להוצאת ויזה בקונסוליה האמריקאית, ע"א), וזו תמונה שאנשים חוו אותה כהשפלה וכאב ראש, שלא לדבר על חוסר הוודאות. אי אפשר לקבוע נסיעה, כי אתה לא יודע אם ומתי תקבל ויזה.
"אבל לא התור ברחוב הירקון הוא העיקר, אלא ההשפעה הכלכלית - זה פותח אותנו ומקרב את ארה"ב וישראל. אנשים סיפרו לי על מנכ"לים וסמנכ"לים של סטארט-אפים שנתנו פיץ' בזום למשקיע פוטנציאלי, והוא מתלהב ואומר 'אני רוצה אותך אצלנו, להראות את זה להנהלה שלנו עוד שבוע', ונאלצים לענות לו - 'אוי, אבל אין לי ויזה'. זה יכול לקחת אפילו שנה, ועד אז זה כבר לא רלוונטי".
לעומת זאת, אומר ברינגר, במצב החדש, "הנסיעה לארה"ב תהיה כמו נסיעה לפתח תקווה או לאילת. ממלאים את ה-ESTA, מקבלים תשובה תוך כמה שעות, קונים כרטיס - ומחר בלילה אתה כבר שם. יהיה ניתן לקבוע דברים גם לזמן קרוב, וזה מאפשר גם ספונטניות וגם ודאות. כך נוצרת קהילה עסקית הרבה יותר מאוחדת וקרובה. ברמה הכלכלית יש לזה השפעה גדולה".
יותר מ-75% מהשקעות ההון-סיכון בישראל מגיעות מקרנות זרות, חלקן הגדול אמריקאיות. לדברי ברינגר , המהלך "ישפר את קשרי המסחר, יקרב את הקהילות העסקיות זו לזו ויקל על מפגש עם משקיעים". זה חשוב במיוחד לענף ההייטק, שבו במיוחד חלק ניכר מההשקעות מגיעות מחברות ומשקיעים אמריקאים.
גם תדירות הטיסות לארה"ב, שהיום עומדת על כ-450 אלף בשנה, צפויה לעלות משמעותית. ברינגר אומר ש"צד הביקוש לטיסות יעלה משמעותית, אבל גם צד ההיצע - נראה חברות חדשות, קווים חדשים ויעדים חדשים, וזה יוכל בתורו גם לייצר תחרות ניכרת יותר. קשה כמובן לחזות מראש מה זה יעשה למחירים".
באשר לשאלת ההדדיות כלפי פלסטינים אזרחי ארה"ב, כשישראל עברה את הרף הטכני של מתחת ל-3% סירובים לוויזה עבור ישראלים, שגריר ארה"ב בישראל טום ניידס פרסם סרטון שבו הוא קרא לישראל להעביר חוקים שיאפשרו כניסה של אותם פלסטינים לישראל, מה שעורר חששות במערכת הביטחון. אך בסופו של דבר ישראל נאלצה להסכים, והחל מ-20.7 פלסטינים אמריקאים יוכלו לקבל דרך אפליקציה אשרת כניסה ל-90 יום בקלות יחסית, במקום המסלול המסורבל דרך ירדן שנדרש קודם.
האם המחיר שישראל שילמה בכל הנוגע לכניסת פלסטינים אזרחי ארה"ב לישראל שווה את זה?
ברינגר מנסה לצנן את החששות: "לא יודע אם הייתי קורא לזה מחיר. מבחינת המספרים, מאז הפתיחה ביולי ועד עכשיו נכנסו בגבולות הבינ"ל 6,070 אמריקאים שרשומים גם במרשם הפלסטיני. הרבה מאוד מהם לא מכאן וחיים שנים בחו"ל. במעברים הפנימיים, מיו"ש לישראל הקטנה, המספר גדול משמעותית - פי 2-3".
הכניסה לארה"ב ללא ויזה תהיה פתוחה לבעלי דרכון ביומטרי בלבד, מה שמעורר חשש להגברת הביקוש להוצאת דרכונים ביומטריים. ברשות האוכלוסין כבר הבטיחו לתגבר את התורים בלשכות.
אין חשש מ"הסתערות" על לשכות האוכלוסין להשגת דרכונים ביומטריים, שמאפשרים פטור?
"זה לא שמעכשיו אי אפשר לנסוע לארה"ב בלי דרכון ביומטרי - אלא רק במסלול הפטור מוויזה. מי שרוצה לנסוע על הוויזה, עולם כמנהגו נוהג. לא הייתה חובה לדרכון ביומטרי כדי להוציא ויזה, וגם עכשיו אין".
"בטווח הארוך זה מוריד עומס ברשות האוכלוסין"
לדבריו ברינגר, "אני מקווה שלאנשים יירד עוד קצת החשק מלעשות דרכון זמני לא-ביומטרי. הדרכון הלא-ביומטרי הוא לשנה אחת בלבד - וזה רק מייצר עוד עומסים. ככה שבטווח הארוך, אנחנו מפנים תורים ברשות האוכלוסין".
האם יש חשש שהפטור מוויזה יילקח מאיתנו? מה אתה ממליץ לישראלים שישתמשו בפטור החדש?
"ככל שישראל וארה"ב יכבדו זו את הדרישות של זו בהסכמים, ההערכה היא שזה איתנו לטווח ארוך מאוד. יחד עם זה, בהסכם מופיע שכל אחת מהמדינות רשאית בהודעה של 30 יום מראש להודיע לשנייה שהיא מסיימת את הסדר הפטור. זה עלול ליפול על תחושה או טענה שהמדינה השנייה הפסיקה לכבד את המחויבות שיש לה, כמו שיתוף מידע הדדי".
אך האחריות כאן אינה רק של הרשויות בישראל, אלא של כל נוסע לארה"ב: "יש אחריות אישית גדולה של האנשים: בכל מדינה עם פטור מוויזה, האמריקאים בודקים כמה אזרחים נשארו בארה"ב מעבר ל-90 יום של ה-ESTA. ככל שהמספר הזה גדל, המדינה עלולה למצוא את עצמה מחוץ להסכם. ברמה האישית, מי שנשאר מעבר ל-90 יום לעולם לא יקבל ESTA. וברמה הכללית, זה מעלה את האחוזים ומסכן אותנו כמדינה שישללו לנו את הפטור מוויזה. מי שנשאר מעבר למותר קודח חור לא רק בחדר שלו, אלא בספינה".
מה תעשה עכשיו כשהפרויקט הגדול הזה הסתיים?
"אני עכשיו נמצא בוושינגטון לטקס, ואני מבטיח להישאר שם ולא לעזוב עד שאני מוודא שהם חותמים. ובהמשך? אני מתכנן לחפש את האתגר הניהולי הגדול הבא".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.