AI בעיני הון סיכון: איפה לשים את הכסף?

חמוטל מרידור, מומחית ה-AI בקרן וינטג' ושותפה בה, אמרה פעם שהעבודה שלה היא כמו ביקור יומי בחנות צעצועים. כעת היא מסתכלת על עולם היישומים של בינה מלאכותית בסקרנות ובציפייה שימציאו עבורנו מחדש דברים שהתרגלנו לקבל כמובנים מאליהם ולא חלמנו לאתגר. "כל המערכות צריכות לעבור שינוי, כולל חלק גדול מהחוויות והטכנולוגיות שאנחנו משתמשים בהן באופן יומיומי, אפילו ברמת הדפדפן.

● WSJ | שתו כאילו אין מחר: עולם ללא הנגאובר
● הצוללת | מה התנאי שיאפשר לנו לעמוד במטרות שהצבנו לעצמנו?
● ראיון | לא רק המנטליסט של הסלבס: ליאור סושרד ממציא את עצמו מחדש בעולם העסקים

למה שאני אכנס לאתרים שונים עם דפדפן כמו שהוא נראה היום, ובכל אחד מהם אני אצטרך לחפש עד שאני מוצאת מה שאני צריכה, כשבעצם אני יכולה לקבל את כל המידע שאני צריכה ישר אליי בצ'ט? ואולי בכלל אני לא צריכה להסתכל על המסך בשביל כל דבר? אני חושבת שהאיירפודס הולכים להיות אחד המכשירים המרכזיים שיאפשרו לאמץ טכנולוגיות כאלה, כי כרגע, בכל פעם שאת רוצה לדעת משהו, את מוציאה את הטלפון, מורידה את המבט מהאדם שמולך ומסתכלת על המסך. יכול להיות שה־AI תקשיב לך, תדע מה את רוצה לשאול ותיתן לך את המידע לתוך האוזן, בזמן שאת מדברת עם מישהו".

זו רמה גבוהה של סוכן אישי.
"בול, ולשם העולם הולך. יש לנו את כל החתיכות שיאפשרו לעשות את זה, צריך רק לבנות את המודל, לאמן אותו ולהתאים אותו - שידע לזהות את הקול שלך ולהכיר אותך".

יוראי פיינמסר, מייסד־שותף בקרן Disruptive AI, רוצה שגם מכשירי קצה יעסקו בלמידה וישתפרו כל הזמן. "פעם דיברו על חוכמת ההמונים, היום אנחנו מדברים על סוג של תבונה קולקטיבית או מבוזרת, כלומר לא רק מכונה אחת תיתן לי פתרון אחד - כמו נחיל לומד (Swarm Learning). את המובילאיי באוטו שלך אימנו במפעל, התקינו לך באוטו וזהו - הוא מנותק מהעולם. לא אכפת לו שאת לא אוהבת לאותת כשאת עוברת נתיב, הוא יצפצף. הוא גם לא לומד דברים שמשתנים לאורך הזמן בכביש, במכונית, בתנועה.

"תארי לעצמך שהקופסה הזאת של מובילאיי הייתה מאמנת את המודל שבתוכה ללמוד את הדברים האלה - וגם מכל הקופסאות האחרות שלומדות במכוניות אחרות. זו דרך ללמוד דברים שמשתנים מהר, תוך כדי תנועה. למשל אני רוצה שבכל סניפי הסופרמרקטים והמכולות ידעו בזמן אמת שחטיף מסוים נחטף מהמדפים, לא בעדכון החודשי, ושאם חסר חלב במחסנים יעלו את המחיר של החלב על המדף אוטומטית, ושהטלפון שלי ילמד כל הזמן, לא רק כשהוא יעלה דברים לענן".

התיאורים הללו מציתים את הדמיון והאופן שבו בינה מלאכותית יכולה לשנות ולשפר את חיינו נראה אינסופי. אבל מרידור ופיינמסר, שני מומחי ה-AI הבולטים בהון סיכון הישראלי, מסרבים להסתנוור. גם להם ברור שלא כל מה שקוראים לו AI באמת זקוק לטכנולוגיה הזאת או מצדיק השקעה. בזמן שהתאגידים הגדולים בעולם כותבים צ'קים שמנים לחברות להיט (מיקרוסופט הובילה השקעה של 11 מיליארד דולר ב-OpenAI, אמזון משקיעה 4 מיליארד דולר במתחרה אנתרופיק), משקיעי ההון סיכון משתדלים לשמור על ריסון ומבט מפוכח.

להשקיע כש-AI היא צורך ולא באזז"

"אני רואה משהו כמו עשר חברות בשבוע, על כל הסקאלה - מרעיונות מדהימים ומטורפים ועד דברים בסיסיים, וזה רק הולך וגדל, אבל זה לא אומר שכולם יקבלו מימון ושכולם יצליחו", אומר פיינמסר. "למה קרנות משקיעות בתחום מסוים? כי הן רוצות להביא ערך אמיתי בתחום מתפתח, ומפני שהן רוצות להיצמד ל-carriers, לתחומים שהן מאמינות שייצרו ערך בשנים הקרובות. אז אם אתה מאמין ש-AI הולכת לעצב את העולם, אתה רוצה להיות צמוד לזה. אבל אני תמיד בודק אם הרעיון המופלא של הסטארט־אפ שעומד לפניי באמת מצריך למידת מכונה. אני לא צריך שיכתבו לי סתם AI, אני רוצה לראות שזה משמעותי במיזם. אז זה מעניין".

מרידור מפרידה בין אפקטים מסנוורים לבין טכנולוגיה שעובדת. "החידושים שכבר קרו במודלים הבסיסיים של העולם הזה מספיקים כדי לעשות שינוי עצום וזה יקרה בעשור הקרוב. לא סתם ChatGPT הגיע ל-100 מיליון משתמשים תוך חודשיים, זו קפיצת דרך משמעותית שאפשר לבנות עליה הרבה טכנולוגיה. אבל מפה ועד שזה יעבוד 100% מהזמן, לא יעשה טעויות ולא ימציא שקרים, יש עוד דרך. יש פער מאוד גדול בין טכנולוגיה שגורמת לתחושת 'וואו' לבין טכנולוגיה יישומית ושימושית. הדרך עוד ארוכה", היא אומרת.

 חמוטל מרידור / צילום: וינטג׳ אינבסטמנט פרטנרז

מרידור ופיינמסר הגיעו לסטטוס דומה - מומחי AI בהון סיכון הישראלי - מרקעים שונים למעט תחנה אחת: שניהם יצאו מ-8200. אחרי השירות מרידור למדה מדעי הקוגניציה לתואר ראשון ועיבוד שפה טבעית (NLP) לתואר שני, שני תחומים שהיום הם חלק מ־AI, ולאחר מכן הייתה יזמית ומנהלת של חברות בתעשייה. ב-2021, אחרי חמש שנים כמנהלת הפעילות הישראלית של פלנטיר, היא הצטרפה לקרן וינטג', שייסד אלן פלד. פיינמסר שירת 20 שנה במגוון תפקידים ב־8200. בתפקיד האחרון הוא הקים את יחידת הבינה המלאכותית בחיל המודיעין ופיקד עליה. כיום הוא שותף, לצד שועלי ההון סיכון טל ברנוח ויזהר שי, ב־Disruptive AI - קרן שמתמחה אך ורק בהשקעות AI, וביצעה כבר שבע כאלה.

אנחנו מצפים שבינה מלאכותית תהיה חלק מכל טכנולוגיה ומכל דבר שיקרה בעתיד. אז למה היא צריכה קרן ייעודית רק לה?
פיינמסר: "AI זה לא כמו סייבר, שמבוסס על הכרת החולשה וטיפול בה. ב-AI יש עיסוק בדאטה. צריך להבין אותה, לעשות ניסויים שהתוצאות שלהם סטטיסטיות, וזה מסע שונה לגמרי מהמסע של סטארט־אפ שהכרנו עד היום. אנחנו הפרטנר שחובר לסטארט־אפים האלה, עוזר להם בגיבוש האסטרטגיה אבל גם מבין באלגוריתמיקה, יודע להסתכל על הדאטה ולהבין את האיכות שלה".

מול ההייפ המאוד גדול, איך אתה מחליט במה להשקיע ובמה לא?
"קודם כל, יש את השאלות הרגילות שלא קשורות ל־AI על איכות היזמים וכו'. הדבר השני, הוא להבין את ה־pain point (הקושי שעליו הטכנולוגיה רוצה לענות, ק"צ), שמעיד על גודל השוק הפוטנציאלי, ואם יש בו מספיק מרחב לעשות החזר השקעה. שווקים נישתיים מקבלים ציון פחות גבוה משווקים שנראים יותר רובסטיים. והדבר השלישי הוא להבין אם ה־AI אמיתית, להעריך את האיכות שלה. אחרי שאתה עושה את זה אישית עשר שנים, מפתח במו ידיך אלגוריתמיקה ומבין את המשמעות שלה, אתה מבין מתי משהו ייכשל ומתי הוא יצליח".

הוא מוסיף עוד סימן אזהרה חשוב, שפירושו לא AI בכל מחיר. "אם אפשר לתכנת בלי תהליך הלמידה והאימון של המודלים, אז לא צריך את ה־AI". הוא מחפש את המקרים שבהם "AI נדרשת כדי להשיג את ההישג הטכנולוגי - נניח זיהוי פרצופים במעבר הגבול. בלי למידת מכונה איכות הזיהוי הייתה סביב 70% וזה לא מספיק. כדי להעלות את זה לאחוזים גבוהים נדרש שילוב למידת מכונה, שאימנה את המודל על פרצופים שצריכים ושלא צריכים לעבור, וכך הוא הגיע לביצועים של 90%. אותו דבר עם נהיגה אוטונומית. יש קטגוריות שלמות בחיינו שאם לא העקרונות של למידת מכונה לא היינו מצליחים בהם".

 יוראי פיינמסר, קרן דיסרפטיב / צילום: תמונה פרטית

"ערך כספי מהיר ללקוח מהדאטה"

את הפיתוחים בתחום ה־AI אפשר לחלק באופן גס לשני סוגים: חברות שמפתחות מודלים תשתיתיים וחברות שבונות על המודלים האלו יישומים בתחומים מגוונים - מחינוך, פיננסים ובריאות ועד ייעול הוצאות עסקיות. "יש תחומים שמעניין אותי להשקיע בהם אבל אני חושב שהסיכוי שלהם להצליח עסקית לא אטרקטיבי, כמו חינוך", אומר פיינמסר. "אני בצוות ההיגוי של בינה מלאכותית במשרד החינוך, וזה תחום מעניין, אבל לא מצאתי סטארט־אפ שהפוטנציאל העסקי שלו שכנע אותי".

גם ההיפך יכול לקרות - חברות מעניינות וחשובות שלקרן אין אורך חיים מתאים לצרכי ההשקעה שלהן. "בגילוי תרופות, עד שרואים פירות זה מעבר לחיי הקרן. לא מזמן ראיתי חברה שרוצה לפתח משהו לחלל. עד שהם יפתחו ויהיה להם חוזה עם נאס"א הקרן לא תהיה פה. אז לפעמים גם אם אני מאמין שזה יצליח טכנולוגית זה פשוט לא מתאים".

בגבולות המשחק האלה, במה כן תשקיע?
"תחשבי על דאטה כמו על שדה נפט שמצאו לחקלאי מתחת לבית, ואז כל מה שמאפשר לקדוח, להוציא את הנפט ולמכור אותו ברווחיות וביעילות - זה מה שאני מחפש. מקומות שיש בהם הרבה דאטה ושאפשר ליצור ממנה ערך כספי מהיר ללקוח. למשל פינטק - גם מניעת הונאות, תחום שהשקענו בו, אבל גם בחירת נכסים. את יכולה לבדוק חמש מניות כל יום; המכונה יכולה לבדוק את כל המניות כל הזמן, אז יש פה יתרון גדול מאוד ל-AI שמחקה את הניסיון האנושי בקבלת החלטות".

בתחום הבריאות יש בישראל הרבה מאוד דאטה.
"נכון. שם פחות מעניין אותי קונץ־פטנט לגילוי סרטן באיזושהי הדמיה, גם אם יש בזה למידת מכונה. אני מסתכל על היכולת לנבא דברים ולגלות אנומליות מתוך הסתכלות על דאטה רחבה".

מרידור חושבת שחברות ותיקות מוכרחות להשתמש בחידושי AI. "ה'וואו' האמיתי הוא שלאן שלא תסתכלי - חקלאות, תעופה, כל דבר - AI יכולה להיכנס ולעשות דיסרפשן, שזה בעיני דבר מופלא. לחברות הגדולות והוותיקות יש יתרון מסוים. אם את מיקרוסופט, גוגל או חברת בריאות יש לך המון משתמשים ודאטה, ותוספת הפיצ'רים האלה תבצר את מעמדך. חברות ותיקות וגדולות שלא יעשו את זה ימותו".

זה להיות או לחדול?
"בדיוק".

מודל שמבין עברית כאינטרס לאומי

AI היא זירת תחרות בין מדינות העולם, שמעוניינות להיות אטרקטיביות ליזמים ולמשקיעים. במרוץ הזה ישראל מדורגת די גבוה, אבל לא מספיק גבוה בהשוואה למעמדה בעבר בתחומים כמו תוכנה וסייבר, וגם לא בהשוואה למוניטין שלה כסטארט־אפ ניישן. על פי נתוני חברת ההשקעות Global X, ישראל מדורגת רביעית בעולם מבחינת מספר הסטארט־אפים שעוסקים ב-AI והוקמו בשנים 2022-2013. מדובר ב-402 חברות שגייסו סה"כ 11 מיליארד דולר. אמנם מקום רביעי - אבל בפער גדול אחרי ארה"ב, סין ובריטניה, עם 249, 95 ו־18 מיליארד דולר, בהתאמה.

דירוג אחר, שעודכן לאחרונה ביוני השנה, הוא של אתר המדיה הבריטי Tortoise, שמדרג את אטרקטיביות האקוסיסטם של מדינות שונות בעולם, על בסיס 111 אינדיקטורים שמקובצים לתחומים כמו זמינות טאלנטים, תשתיות חזקות, סביבה תפעולית, מחקר, פיתוח ועוד. השנה ישראל במקום השביעי בעולם לאחר שבדירוגים קודמים הייתה במקום החמישי.

ישראל לא במקום רע אבל גם לא מובילה בעולם.
פיינמסר: "מבחינת מחקר ואקדמיה, האוניברסיטאות שלנו מהמובילות בעולם. אבל חברה שיושבים בה חמישה יוצאי גוגל וסטנפורד, ובונים פלטפורמה כמו OpenAI - זה לא יכול לקרות בישראל, בדיוק כמו שאף חברת ענן גדולה לא יצאה מישראל. אלה דברים שעושים עם צוותים ומימון שמתאימים למעצמות כמו ארה"ב, לא לישראל. ישראלים טובים בקיצורי דרך; בלמצוא בעיה ולפתור אותה באמצעות הפלטפורמות ובאמצעות הדאטה, ולהפוך את זה למוצר. לכן אני מחפש סטארט־אפ שיודע לנצל את הפלטפורמות, להוסיף עליהן משהו שבזכות ההבנה והחדות ייצר ערך בסייקל קצר. בזה אנחנו יותר טובים מכולם".

מה המדינה יכולה לעשות כדי שיהיה פה אקוסיסטם טוב יותר ל־AI?
"יש פה חסמים שחלקם בטיפול וחלקם לא. למשל הדאטה של כולנו קיימת אבל לא מונגשת. היא מבוזרת בכל מיני שרתים, קשה להוציא אותה - כמו הנפט של אותו חקלאי שרוצים להוציא מהאדמה, וזה יכול לקחת שנים. בעיה אחרת היא שאין מודל שפה טוב בעברית שמבין את השפה, את הז'רגון. אין בעולם אינטרס כלכלי לפתח אותו והמדינה צריכה לפתור את זה על חשבונה כדי שכולנו נהנה מ־AI".

התחום השני בו ישראל בפיגור יחסית הוא תשתיות, למשל רוחב פס, זמינות שרתים, שירותי ענן וכו'. "לא צריך להיות במקום הראשון, אבל צריך להיות במקום סביר וגם פה יש מקום להשקעה של המדינה. ובנוסף, המדינה צריכה לקדם רגולציה ואתיקה של AI. האם החוקים שלנו מעודכנים לעידן הזה? מתי מותר להסתמך על המלצה של המכונה ומתי לא? מה שעוד יעזור זה אם הגוגלים והאמזונים יפתחו פה מכוני מחקר. כל הדברים האלה יתרמו לזה שישראל תהיה מדורגת גבוה וזה ימשוך אליה שיתופי פעולה ומשקיעים".

מרידור מתעכבת עוד על המחקר, מפני שב־AI הפיתוח מחובר בחבל הטבור לאקדמיה, והחברות המובילות בעולם, גם בשלבים המתקדמים שלהן, כמו OpenAI, קשורות לאוניברסיטאות ומעסיקות חוקרים מהשורה הראשונה. היא סבורה שישראל בפיגור לאור הירידה של האוניברסיטאות הישראליות בדירוגים העולמיים ובתקציבים היחסית דלים שלהן. "התקציב של כל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל יחד יותר קטן מהתקציב של אוניברסיטת טורונטו או אוניברסיטת מישיגן, ושתיהן ציבוריות, כלומר אני לא מדברת על סטנפורד או הרווארד. אז נעשה בישראל פחות מחקר והחוקרים הטובים ביותר הולכים לעשות פוסט־דוקטורט ב־MIT או סטנפורד, שם הם מקבלים תקציבים יותר גבוהים, ובבריחת המוחות אנחנו מפסידים".

חלק מקפיצת המדרגה שהמדינה צריכה לעשות הוא באימוץ משמעותי של AI בעצמה, מסכימים פיינמסר ומרידור. "שירותי הממשלה ומשרדי הממשלה מאוד לא טכנולוגיים", אומרת מרידור, "הם נשארו מאחור ולא חידשו וזה עצוב, כי בסוף כל הטאלנט של המו"פ בארץ נמכר לחו"ל, והשירותים שאנחנו מקבלים כאזרחים לא ברמה שאנחנו מצפים לה. הסקטור הציבורי צריך להיות הראשון שמאמץ AI. בעיני זו ההזדמנות הכי גדולה שלנו כמדינה ואנחנו צריכים לקחת אותה בשתי ידיים, במיוחד לאור היתרונות שלנו. בתחום הבריאות יש לנו יתרון כי 25 שנים של דאטה רפואית של כל האוכלוסייה כבר דיגיטלית, וזה מאפשר להפוך את מערכת הבריאות שלנו ליותר מתקדמת משאר העולם ולעשות, למשל, רפואה פרסונלית באמת.

"תחום נוסף הוא החינוך. במהלך הקורונה נוכחנו לדעת שאף מערכת חינוך של מדינה מערבית לא דיגיטלית מספיק. גילינו את זה כשישבנו עם הילדים שלנו מול הזום ותלשנו את השערות מרוב שזה לא היה מותאם. ועכשיו יש פה הזדמנות משוגעת לתת לכל ילד מורה שמותאם לו אישית. אלה תחומים שקשה להכניס בהם חדשנות אבל אני חושבת שאנחנו יכולים".

זה ישפיע גם על הכלכלה בטווח הארוך?
"כמובן. ההייטק הישראלי הוא בסוף תוצר של מערכת החינוך בשנים 1970-1990. אנחנו חושבים שזה ימשיך הלאה - אבל זה לא יקרה כי מערכת החינוך של שנות 2020-2010 היא לא טובה כמו שהייתה פעם. החלפנו את הלוח השחור בלוח לבן וכל השאר נשאר אותו דבר. אז יש לנו כאן הזדמנות לחדש, ובגלל שהפתרון דיגיטלי אפשר להגיע לכולם. אין סיבה שבפריפריה לא ילמדו ממורים יותר טובים. חסרים לנו המון מורים, ופתאום לכל ילד יהיה בכף היד המורה הכי טוב למתמטיקה, שיעבוד איתו בקצב שלו. זה יכול ליצור שינוי דרמטי באי השוויון ולתת לאנשים נקודת התחלה טובה יותר".