בנק ישראל חושף: זו הסיבה שהוחלט להתערב בשוק המט"ח

בשעות המוקדמות של הבוקר הכריז בנק ישראל על תוכנית חסרת תקדים לרכישת מט"ח, כשהודיע על תוכנית רכישה בהיקף של עד 30 מיליארד דולר על מנת לחזק את השקל בעקבות המלחמה בעזה, שהחלישה עוד את המטבע הישראלי שכבר סובל חודשים ארוכים מפיחות. "הבנק יפעל בתקופה הקרובה בשוק במסגרת התוכנית על מנת למתן את התנודות בשער השקל. בנוסף לתוכנית הזו ובמידת הצורך הבנק יספק נזילות לשוק על ידי הפעלת סוופ עד 15 מיליארד דולר", הסביר גולן בניטה, מנהל אגף השווקים בבנק ישראל.

● בנק ישראל מתערב במט"ח: למה עכשיו והאם זה יעבוד? 
● למרות הכרזת בנק ישראל על התערבות בשוק המט"ח: הדולר מזנק ל-3.93 שקלים 

זו הפעם הראשונה מאז הונהג שוק חופשי שבנק ישראל מוכר רזרבות מט"ח. "בטרם התחלנו להתערב שער הדולר נשק ל-4 שקלים, ולכן נקודת הרפרנס היא שער של קרוב ל-4 שקלים", אמר בניטה כשהוא חוזה ביקורת מדוע שער הדולר נשאר גבוה למרות ההתערבות החריגה של בנק ישראל.

"הכלכלה הישראלית איתנה ויציבה. אין לנו ספק שכך יהיה גם הפעם ושהיא תדע להתאושש. אנחנו נשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותנו על מנת למתן את השפעות המשבר הביטחוני. אתמול הפעלנו תוכנית של הלוואות ריפו לגופים מוסדיים וקרנות נאמנות כנגד אג"ח ממשלתיות וקונצרניות על מנת לספק נזילות שקלית, ונמשיך לפעול בשוק ככל שיידרש".

בניטה הוסיף כי בבנק ישראל מבצעים הערכות שוטפות על כל האספקטים הכלכליים מאז המשבר הביטחוני החל. "לאירוע ביטחוני כזה יש גם השפעות כלכליות, בין היתר על השווקים שהם תנודתיים וגם על השקל שפוחת. הבנק יפעל בתקופה הקרובה במסגרת התוכנית והדגש הוא למתן ולספק נזילות נדרשת, ולא לייצר שער מסוים. רמת היתרות של מדינת ישראל גבוהה בכל קנה מידה, גם בקנה מידה בינלאומי. זאת כדי לאפשר נזילות בשווקים. הרמה הגבוהה של היתרות זכתה לביקורת, אבל גם מי שביקר אותה מבין היום שזה מאפשר לבנק ישראל לפעול".

האם התוכנית מצליחה?

בניטה: "אנחנו לא מודדים את ההצלחה בשעות בודדות שלאחר תחילתה אלא על פני זמן בהשפעה על התפקוד התקין. לפי שעה נראה שהאפקט הראשוני עד כאן הוא חיובי. בהינתנן האירוע הקיצוני בדרום, שער הדולר נע סביב 3.92 עם תנודתיות נמוכה, הרבה יותר נמוכה ממה שהערכנו. כמו שציינתי במסחר המקדים הדולר נגע כבר ב-4 שקלים ואנחנו שומעים מצד השחקנים בשוק שהתוכנית מייצרת השפעה על שאר השווקים והתוכנית מייצרת יציבות בשוק המניות וגם בשוק האג"ח".

כאמור, בבנק ישראל הזכירו כי מתחילת השנה הם מזהים פיחות יתר של סדר גודל של 10% בשער השקל שנובע מאי הוודאות הפוליטית. "לא מצאנו לנכון להתערב עד עתה בשוק כי הבנו שהשוק מתמחר מחדש את פרמיית הסיכון של ישראל וזה בא לידי ביטוי בין היתר בשער החליפין. היום אנחנו נוקטים בצעד מנע שעלול היה להביא אותנו למצב אחר בשוק המט"ח. אנחנו במצב ביטחוני חסר תקדים וההערכה הייתה שהשוק יכול להגיע למצב אחר. במהלך הלילה המסחר באסיה השער הגיע ל-4.2 ואף 4.3 שקלים לדולר, לכן היה חשוב להגדיל את הוודאות בשוק המקומי על מנת למתן כמה שניתן אירועים של תגובות יתר בשוק", אמר בניטה.

לגבי שאלה של מצוקה של נזילות שקלית, התוכנית נועדה למנוע מצב כזה. "אנחנו עדיין בתחילת האירוע וקשה לנו להעריך לאן יקח אותנו המצב הביטחוני וגם מה תהיה ההשפעה על השווקים. ההשפעה על השווקים היא אומנם חדה אך לא הגיעה למצבי קיצון. היה חשש לפדיונות גדולים בקרנות הנאמנות וקופות הגמל כמו בקורונה שהיו מביאים למכירה גדולה של אג"ח קונצרניות וממשלתיות. עצם זה שאפשרנו לבצע בקרנות עסקת ריפו מאפשרת למנהלים שלהן לא למכור נכסים וכך לאפשר לשוק להתייצב".