המלחמה שנפתחה מול ישראל ביום שבת היא חסרת תקדים במובנים רבים, וכוללת אירועים שלא דמיינו שאי פעם יתרחשו כאן. אבל מעבר לדברים המובנים מאליהם, נראה שהיא מתאפיינת בייחודיות נוספת: המרכזיות שתופס המידע הלא מתווך שמועבר ברשתות חברתיות כמו טוויטר וטיקטוק וגם באפליקציות מסרים כמו טלגרם ו־וואטסאפ. החרדה והלחץ שבהם שרויים אנשים באופן מובן בעת מלחמה, בתוספת העובדה שאירועים ש"לא יאמנו" אכן קרו במציאות, מובילים הפעם לכך שמידע לא אמין, שפעמים רבות אין קשר בינו לבין המצב, צובר תאוצה, מגיע לכמות גדולה של אנשים, ומשפיע בדרכים שונות על התודעה של הציבור.
● "זו מלחמת העצמאות השנייה": כך מתנהל הקרב על דעת הקהל העולמית
● פרופ' מוטי נייגר, דעה | דילמת הפייק ניוז: להפיץ במהירות או להמתין ולוודא אמינות
● פישינג ואיומי סייבר במלחמה: איך להתנהל במרחב הדיגיטלי
"הרשתות הופכות לחלק מהותי במערכה", אומר לנו סא"ל (במיל') דוד סימן טוב, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחה לתודעה והשפעה, "זו זירה מרכזית שבה מתנהלת המערכה על התודעה, בין השאר לצורך יצירת לגיטימציה או גרימת דמורליזציה ופחד". הזירה הזאת היא כמובן רחבה יותר מסתם הפצת פייק, ומשלבת בין אמת לשקר. כך, לדוגמה, הוא מזכיר אירוע אמיתי: צילום של הרוגה בניר עוז שהמחבל שרצח אותה העלה לעמוד הפייסבוק שלה. זאת, הוא אומר, דוגמה לשימוש ברשתות "במטרה ליצור פחד וחרדה בקרב החברה בישראל על ידי שילוב פעולה פיזית עם מינוף רשתי. זה עולם שלם של העברת מסרים, שחלקם אמיתיים וחלקם מוטעים".
המורכבת לא מסתיימת כאן. "פייק ניוז ודיסאינפורמציה הם חלק מהכלים שניתן להשתמש בהם כדי להשפיע על התודעה", אומר סימן טוב. "הדיסאינפורמציה יכולה לבוא מהחלונות הגבוהים - למשל ההונאה שביצע חמאס כדי שיוכל לבצע את הטבח ביישובי הנגב המערבי", ומנגד גם מ"אנשים שיושבים משועממים בבית ורוצים להשתתף". בשורות הבאות ריכזנו פייקים ומידע כוזב שהופצו בשבוע האחרון, וחילקנו אותם לסוגים שונים, באופן שאמור גם לסייע לזהות את הפייקים הבאים, או לפחות להבין מאילו מוטיבציות הם עשויים לנבוע.
דמורליזציה ופאניקה
חלק מהפייקים האלו נועדו ליצור, או יצרו בפועל, פגיעה במורל ופאניקה מיותרת. הדוגמה הבולטת ביותר היא הניסיון להחדיר את המסר שהרצח ההמוני התאפשר באמצעות בוגדים בשורות צה"ל. "זה כל־כך מופרך שהרוב לא האמינו לזה וזה נזרק הצדה", אומר סימן טוב. "אבל תאר לך שזה היה מצליח - הייתה לזה השלכה אדירה על החוסן הפנימי". הסיפור הזה שנחשף על־ידי גורמים אקטיביסטיים בחברה האזרחית, מלמד על כך שלעיתים מאמצים כאלה מקורם מבחוץ ולעיתים הם תוצר של מהלכים פוליטיים פנימיים. לפעמים לא ניתן להבחין ביניהם והם משולבים אלו באלו.
טענה אחרת שניתן היה לקרוא בכמה וכמה חשבונות פייסבוק הייתה ש"בשמונה!!! השעות הראשונות לאירועים בדרום לא התקבל מראש הממשלה אישור להשתמש בחיל האוויר". לא חסרים מחדלים במלחמה, כולל של חיל האוויר, אבל הטענה הזאת היא כמובן אינה נכונה, וישנן עדויות רבות לכך שכלי טייס פעלו באזור תוך זמן קצר בהרבה. בראיון לישראל היום, למשל, סיפר ראש מטה חיל האוויר על הקפצת הכוחות של החיל לאזור בשעות הראשונות.
והיו גם הודעות וואטסאפ שקריות שהגיעו לתפוצה נרחבת על "חדירה של עשרה מחבלים מג'נין לכיוון חריש… פרדס חנה כרכור (ו)קיבוץ גן שמואל", או הודעות על מעצר מחבלים בתל־אביב, ושמועות התרוצצו על כך שתושבי גוש דן מתבקשים להינעל בבתים בגלל מחבלים בעיר. במשטרה שללו כמובן את כל הדיווחים הללו.
הקרב על העולם
גם בעולם מתנהל כמובן קרב נרחב על התודעה, וכחלק מכך מופצות גם טענות שקריות על מה שקרה באותו יום שבת קשה. כך למשל, עיתונאית בשם פיורלה איזבל מכלי התקשורת הרוסי RT, שיתפה בטוויטר סרטון - שפורסם גם בישראל - שמתעד את המשתתפים בפסטיבל המוזיקה זוחלים תחת אש לצד כוחות הביטחון, כשהיא מתארת באופן שקרי את מה שנראה בו. "דיווחים שחמאס לא כיוון לעבר אזרחים בפסטיבל המוזיקה - [אלא] צה"ל ירה בחמאס מתוך קהל האזרחים. האזרחים נקלעו לחילופי האש". הסרטון זכה ל־2.7 מיליון צפיות, ל־15 אלף לייקים ולאלפי שיתופים ותגובות. כפי שציינו ב"פייק ריפורטר", באופן לא מפתיע, מה שנראה בסרטון הוא שוטרים שמנסים לפנות את המשתתפים בפסטיבל בעודם מגינים עליהם.
טענה אחרת שזכתה לתהודה הייתה שישראל מזייפת צילומי רצח של ילדים בידי חמאס. זה נעשה באמצעות סרטון שהופץ בטוויטר ובטיקטוק בו נראה ילד שוכב שמסביבו ניצב ציוד הסרטה וקבוצת אנשים שנותנים הוראות בימוי. באתר בדיקת העובדות האסייתי newschecker התחקו אחר מקורות הסרטון, וגילו כי מדובר בסרט קצר שעלה ליוטיוב באפריל 2022 בשם "Empty place" שבוים על ידי קולנוען פלסטיני. אגב, מתברר שכבר באותה תקופה נעשה בסרטון הזה שימוש מטעה, אלא שאז הוא הופץ ברשתות תחת הטענה שזהו תיעוד של פלסטינים שמביימים אלימות במטרה להשמיץ את ישראל.
ויש גם קרבות תודעה מהכיוון ההפוך, שמנסים להאדיר את הישגי חמאס. בסרטון שצבר קרוב ל־900 אלף צפיות, נראים רעולי פנים במדים שמוציאים שלושה גברים באזיקים, כשהתיאור המצורף גורס כי מה שנראה הוא "קצינים בכירים בישראל שנשבו על ידי לוחמי חמאס". כפי שהראו בכלי התקשורת ההודי The Quint, הסרטון הוא בכלל של כוחות משטרה באזרבייג'ן, שמביאים למעצר גורמים באזור קרבאך.
חלק מהמלחמה על התודעה קשורה גם לתמיכת סלבס עולמיים. ישראל כידוע זוכה במישור הזה לתמיכה רבה, ומה עם חמאס? ציוץ בטוויטר שזכה למאות אלפי צפיות הראה לכאורה את כוכב העל, הכדורגלן כריסטיאנו רונאלדו, כשהוא מניף את דגל פלסטין. האם זה קרה? לא, עיתונאי ה־BBC שאיאן סרדריזדה, הראה בטוויטר כי מדובר בכדורגלן המרוקאי ג'וואד אל־יאמיק, בתיעוד ממונדיאל 2022.
פייקים על ילדים
קטגוריה אחרת קשורה לאחד האירועים הקשים ביותר המלחמה הזאת: חטיפת ילדים ישראלים על ידי חמאס. למרות שהסיטואציה הזאת בפני עצמה כמעט אינה ניתנת להכלה, גם אליה נלווים פייקים. אחד הבולטים בהם, ובמבצע כולו, הוא סרטון של ילדים בכלובים שמוצגים כישראלים שמוחזקים בשבי חמאס, והגיע כמעט לכל מקום בעולם. כפי שהבחינו בפייק ריפורטר הסרטון הועלה לטיקטוק עוד לפני האירועים בשבת, כך שגם אם מקורו אינו ידוע, ברור שהוא אינו קשור לאירועים האחרונים. מה כן רואים בו? בתחילה הסרטון נמחק והמשתמש שהעלה אותו נחסם, אבל כשטיקטוק אפשרו לו לחזור לפלטפורמה הוא העלה סרטון אחר שבו הוא מבהיר שהילדים בסרטון הם קרובי משפחתו ולא "ילדים ציונים" (כנראה שמדובר באירוע שהיה אמור להיות הומוריסטי). אגב, הסאונד שנלווה לסרטון הודבק עליו ואינו חלק מהצילום המקורי.
פייק אחר שרץ ברשתות ברחבי העולם הוא של אדם משחק עם ילדה קטנה כשבתיאור שלו הופיעו נוסחים כמו "מחבל חמאס עם ילדה יהודייה חטופה בעזה". כפי שהראו בודקי העובדות של רויטרס ו־Snopes הסרטון הזה עלה לראשונה לטיקטוק עוד במהלך ספטמבר. בנוסף, אין שום ראיה שהילדה בסרטון היא יהודייה או חטופה, ושלאדם שנראה בו יש קשר לחמאס.
הפוליטיקה לא נפסקה
גם זה כך נדמה בולט במיוחד במלחמה הזאת, שמגיעה לאחר פילוג פנימי קשה בישראל מאז הבחירות האחרונות. כך, אנחנו נתקלים גם בפייקים שמופצים על ידי ישראלים נגד ישראלים אחרים. הדוגמאות הבולטות לכך הם שני "פייקים" שהופצו נגד אהוד ברק. הראשון כולל סרטון שלו מסתובב בדיוטי פרי, כשהמצלם מטיח בו האשמות. "ברק בדיוטי פרי בזמן שישראל תחת מתקפה של חמאס", נכתב בקבוצת טלגרם פופולרית בשם "קודקוד", שבה חברים למעלה מ־120 אלף איש - אחד ממקורות ההפצה של הסרטון הזה. אלא שהסרטון הוא ממועד לא ידוע, וברק עצמו התראיין עוד באותו יום לחדשות 12 מאולפני החדשות בתל אביב ומסר כי חזר לפני מספר שעות מניו יורק. זה אולי ההסבר לתמונת פייק אחרת של ברק משדה התעופה, שהעלתה את אותה טענה וזכתה לאלפי לייקים ושיתופים, אותה שיתפו בין היתר יואב אליאסי (הצל) ואשת תקשורת בשם יעל צין (מאז השניים מחקו אותו). כאן נראה ברק ממתין ליד מסוע המזוודות שמשמש כידוע את מי שחוזר לישראל, ולא את מי ש"בורח" ממנה.
דוגמה אחרת ששווה להזכיר קשורה לטעות תמימה יותר. על רקע הביקורת נגד שרי הממשלה, פרסם "הפורום החילוני" פוסט בפייסבוק שבו נכתב: "שאלתם לאן נעלמו חברי הקואליציה המשיחית? הם יושבים עכשיו בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת ומקדמים עוד חוקים דתיים של הפיכה משטרית. מלחמה? מה אכפת להם?". לפוסט צורפו תמונות מסך מתוך שידורי הוועדה בערוץ כנסת בדיון שכותרתו "תקנות הדיינים, סדרי דין בבתי הדין הרבניים". את הפוסט הדהדו בטוויטר גם העיתונאי בן כספית והמשפטנית יופי תירוש.
אלא שבדיקה מול דוברות ועדת החוקה מעלה שהכיתוב פשוט היה מוטעה. הוועדה אכן התכנסה בתאריך המדובר, ואכן דנה בתקנות בתי הדין הרבניים - אלא שמדובר בתקנות המאפשרות לדחות דיונים שם נוכח מצב החירום המיוחד. ערוץ כנסת העלה ציוץ המבהיר את הטעות.
אויבים מבית
אחת ההשלכות המסוכנות ביותר של הפצת חדשות כזב היא תיוג של "אויבים מבית". עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי, זיהה שכחלק מקידום תיאוריות קונספירציה על "בוגדים מבפנים", גורמים זדוניים משתמשים בסרטון בו נראית צעירה שצוהלת עם פלסטינים בעזה לאחר המתקפה - וטוענים כי מדובר בישראלית ששיתפה פעולה עם אותם מחבלים. באתר בדיקת העובדות הערבי Misbar הראו שהצעירה שחוגגת עם הפלסטינים כלל אינה ישראלית, אלא מדובר בבלוגרית עזתית מוכרת בשם רוזי עם מאות אלפי עוקבים באינסטגרם שתיעדה בלייב את החגיגות בעזה אחרי המתקפה.
פייקים וטעויות אחרות היו משמעותיים יותר, ונפלו בהם כתבים בתקשורת הממוסדת. כך, למשל, עוד בשבת, בזמן שבוצע הטבח, דיווח אוהד חמו על תיעוד בו נראים תושבי אום אל פאחם, צוהלים לכאורה על רקע הפרעות. אלא שזמן קצר לאחר מכן, כבר פרסם הכתב הודעה בטוויטר לפיה "נשלחו אלי תמונות ישנות. הדיווח הזה איננו נכון". דיווח מוטעה דומה נגע לתמונות וסרטונים מאירוע שהתרחש בצומת ערערה שבוואדי ערה. בחשבון טוויטר בשם "כל החדשות בזמן אמת" שלו כ־13 אלף עוקבים כתבו על כך: "גייס חמישי. צומת ערערה: הפרות סדר, צעירים זורקים אבנים ומתפרעים במקום" (מאז הציוץ נמחק), ודיווחים דומים ניתן היה למצוא גם במקומות אחרים. אלא שמדובר בסרטון מתקופת "שומר החומות" ב-2021. גם במשטרה פרסמו הודעה שלפיה מדובר בפייק.
עולמות הדמיון
הרצון להביא תיעודים יוצאי דופן מהמלחמה, לעתים לוקח את הגולשים אל מחוזות לא מציאותיים. לא פלא, אם כן, שמשחקי המחשב - שהופכים ריאלסטיים יותר ויותר - הצליחו להטעות רבים. אחד מהם הוא הפוליטיקאי הבריטי, פול גולדינג, מנהיג מפלגת ימין קיצוני. הוא צייץ בטוויטר שישראל עומדת "להמטיר אש גיהנום על עזה", וצירף תמונה של מבנה מטוסי קרב בשמיים. אלא שכפי שהראו ב־yahoo, התיעוד לקוח ממשחק מחשב בשם Arma 3 שעלה ליוטיוב כבר בפברואר 2022. זו לא הפעם היחידה ש־Arma 3 הפיל גולשים בפח. בטוויטר הופצו כמה וכמה תיעודים שונים, שזכו למאות אלפי צפיות, של תמונת מסוקי קרב שהופגזו - כאשר בכל המקרים הללו נטען שאלה מסוקים ישראלים שהופלו בידי חמאס. גם כאן מדובר בתמונות מתוך אותו משחק מחשב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.