הפסיכולוג שמלווה חברות הייטק מסביר איך לנהל בזמן מלחמה

נדמה כי אין אזרח במדינת ישראל שלא נפגע מהדף האירועים שהתחילו ב־7 באוקטובר, גם אם לא באופן ישיר. ד"ר אלדד רום, פסיכולוג קבוצתי ושותף בקרן ההשקעות Team8, מלווה מספר חברות הייטק שבהן בין היתר נקראו היזמים לחזית המלחמה, חלק מן העובדים חוו אובדן של קרובים, וכלל העובדים מתמודדים עם מצוקה נפשית לאומית.

● ניהול במשבר ומלחמה: מה עושים בחברות מובילות ומה הטיפים של המומחים 
● הסטארט-אפ שמנטר את מצבנו הנפשי: עלייה של 40% ברמת הלחץ, 20% בחרדה 
● חזית המדע | הלקח מעיירה שהוצפה במים מזהמים: מה מלמדים מחקרים על טראומה קולקטיבית 

בראיון לגלובס הוא מספר על השינוי הנצרך בניהול החברה וביחס לעובדים, וגם על היכולת לנתב את השבר לחיוב. "אנחנו, כמו הרבה מאוד חברות אחרות במשק נכון להיום, עסוקים בלהבין מה מתרחש. אנחנו גם מבינים שאנחנו חייבים לייצר אפיק של המשכיות עסקית - זה המעשה הציוני".

רום מסביר כי "בסוף, מי שקיבל החלטה לעשות עסקים בישראל מבין את המורכבות במצב הגיאו־פוליטי במזרח התיכון, אבל גם לנו יש איזושהי מחויבות להראות שאנחנו חסינים ויכולים להמשיך להתנהל בצורה טובה". רום מציין כי התגובות שהחברות מקבלות מבחוץ משקפות את הצלחתן לעמוד איתן.

"האמריקאים בעיקר, משתאים בשבוע האחרון מהיכולת שלנו לנהל איתם שיחה שהיא ממוקדת ואפילו מהיכולת שלנו לטבל את השיחות בהומור, והם רואים את החוסן שלנו וגם את הביטחון בהמשך העשייה".

כיצד אתה מתדרך את המנהלים להתנהל בתקופה זו?
"יש בקרב העובדים, ובכלל, רגשות מאוד קשים בתקופה הזאת. עצב, תחושת אובדן ואף דאגה קיומית. זה ערעור משמעותי של צורכי הביטחון הכי בסיסיים. כולנו חווים לחץ מאוד גדול".

הוא מפרט את הביטויים הפיזים והנפשיים. "יכולות להיות תגובות קוגניטיביות, אנשים פחות מרוכזים, ישנו אף איבוד זיכרון ועיוותים תפיסתיים, תגובות גופניות של חוסר שינה וחוסר תיאבון, כאב ומיחושים וגם תגובות בין אישיות כמו ניכור, נסיגה, איזושהי סוג של השתבללות.

"אני מדריך את המנהלים לשים לב לסיטואציות הקטנות, לשים לב להתנהגויות של אנשים, כי זה עוזר לנו להבין שמישהו נמצא במצוקה. אחד המנהלים למשל הראה לי תכתובת בה עובד הגיב בתשובות מאוד חדות וקצרות - מה שלא מאפיין אותו בשום צורה".

איך לא נופלים למעגל שלילי של חרדות?

איך הלחץ של האירועים משפיע בפועל על התפקוד של המנהלים וכלל העובדים?
"אם מערכת החיסון שלנו לא תהיה חשופה לחיידקים, אז היא תהיה חלשה. אם לא נפעיל התנגדות מול השרירים שלנו, לא יהיו לנו שרירים. חשיפה של אנשים למצבים סטרסוגניים לא בהכרח תגרום להם לקרוס ולפעמים אפילו הפוך, זאת במידה וחווים את הדחק בצורה שיכולה להיות אפקטיבית", מסביר רום.

לצד זאת, הוא גורס כי מאוד חשוב לייצר זמן החלמה וריפוי. "המנהלים צריכים לאפשר לעצמם רגע גם לנוח. דיברתי עם אחד היזמים שלנו ואמרתי לו שיתן דוגמה אישית. שיהיה חזק אבל לא מושלם, כי בסוף חשוב שהעובדים יראו שגם הוא מרגיש חולשה ומביע חולשה".

רום מסביר כי זה מייצר אמפתיה בקרב העובדים, אך עם זאת, זהו קו עדין. ברקע הדברים הוא מדגיש כי "עובדי ההייטק חווים סטרס על בסיס קבוע - התעשייה היא מעין רכבת הרים. לכן אני חושב שהיזמים שלנו מגיעים למשבר הזה מצויידים במובן מסויים".

עוד לשיטתו "אם מצליחים לתפקד על אף המצב הקשה, יש בכך אפקט שמגדיל את הדימוי העצמי ותחושת המסוגלות. הפחד הגדול שלנו במצבים האלה זה שאנשים יכנסו למעין מעגל שלילי של חרדות ודאגות. לכן, מה שעוזר זאת גם העשייה וגם היכולת להיות ביחד ולדעת להיתמך וגם לתמוך. אני מעודד את המנהלים לפנות באופן פרואקטיבי לעובדים, ומסביר שזה בסדר גמור להגיד להם 'אני לא יודע מה לעשות אבל בואו נחשוב על זה ביחד'".

רום מדבר על החשיבות של היכולת שלנו לחמול לעצמנו. "אני אומר להם להגיד לעצמם - אתה מצליח לעשות את מה שאתה מצליח לעשות ואם אתה פחות מפוקס ויותר קשה לך אז כאן נכנסת החמלה". לדבריו, אם "הייתי אומר למנהלים בהייטק לפני 15 שנה את אותם הדברים, היו זורקים אותי".

מה קורה כשעובדים אומרים שהם לא מצליחים לעבוד כרגיל?
"לצערנו הרב במדינה שלנו יש הבנה רבה לגבי התמודדות של אנשים עם מצבים טראומתיים. יש לנו ידע מצטבר בנושא לאורך השנים ואנחנו יודעים להצביע על דברים שמאוד יכולים לעזור - שניים מהם זאת עשייה והחוויה של להיות ביחד". לדבריו של רום "זה בסדר לאפשר לחלק מהאנשים בחלק מהזמן התכנסות, אבל חלק מתפקידה של מנהיגות בשלב הזה, בתקופה שבה אנחנו נמצאים, זה גם לעזור לאנשים לעזור לעצמם.

"במובנים האלה היכולת של המנכ"לים להיות מצד אחד רגישים לצרכים של העובדים ומהצד השני להתחיל לעודד אותם לעבר איזשהי עשייה זה מתח שכדאי להתחיל להסתכל עליו".

רום מסביר כי "המנהלים יכולים להתחיל לקיים שיחות בוקר משותפות, ממקום של לשאול מה קורה, מה נשמע ואיך עבר יום האתמול ולצד זה לנסות לראות ולהבין מה העובד יכול לעשות היום. היכולת של מנהלים לייצר פתרונות גמישים לעובדים מאוד חשובה".

עוד לדבריו, "אחד הדברים שאנחנו רואים בצורה מאוד חזקה זה שכשאנחנו עוזרים לאחרים אנחנו גם מאוד עוזרים לעצמנו".

איזו חברה כשירה להחזיר את העובדים למשרדים?

נדמה כי בענף הייטק החל מעין תהליך חזרה למשרדים, האם נראה בשנית תנועה לעבודה מהבית?
"לקח לנו, כמו להרבה חברות אחרות, לא מעט זמן להחזיר את האנשים למשרד - לא רק פיזית אלא גם מנטלית. ההתגייסות של עובדים לארגון ירדה משמעותית בתקופת הקורונה ואנחנו מאוד חוששים לחזור לנקודה שהיינו, כי אנחנו יודעים כמה זמן לוקח לעשות את התהליך ההפוך".

רום אומר כי "אנחנו רוצים לאפשר לאנשים, במידה והם יכולים, להגיע למשרדים. בשל כך אנחנו משאירים את המשרדים פתוחים, מה גם שהיכולת להיות ביחד היא קריטית בסיטואציה הנוכחית".

לדבריו "הקורונה לימדה אותנו עד כמה אנחנו יצורים חברתיים, אנחנו ממש שואבים אנרגיה מנוכחות של אנשים אחרים". עם זאת, הוא מדגיש כי בסוף חייבים לשמור על חווית הביטחון "הרגשת המוגנות מאוד התערערה ואם החברה לא יודעת לספק את חווית הביטחון הבסיסית במרחבים מוגנים וגם ביכולת שלה לייצר איזושהי שגרה ווודאות אז חברה זו עדיין לא כשירה להביא את העובדים בחזרה למשרדים".

האם המשבר בתעשיית ההייטק מורגש ביתר שאת לנוכח המצב?
"אכן, נכנסו למצב הנוכחי בתקופה משברית. ההייטק עבר תקופה מאוד קשה. גם ברמה הפיננסית - המצב הנוכחי מדאיג. התפקיד שלי זה לתת לתחושות הללו מקום - הסיטואציה מורכבת ולא קלה ומזעזעת כלכלית מעבר לזעזועים האחרים". עם זאת הוא מאמין כי "כמו בכל משבר יהיו הזדמנויות, ומאוד משמעותיות".