העסקים לוחצים וחומת התנגדות האוצר למודל החל"ת נסדקת

מתווה הפיצויים של משרד האוצר מתעכב ומסתמן שיחלפו עוד שבועות עד שיאושר. דיון סוער שנערך ביום שני בוועדת הכספים בנושא המתווה, היה רווי ביקורת של חברי הכנסת ונציגי העסקים על המתווה שהציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אבל נטול בשורה פרלמנטרית לציבור. בינתיים, במשרד האוצר ממשיכים להתנגד למודל חל"ת נרחב במשק, אם כי ההתנגדות שלהם מתחילה להישחק אל מול לחצים בממשלה ובמשק.

● שאלות ותשובות | מעל עשרת אלפים עובדים כבר הוצאו לחל"ת כפוי. אלה הזכויות שלהם
● "כך נראית ממשלה לא מתפקדת": דיון סוער בכנסת על מתווה הפיצויים

על שולחן הוועדה לא הונחה הצעת חוק לתוכנית הסיוע. כך, הוועדה לא עסקה בהכנת התקנות הנדרשות כדי לתקף את הסיוע למשק. במקום, הוחלט על מעבר לתהליך חקיקה ראשית. באוצר יצטרכו להכין חוק, להעלות את הטיוטה להערות הציבור, לעבור ועדת שרים לענייני חקיקה, קריאה ראשונה, חזרה לוועדת הכספים, ולבסוף קריאה שנייה ושלישית. זה יקח עוד זמן.

מאבקים בתוך הקואליציה

מהדיון בוועדת הכספים נעדרו בכירי משרד האוצר - השר וראשי האגפים. נציג האוצר, סגן הממונה על התקציבים כפיר בטט, העריך בדיון כי התהליך יסתיים ב־15 בנובמבר - ו־3 ימים לאחר מכן הכסף יגיע לחשבונות הזכאים. אלא שזה עלול ליצור קושי עבור עסקים, שנדרשים לשלם משכורות לעובדים עד ה־10 בחודש ויצטרכו לעשות זאת תחת מעטה של חוסר ודאות.

בינתיים, נראה שהעסקים הזכאים למענקים בגין פגיעה במחזור ההכנסות יצטרכו להמתין עד שיראו את הכסף. אבל חוסר הבהירות לא מסתיים כאן.

במשרד האוצר הציגו את מתווה הפיצויים, כשברור להם מראש שהנוסחאות עוד ייפתחו במהלך עבודת ההכנה בכנסת. באוצר מוכנים להתפשר על תקרת הפיצוי ולהגדיל אותה מ־300 אלף השקלים שהוצעו המתווה. נכונים שם גם להעלות את שיעור ההכרה בשכר העובדים מ־60% לרמה גבוהה יותר. הסכמות ברוח דומה כבר נערכו בין יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, לבין יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי. אלא שעכשיו, ייתכן שכל מסגרת המתווה תקרוס ויצטרכו באוצר ובממשלה לחשוב על הכל מחדש.

הסיבות לכך הן מאבקים פנים קואליציוניים, וכן לחצים מצד העסקים הגדולים במשק. לדיון בוועדת הכספים הגיע שר הכלכלה, ניר ברקת, שביקר את מתווה האוצר וביקר את הפתרונות שהציעו באגף תקציבים: "באגף תקציבים חושבים גזברית ולא עסקית. האגף לא בא לשאול אם המתווה פותר את כל הבעיות, הוא מציג מתווה".

גורמים שונים מספרים כי ברקת לא היה מרוצה מכך שסמוטריץ' גיבש את מתווה הסיוע לבד בתוך האוצר, מבלי להתייעץ עם יתר החברים בקבינט הכלכלי־חברתי (שבראשו עומד סמוטריץ'). יום אחרי סמוטריץ', גם ברקת כינס מפגש עם ארגוני המגזר העסקי. הוא גיבש מתווה ממשלתי משלו, נפרד מזה של האוצר. המתווה מבוסס בעיקרו על זה של האוצר, אבל כולל טבלאות שמראות באחוזים כמה ברקת מציע יותר מאשר סמוטריץ'.

נציגי האופוזיציה העירו על דבריו של ברקת: "למה אתה לא מדבר עם שר האוצר לגבי המתווה? למה צריך להביא לוועדה שני מתווים? יש למדינה גם שני מתווים לתמרון קרקעי?". ברקת השיב: "אני לא מתכוון במלחמה להיות מנומס, אני רוצה שיהיו פתרונות נכונים. ביקשתי דיון בקבינט החברתי כלכלי. לא יכול שמציגים פה מתווה אחד, ויחשבו ששר הכלכלה מסכים למתווה הזה".

אל ברקת הצטרפו בקריאות נגד מתווה האוצר ח"כים נוספים מהקואליציה, חברי הליכוד וש"ס. הפילוג בתוך הממשלה עצמה באשר לתוכנית הפיצויים של המדינה, והניסיון הפוליטי של כל אחד מהגורמים להצטייר כרובין הוד שמחלק יותר כסף לציבור, עלול לשנות את המתווה הממשלתי מיסודו. גורמים בממשלה וכן במשק מעריכים שזליגת אירוע המתווה מהגזרה האוצרית תהפוך את הסוגיה לחגיגה כלל ממשלתית, כאשר גם ראש הממשלה בנימין נתניהו ואנשיו יתחילו בקרוב להיות מעורבים בחלוקת הסיוע לציבור.

חל"ת, לא סבסוד

המשתנה המרכזי שיכול עוד להשתנות הוא מתווה החל"ת. בקורונה, קבעה הממשלה דמי חל"ת מראש לתקופה ממושכת מאוד לכל מי שיפסיק לעבוד. באגף תקציבים מתנגדים נחרצות למודל שכזה, שגם זכה לביקורת בקורונה כיוון שעודד אנשים שלא לעבוד, והקשה על החזרת המשק לפעולה אחרי הסגרים. גם שר האוצר סמוטריץ' התנגד עד כה בחריפות לרעיון שכזה. אלא שעכשיו, כבר לא בטוח עד כמה יוכלו עוד באוצר לבלום את דרישות העסקים הגדולים לחל"ת, לנוכח המעורבות הפוליטית הגוברת. בתחילת השבוע הודיעו רשתות גדולות כמו פוקס, גולף והמשביר על הוצאת אלפי עובדים לחל"ת. בארגוני העסקים הזהירו שזוהי רק ההתחלה, ושהעסקים הגדולים לא יוכלו להחזיק את כל העובדים שלהם בשעה שהמשק מושבת. אולם, מאחורי האיום הזה מסתתר רמז גס לדרישה האמיתית של אותן רשתות.

מתווה הפיצויים שהציג האוצר מוגבל לעסקים בעלי מחזור של עד 400 מיליון שקל. בישראל ישנם כמאה עסקים בעלי מחזור גדול יותר, בהם המעסיקים הגדולים ביותר. לגלובס נודע כי זמן קצר לפני שהודיעו על הוצאת העובדים לחל"ת, קיימו כמה מהמעסיקים הגדולים ביותר פגישה עם בכירים באוצר. לאחר שהובהר להם שאין כוונה להכניס את החברות הענקיות תחת רשימת המענקים, ושעסקים אלו יצטרכו להסתפק בהטבות התזרימיות שנקבעו, הוחלט להוציא את העובדים לחל"ת. החלטה זו של העסקים מייצרת לחץ על שר האוצר להודיע על פיצויים לעובדים שיצאו לחל"ת.

באגף תקציבים סבורים שהוצאת עובדים לחל"ת עשויה להיות נכונה למשק, אבל לא מעוניינים לקבוע סבסוד של המדינה לעובדים שעבודתם הופסקה, מעבר לתקופת דמי האבטלה הקבועה בחוק. באוצר מסבירים שחל"ת הוא פיתרון טוב עבור מי שמקום עבודתו לא צפוי להיפתח בחודשים הקרובים, וכך יוכל לעבור להצטרף למשק שמשווע לידיים עובדות.