שר הכלכלה, ניר ברקת, יצא הערב (ב') נגד מתווה הפיצויים לעסקים של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. בתדרוך שערך הערב יחד עם ראשי המגזר העסקי, הציג ברקת את המתווה שגיבש יחד עמם ואמר: "לצערי, האוצר החליט להציג מתווה שאינו בשל, תוך התעלמות מנציגי המגזר העסקי, העצמאים והעובדים, ותוך התעלמות מעמדת משרד הכלכלה והתעשייה. מדובר במתווה שייצור במדינת ישראל פוסט־טראומה כלכלית".
● העסקים לוחצים וחומת התנגדות האוצר למודל החל"ת נסדקת
● "כך נראית ממשלה לא מתפקדת": דיון סוער בכנסת על מתווה הפיצויים
לפי המתווה שהציע ברקת, תתקיים הרחבה גיאוגרפית של האזורים הזכאים לפיצוי מלא בגין כלל נזקיהם, לרבות הפסד הכנסה באמצעות קרן הפיצויים של מס רכוש. לעסקים המרוויחים עד 100 אלף שקל בשנה, יינתן מענק קבוע על בסיס הצהרה של ירידה במחזור של 25% לפחות.
לעסקים שמרוויחים בין 100 אלף ל־300 אלף שקל בשנה, יינתן פיצוי חודשי בהתאם לשיעור הירידה במחזור, כך שלאחר קבלת המענק - 600 אלף שקל מקסימום, מול הצעת האוצר שעומדת על 300 אלף שקל - הפגיעה הממוצעת לא תעלה על 25% מההכנסה החודשית. תהיה, בין היתר, קרן הלוואות בערבות מדינה במסלול מהיר. למעשה, מול מתווה משרד האוצר, מתווה משרד הכלכלה מציע להגדיל את גובה המענק הקבוע ואת הגדלת המקדמים.
לעסקים המגלגלים בין 100 מיליון שקל ל־400 מיליון שקל בשנה, יינתן מענק ממשלתי לצמצום ההפסד, מענק הוצאות שכר על בסיס ירידה במחזורים, מודל "העסקה גמישה" כמקובל במדינות ה־OECD, בחירה בין מודל תעסוקה גמיש לשיפוי שכר על בסיס ירידה במחזורים (85% מעלות השכר כפול שיעור הירידה במחזור), במטרה לעודד שמירת עובדים וקרן הלוואה בערבות המדינה.
למגזר התעשייה תינתן קרן הלוואות בערבות מדינה, סיוע בהכשרת כח אדם ומודל "תעסוקה גמישה". גם בלשכות המסחר יינתן מודל תעסוקה גמישה וקרן בערבות המדינה. מול מתווה משרד האוצר, משרד הכלכלה מציע לעסקים מעל 300 אלף שקל, הגדלת ההכרה בהוצאות הקבועות בהתאם לנתוני העסקים בפועל; הגדלת תקרת הפיצוי; הגדלת שיעור הפיצוי על הוצאות שכר; ואפשרות חלופת מודל "תעסוקה גמישה".
״לצד הלחימה בחמאס־דעאש, עלינו להבטיח את העתיד הכלכלי של מדינת ישראל. בימים אלה, בהם 360 אלף חיילי מילואים גויסו למלחמה, עלינו בראש ובראשונה להבטיח שהם לא יידרשו להתעסק בענייני פרנסה ויוכלו להתרכז במשימת הלחימה, בהכרעת האויב ובניצחון המוחלט של מדינת ישראל", אמר ברקת. "במשך שנים על גבי שנים, אותם בעלי עסקים, אותם עצמאים, אותם עובדים - משלמים מסים למדינת ישראל, וממלאים את קופת המדינה. ועכשיו, כשהם צריכים את הסיוע של אותה מדינה, האוצר נועל את הקופה ומפקיר אותם לגורלם.
ברקת הוסיף כי "אותם עסקים לא בחרו במלחמה, המלחמה הזו נכפתה עלינו - וכעת, חובתנו המוסרית כממשלה לסייע לעסקים, לעצמאים, לעובדים ולאפשר להם לשרוד את המלחמה. חובתנו להבטיח את עתיד הכלכלה הישראלית. חובתנו להבטיח שהכלכלה הישראלית תשרוד את המלחמה הזאת. מתווה האוצר מבטיח לא לספק זאת, והוא יביא לגל ענק של מובטלים ולעשרות אלפי עסקים שיפשטו את הרגל. זו טעות ענקית. בימים האחרונים, ישבתי שעות על גבי שעות עם נציגי המגזר העסקי, נציגי העובדים ונציגי העצמאיים. שמענו את הצרכים שלהם. ירדנו לשטח כדי ללמוד. וגיבשנו יחד מתווה לסיוע לעסקים במלחמה. תפקידנו לוודא שביום שאחרי המלחמה, העסקים בישראל יחיו וירימו ראש והכלכלה שלנו תשרוד את המלחמה ותצא מחוזקת.
עוד אמר ברקת, "אין פה עניין של קואליציה ואופוזיציה, אין כאן שאלה אלא מה טוב לעם ישראל, איך אנחנו עוברים את המלחמה ומראים לשונאי ישראל שלא רק נכריע אותם בקרב, גם שעם ישראל חי, יודע להתאושש ויודע לעבור תקופה של מלחמה גם בעורף וגם בחזית ויודע לצאת בתעופה אדירה לפיתוח כלכלי".
"מנכ"לים ויו"רים של חברות ציבוריות חותכים את שכרם ב־50%. איפה משרדי הממשלה?"
יו"ר התאגדות רשתות המסחר, מנכ"ל בריל שחר תורג'מן, שהתריע בשבוע שעבר כי חברות ייאלצו להוציא 100 אלף עובדים לחל"ת, חזר ואמר: "אמרנו שאם נרוויח שקל אחד יותר, נחזיר אותו עד השקל האחרון. מגזר המסחר אותו אני מייצג עומד מאחורי הדבר הזה. ענף המסחר מגלגל 80 מיליארד שקל בשנה, ומכניס לקופת המדינה ממסים 20 מיליארד שקל. הרכבת יצאה מהתחנה. עובדים יוצאים לחל"ת. ולא מדובר בהפעלת לחץ על הממשלה. זה שחברות ציבוריות מוציאות לחל"ת הן עושות זאת מתוך מצוקה, כיוון שהממשלה לא הסכימה ליצור מנגנון העסקה גמיש".
תורג'מן הוסיף כי "מנכ"לים ויו"רים של חברות ציבוריות חותכים את שכרם ב־50%, כולל אני. איפה משרדי הממשלה? איפה 10 משרדים לענייני כלום ושום דבר שעד עכשיו לא התפטרו? תקציב של מיליארדים? חברי כנסת ושרים שלא חתכו משכרם? אני בשוק. יש רק מתווה אחד - של משרד הכלכלה. אין שני מתווים".
נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, ד״ר רון תומר, הוסיף כי ״התוכנית של האוצר לא נותנת מענה. זה מעט מאוד וקצת מאוד. שכר הוא המשקולת הכי כבדה לעסקים, אך כשהמשק עוצר, אין איך לשלם לעובדים. מבנה של 'תעסוקה גמישה', שעליו סיכמנו עם שר הכלכלה והתעשייה, הוא הפתרון הנכון והמתאים לאירוע שאנחנו מתמודדים איתו עכשיו. זה לא קורונה. אנחנו צריכים להיות גמישים ולשמור על העובדים ומשכורתם כי יש גם את היום שאחרי".
עוד אמר תומר, "יחד עם משרד הכלכלה והתעשייה, הגענו למתווה של כבוד שמאפשר לעובדים ביטחון ולעסקים שרידות ולצאת חזקים ביום שאחרי. אני קורא לראש הממשלה, לשר האוצר ולשר הכלכלה והתעשייה לשבת ביחד כדי לנצח גם במלחמה על העורף. אנחנו נדאג לשרשראות האספקה, נדאג לקיום, לביטחון העובדים, אבל רק במתווה אחד שיכיל את הכל, כי צריך שגם החיילים שנמצאים היום בחזית יחזרו למשק משגשג ולרגיעה אחרי כל התופת שהם יעברו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.