מודי'ס מעבירה את דירוג הבנקים למעקב "שלילי"

מודי'ס הודיעה כי היא מכניסה את הדירוג של חמשת הבנקים הגדולים במשק לבחינה עם השלכות "שליליות". משמעות הצעד היא כי היא עלולה להוריד את הדירוג של הפקדונות בבנקים מרמת A2 (מקבילה ל-A של חברת סטנדרד אנד פורס) לרמה נמוכה יותר בטווח הזמן של החודשים הקרובים.

● חברת הדירוג מודי'ס: נערוך בחינה מחודשת של הדירוג של ישראל 

הבנקים שנכללים בהודעת מודי'ס הם בנק לאומי , פועלים , מזרחי טפחות , דיסקונט  והבינלאומי . תחזית הדירוג של מודי'ס היתה בעבר יציבה והיא כאמור משתנה כעת. בחברת הדירוג ציינו כי הפעולה מגיעה בהמשך לבחינת אופק הדירוג של החוב של ממשלת ישראל. הוא מדורג על ידה ברמת A1 (שמקבילה לדירוג A+ בסקאלה של S&P).

לבחינת הורדת הדירוג של מדינת ישראל יש השפעות רוחביות. מבחינת מודי'ס, כל חברה הנתמכת על ידי הממשלה זוכה להערכת איתנות פיננסית פנימית BCA כשעליו היא מקבלת שדרוג משמעותי באמצעות תמיכת המדינה. לכן, כאשר דירוג המדינה התומכת נבחן ועשוי לרדת, היא עשויה על פניו להפחית בתמיכה שלה באותן חברות וכך חברות אלה נכנסות גם הן לבחינת דירוג עם השלכות שליליות או הורדת דירוג באופן אוטומטי וראינו הודעות בדיקה כאלה גם ביחס לחברת החשמל, אנרג'יאן ולוויתן.

מכיוון שהבנקים הם למעשה הבסיס של המערכת הפיננסית בישראל, אם אחד מה בנק ים יפול המדינה תיכנס מתחת לאלונקה כדי למנוע תרחישי קיצון.

תיבחן את השפעת המלחמה

בדרך כלל בחינת הדירוג, כמו זו שעליה הודיעה מודי'ס בנוגע לבנקים, נמשכת שלושה חודשים. אך בחברה ציינו כי במקרה זה התהליך עשוי להימשך זמן רב יותר מתקופה של שלושה חודשים, עד לקבלת החלטה.

בין הגורמים שמשוקללים במודל הדירוג של הבנקים, מציינים במודי'ס, נמצאת ההערכה כי בעת משבר, ממשלת ישראל צפויה להזרים להם הון. זאת משום שלבנקים הגדולים במשק יש חשיבות מערכתית. לכן הבנקים מדורגים בפועל כיום בדרגה שהיא 3 דרגות מעל לדרוג שהיה מתקבל ללא שיקול זה. כלומר, אם מודי'ס לא היתה מניחה 'חילוץ' ממשלתי במקרה משבר, אז דירוג הבנקים היה עומד לפי המודלים שלה על Baa2 (ששקול לדירוג BBB של S&P). דירוג שהוא בקצה התחתון של סקאלת דירוג 'בר השקעה'.

מודי'ס מציינת כי תיבחן כחלק ממכלול השקולים שלה, אם המלחמה בעזה (או "הסכסוך הצבאי" כפי שהיא מגדירה זאת) תוביל "להחלשת סביבת הפעילות של הבנקים באופן בר קיימא". ככל שהמלחמה תהיה ארוכה או תחמיר חלילה, "צפויה השפעתו להיות גדולה יותר על הכלכלה", ציינו בחברת הדירוג. כמו כן, מודי'ס תיבחן במהלך התקופה הקרובה אם המלחמה גם משפיעה לרעה על עוצמת המוסדות השונים של מדינת ישראל, ובפרט "על האפקטיביות של קביעת מדיניות (כלכלית)".

בפן החיובי מציינים במודי'ס כי הדירוג של הבנקים, למעשה של הפיקדונות במערכת הבנקאית, משקף את עוצמת הנתונים הפיננסיים שלהם ויכולתם לעמוד בפני זעזועים כתוצאה מהמלחמה. איכות הנכסים לדברי מודי'ס היא חזקה, והיא משתקפת בשיעור נמוך של חובות בעייתיים של מתחת ל-1%, נכון לסוף המחצית הראשונה של 2023.

עם זאת, מודי'ס כן צופה בדאגה כי "איכות הנכסים של הבנקים תדרדר עם הזמן", בשל השפעת המלחמה על כלכלת ישראל. היקף ההתדרדרת "יהיה תלוי במשך ובהיקף המערכה, כמו גם בפעולות של הרשויות כדי לרכך את ההשפעה על עסקים ומשקי בית שנפגעו", ציינו בחברת הדירוג. עוד מציינים שם כי לבנקים יש חשיפה גבוהה יחסית למגזר הבנייה והנדל"ן "שצמחו ברבעונים האחרונים ואשר עלולים להיות מושפעים במקרה של הפרעה מתמשכת לביקושים (על רקע המלחמה)".

הדירוג של ישראל גם תחת מעקב

בהחלטתה מסוף השבוע האחרון לגבי ישראל, מודי'ס הסבירה כי ההחלטה לשים את ישראל תחת מעקב התקבלה "בשל פרוץ העימות האלים והבלתי צפוי בין ישראל לחמאס, זאת בתגובה למתקפה רחבת היקף של חמאס". במקרה של הרעה משמעותית במצב הביטחוני, החברה עלולה לבצע פעולת דירוג שלילית. לראיית מודי'ס, החמרה משמעותית תהיה בעיקר פתיחה של מלחמה בחזית הצפונית מול חזבאללה .

המהלך של מודי'ס הגיע יומיים לאחר הודעה דומה מצד סוכנות הדירוג המתחרה פיץ'. בפיץ' הודיעו על מעקב שלילי לדירוג של ישראל בחצי השנה הבאה. בנוסף, בחודש הבא מתוכננת הודעת הדירוג של הסוכנות השלישית, S&P . שם האתגר יהיה גבוה במיוחד, כיוון שהחברה כרגע נותנת לישראל את הציון הגבוה ביותר מבין השלוש, ועלולה לשקול פגיעה בו או בתחזית שלו.