"ייבאנו אנטישמיות": כך משנה המלחמה את מדיניות ההגירה באירופה

​המלחמה בעזה, מעשי הזוועה של חמאס בדרום ישראל, וההד החיובי להם זכו ברחבי אירופה בקרב קהילות מוסלמיות, מסתמנים כקו שבר ביחסן של מדינות במערב היבשת למהגרים לא־חוקיים ולמבקשי מקלט. בריטניה וצרפת, שתי מדינות שכבר הפגינו יד קשה נגד הגירה, מחמירות עוד יותר את הרטוריקה ואת מעשיהן. בשבדיה, הנושא דרבן את הממשלה להקשיח את תנאי הכניסה והסיוע הכספי למהגרים. ובגרמניה, תרבות קבלת הפנים ("ווילקומנסקולטור"), שהביאה לפתיחת הגבולות ב־2015, התחלפה במרוץ פוליטי להצגת עמדות מחמירות יותר נגד הגירה, ובמיוחד נגד מה שנתפס כ"אנטישמיות מיובאת" של המהגרים מהמזרח התיכון.

● S&P על טורקיה: "הם לא מגדירים את חמאס כארגון טרור, נבדוק איך זה ישפיע על משקיעים"
● הצד העשיר של עזה: בכירי חמאס מחזיקים הון ונכסים במיליוני דולרים, לפחות
● כותרות העיתונים בעולם | לביידן יש חזית חדשה במזרח התיכון ובגרמניה כבר לא מאמינים למספרים של חמאס

גרמניה מחמירה את חוקי ההגירה

השער של מגזין "שפיגל" בסוף השבוע האחרון, הציג הכרזה של הקנצלר הגרמני אולף שולץ, על נקודת מפנה נוספת שתאמץ המפלגה הסוציאל־דמוקרטית בראשותו. הוא הכריז, כי "הגיע הזמן" לגרש מהמדינה "באופן מסיבי" את מי שבקשת המקלט שלו נדחתה, או שכלל אינו זכאי להגיש אחת. מדובר על מאות אלפי בני אדם, שנמצאים במעמד מעורפל. עד כה הם זכו להגנה על ידי בתי המשפט והחוק הגרמני, שהציב תנאים קשוחים מאוד שהקשו על גירושם. אם הודיע מי שבקשתו נדחתה כי הוא שוקל להתאבד, למשל, או תיאר בעיות בריאות כלשהן, גירושו היה בלתי אפשרי. התוצאה הייתה, גירוש והחזרה של כ־8,000 בני אדם בלבד, בחצי הראשון של 2022. מאות אלפים נכנסו לגרמניה בתקופה זו.

שולץ החליט לשנות את החוק. יומיים אחריו, ראש האופוזיציה פרידריך מרץ, העומד בראש המפלגה הפופולרית ביותר בגרמניה בסקרים (CDU), הציע להכריח להחתים כל מתאזרח גרמני חדש על הצהרה שבה הוא יכיר בזכותה של ישראל להתקיים.

הקנצלר הגרמני, שרת החוץ, ראש האופוזיציה, שר הכלכלה ושלל בכירים אחרים מתבטאים כמעט באופן יומי על המלחמה בעזה, ובמיוחד מנסים לשרטט קו שאינו מקבל את האנטישמיות, במדינה שהגיעה עם המהגרים. "מה שעשינו עד כה זה לייבא אנטישמיות", כתב העיתון השמרני "פרנקפוטר אלגמיינה צייטונג", בשבוע שעבר. "במקום שהיהודים יעזבו, צריך שמי שמתנגד לחיים יהודים בגרמניה יעזוב", אמר פוליטיקאי מאחת ממפלגות השלטון (SPD). דעת הקהל הציבורית, לפי ההשתקפות בתקשורת, מזועזעת מגילויי השמחה הנמשכים בקרב צעירים שגדלו בגרמניה כילדים למהגרים מהמזרח התיכון, או מהעמדות שמביעים מי שזוכים להגנה חוקית כפליטים. כ־70% מהגרמנים סבורים שיש לישראל את הזכות להגן על עצמה.

מה שמפריע לאירופיים אינו רק העמדות הפרו־איסלמיסטיות של המיעוטים במדינה, אלא העובדה שהן מתבטאות בזינוק במקרי אנטישמיות, ובחשש ממשי של הקהילות היהודיות ביבשת, לחיות במצב העניינים הנוכחי. דגלי ישראל שנתלו לאות הזדהות על מוסדות ציבור באוסטריה, בערים שונות בגרמניה ובהולנד - הושחתו על ידי מפגינים. משטרות נאלצו להגביר משמעותית את השמירה על מוסדות יהודיים. בקהילות היהודיות ברחבי אירופה, ביקשו מהחברים "להצניע" סמלים יהודיים. "אני הולך עכשיו עם כובע בייסבול במקום כיפה", אמר יהודי חרדי מברלין, שבית הכנסת שלו הותקף בשני בקבוקי תבערה בשבוע שעבר.

בצרפת, גילויי השמחה ההמוניים אחרי התקפת חמאס יוצרים סיכוי לעימות של ממש ברחובות. המדינה כולה נמצאת בדריכות כבר שלושה שבועות, מחשש להתקפות טרור, אולי בהשראת המעשים בעזה. לפי גורמים דיפלומטיים, אחת הסיבות לכך שהנשיא מקרון "איחר להגיע" לישראל אחרי מנהיגים אחרים הייתה המתיחות הפנים־צרפתית. בצרפת, חיות הקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה, והקהילה המוסלמית הגדולה ביותר באירופה, למרות שהנתונים אינם ברורים בשל החילוניות־על־פי־חוק שלה. "צרפת נקרעת לגזרים על ידי האירועים האחרונים בין ישראל לבין עזה", ציין מכון המחקר "המועצה ליחסי אירופה". גם גורמי שמאל חוברים להפגנות התמיכה בחמאס בעזה: מפלגה בקואליציית השמאל NUPES, למשל, סירבה להגדיר את מעשי חמאס כ"טרור". מקרון נאלץ לשאת הצהרה נשיאותית כדי לקרוא למדינה "להישאר מאוחדת". לפיכך, בצרפת המלחמה מתבטאת כעת באיסור כלל־ארצי על הפגנות סולידריות עם הפלסטינים, שהוטל כדי "לשמור על הסדר הציבורי".

מדינות אירופיות מגבירות את הפיקוח בגבולות

החששות האירופיים רק הולכים וגוברים, בין היתר, בשל העובדה כי השנה מסתמנת כשנת שיא במספר המהגרים הלא־חוקיים הנכנסים ליבשת, שרבים מהם מגיעים ממדינות מוסלמיות. כמיליון בני אדם צפויים להגיש בקשות מקלט השנה, אחרי שנכנסו באופן לא־חוקי ליבשת. מדינות כמו אוסטריה וגרמניה כבר הגבירו את הפיקוח בגבולות, כדי לפחות לנטר את המספרים הנכנסים, או למנוע כניסה של גורמים עבריינים. אבל הציבור חושש משידור חוזר של מה שקרה לפני פחות מעשור, וששינה את הדמוגרפיה האירופית במידה מסוימת. החשש מתבטא בזינוק בתמיכה במפלגת המתנגדות להגירה, כמו "אלטרנטיבה לגרמניה". סלובניה הודיעה על החזרה של בקרת גבולות מול הונגריה וקרואטיה, אחרי שאיטליה החזירה את בקרת הגבול, מול סלובניה. בשווייץ, תוצאות הבחירות המקומיות שהתקיימו ביום ראשון האחרון, הראו כי החשש מהגירה היה אחד הגורמים המשפיעים ביותר על ההצבעה, והתמיכה במפלגות המתנגדות לקבלת פליטים ומבקשי מקלט זינקה בהשוואה לבחירות הקודמות. בעוד מפלגות הפועלות בעד המאבק האקלימי נחלשו. בעקבות המלחמה בעזה, שוויץ שוקלת בימים אלו להוסיף את חמאס לרשימת ארגוני הטרור, כמו ארה"ב והאיחוד האירופי.

חשש מהחיבוק שחמאס זוכה לו

גם בסקנדינביה מהדהדות השלכות הטבח הנוראי של חמאס לפני יותר משבועיים, והתגובה הציבורית להן. ראשת ממשלת דנמרק, מדה פרדריקסן, פירסמה הצהרה בה כתבה שהיא "נגעלת מן התמיכה בחמאס... זהו אחד מארגוני הטרור הבזויים ביותר ברחבי העולם". התמיכה בחמאס בערים אירופיות, כתבה, היא "בלתי מתקבלת על הדעת". חמאס מייצג את "כל מה שאנחנו הדנים מתנגדים לו". "דנמרק היא מדינה שלווה ושוחרת שלום, ואין הצדקה לכך שהמצב הביטחוני במדינה יורע בגלל מה שקורה במזרח התיכון", הוסיפה. דנמרק הקשיחה את חוקי ההגירה שלה כבר בעבר, בנימוק שקבלת פליטים בלתי־מוגבלת, אפילו על בסיס הומניטרי, מאיימת על מודל מדינת הרווחה שלה. החשש במדינה הוא יותר מהחיבוק שלו זוכים אלו התומכים במעשי חמאס ובמאבק פלסטיני מהשמאל. שר הכלכלה, אמר לתומכים בחמאס, כי אם הם "מעריכים כל כך את מה שקורה במזרח התיכון, אולי הם צריכים לחזור לשם". בשבדיה השכנה, שהייתה אחת המובילות האירופיות במספר המהגרים והפליטים לתושבים, החליטה הממשלה בשבוע האחרון להפסיק לספק תמיכה כספית למבקשי מקלט, (הבטחת הכנסה ודיור ותשלומים סוציאליים). זאת, בנוסף לצמצום מתן ויזות לאיחוד משפחות, הקשחת התנאים לקבלת תושבות למהגרים לא־חוקיים שבקשות המקלט שלהם נדחו, וצעדים נוספים. שרת האינטגרציה השבדית, אמרה, כי הממשלה שוקלת לגרש מבקשי מקלט שיביעו תמיכה עם חמאס. "אם אדם רוצה לחגוג את המוות שגורם הטרור, אז ניתן לשאול אם הוא איבד למעשה את הזכות להיות כאן", אמרה השרה, מריה מאלמר סטנרגור. בבריטניה, הממשלה מנסה כעת להחמיר את החוקים נגד הפגנות, כך שייאסר לקרוא קריאות ג'יהאד. נכון לעכשיו, רבבות המפגינים המתאספים מדי סוף שבוע בכמויות גדולות נזהרים שלא לקרוא לתמיכה בחמאס, ארגון טרור לפי הרשויות הבריטיות. שר ההגירה, הודיע השבוע כי הממשלה שוקלת להחמיר את החקיקה כך שתוכל לגרש מי שמטיף לאנטישמיות ומסית, גם אם הדברים יהיו, "מתחת לרף הפלילי".